כללים

כללים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2252 מקורות עבור כללים. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק א

 של בשר כלב שלקלק את השמן משלמין נזק שלם בהמה מועדת לילך כדרכה ולשבר למעך את האדם ואת הפירות ואת הכלים בין שהזיקה ברגלה כדרך הילוכה ובגופה כדרך הילוכה חמור במשוי שעליו כדרך הילוכו סימכוס אומ' חזיר שהיה נוביר והזיק בחוטמו משלם נזק שלם הלכה טארבעה כללים היה ר' שמעון בן לעזר או' בנזקין כל מקום שיש רשות לנזק ולא במזיק חייב בנזק שלם למזיק ולא לניזק פטור מן הכל לזה ולזה כגון חצר השותפין והבקעה [על השן ועל הרגל פטור על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצ' ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק

2

ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שו

 הללו יורדים על העשבים ומעדנים אותם ומפנקים אותם כך דברי תורה מעדנים אותך ומפנקים אותך שנאמר +שם /משלי/ א ט+ כי לוית חן הם לראשך ואומר +שם /משלי/ ד ט+ תתן לראשך לוית חן. דבר אחר יערף כמטר לקחי היה רבי נחמיה אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים יכול כדרך שאתה כונסם כללים תהא מוציאם כללים תלמוד לומר יערף כמטר לקחי, ואין יערף אלא לשון כנעני משל אין אדם אומר לחבירו פרוט לי סלע זה אלא ערוף לי סלע זה כך הוי כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציא כטפים הללו של טל ולא כטפים הללו של מטר שהן גדולות

3

מדרש תנאים לדברים פרק לב

 ח) סלסלה ותרוממך: וכרביבים עלי עשב מה רביבים הללו יורדין על העשבים ומעדנין אותן ומפרנקים אותן כך דברי תורה מעדנין אותך ומפרנקין אותך שנ' (שם ד ט) תתן לראשך לוית חן ואומ' (שם א ט) כי לוית חן הם לראשך: ד"א יערף כמ' לקחי ר' אומ' הוי כונס דברי תורה כללים יכול כשם שאת כונס כללים כך תהא מוציא כללים ת"ל יערף כמ' לק' ואין עריפה אלא לשון כנעני כאדם שהוא אומ' לחבירו ערוף לי את הסלע הזה ואין עריפה אלא פרוט לי כך תהא כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציא כטפים הללו של מטר ולא כטפים הללו של מטר

4

שמות רבה (וילנא) פרשת כי תשא פרשה מא

 היה למד תורה ושוכח, א"ל רבון העולם יש לי מ' יום ואיני יודע דבר, מה עשה הקב"ה משהשלים מ' יום נתן לו הקב"ה את התורה מתנה שנאמר ויתן אל משה, וכי כל התורה למד משה כתיב בתורה (איוב יא) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ולארבעים יום למדה משה אלא כללים למדהו הקב"ה למשה, הוי ככלותו לדבר אתו, שני לוחות העדות, מהו שני לוחות כנגד שמים וארץ, כנגד חתן וכלה, כנגד שני שושבינין, כנגד העולם הזה והעוה"ב, שני לוחות העדות, א"ר חנינא לחת כתיב לא זו גדולה מזו, לוחות אבן ולמה של אבן שרובן של עונשין שבתורה בסקילה לכך נאמר

5

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא

 כל ארבעים יום שעשה משה מלמעלן היה לומד תורה ושוכח לסוף אמר ליה רבש"ע הרי באו ארבעים יום ואיני יודע דבר מה עשה הקב"ה משהשלים ארבעים יום נתן לו את התורה במתנה שנאמר ויתן אל משה ככלתו, וכי כל התורה למד משה והלא כתיב (איוב יא) ארוכה מארץ מדה אלא כללים כללים למדה הקב"ה למשה שנאמר ככלתו, שני לוחות כנגד שמים וארץ וכנגד חתן וכלה וכנגד שני שושבינים וכנגד שני עולמים, א"ר חנניה לחת כתיב לא זה גדול מזה, לוחות אבן למה מן האבן שרובן של עונשין הכתובים בה בסקילה, והלוחות מעשה אלהים, אריב"ל בכל יום בת קול יוצאת מהר

6

ילקוט שמעוני תורה פרשת האזינו

 יורדין על העשבים ומעלין אותן ומגדלין אותן כך דברי תורה וכו', וכרביבים עלי עשב מה רביבים הללו יורדין על העשבים ומעדנין אותן [ומפנקין אותן] כך דברי תורה מעדנין ומפנקין אותן, וכן הוא אומר כי לוית חן הם לראשך וגו', דבר אחר היה רבי יהודה אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים ומוציאן פרטים, שנאמר יערף ואין יערף אלא לשון (כנעני) [כניסה], משל אין אדם אומר לחברו פרוט לי סלע זה אלא ערוף לי סלע זה כך הוי כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציאן כטיפין הללו של טל שהם קטנות, כשעירים עלי דשא מה שעירים הללו יורדים על עשבים ומפשפשין בהן

7

תשובות הגאונים - מוסאפיה (ליק) סימן כט

 אומר קומתו כך וכך. ודבר זה הוצרכנו לידע אם ר' ישמעאל שמע מרבו הל"מ או לא. ואי איכא למימר דמדעתו קאמר והתנן (חגיגה יא ב) כל מי שלא חס על כבוד קונו וכו' יבאר לנו אדוננו הדבר הזה באר הטב.אי אפשר לברר לכם דבר זה באר הטב אלא כללים בעלמא כי חס ושלום שר' ישמעאל אמר דברים הללו מדעת עצמו. ומנין באים טעמים הללו מדעתו של אדם. ועוד שיוצרנו מרומם ומעולה מהיות לו איברים ומדות כפשוטן של דברים כי אל מי דומה אל ומה דמות יערוך לו אלא דברי חכמה הן שיש ספוניהם טעמים גדולים גבוהים מכל הרי הררים,

8

גור אריה שמות פרשת יתרו פרק יח

 לזה שאלו שני נסים לא היו פרטים, שהרי לא תמצא יותר משמש אחת בעולם, ולא תמצא יותר [מ] מים אחד בעולם, שאף על גב שהרבה ימים הם, הכל הוא ים אחד. ולפיכך לא היו הם פרטים. אבל תמצא שתי ארצות כמו מצרים בעולם, לכך הנסים שהיו שם היו פרטים ולא כללים. ולפיכך נאמר אצל המכות במצרים "אצבע אלהים", שהמכה פרטית, חוץ על הים נאמר (לעיל יד, לא) "היד הגדולה", להורות שהמכה כללית. ולעולם כאשר היה דבר המוכה דבר פרטי, כמו מצרים שהוא פרטי, היה מכה בהם בדבר פרטי, שהוא האצבע, וכאשר המוכה דבר כללי, כמו הים, היה המכה בהם דבר

9

דברי דוד ויקרא פרשת בהר פרק כה

 א"כ לפי המסקנא ל"ל קרא 'בהר סיני' כאן כיון שמוכח דכללים ופרטים נאמרו בסיני מכח דלא נשנו בערבות מואב. ותו גם לפי המסקנא מנלן דכללי ופרטי דשאר מצות נאמרו בסיני, אימא דכללי דשמיטה נאמרו בסיני וכללי דשאר מצות הם נאמרו בערבות מואב כשנשנו, ומה היקש יש לנו לדמותם להדדי לענין כללים ופרטים. ותו דמ"ש 'מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטיה מסיני' מנליה, הא אי מקרא ד'בהר סיני' שהוא מיותר כאן אכתי בשאר מצות מנלן לענין כללותיה ופרטיה, אי מכח דלא נשנית בערבות מואב א"כ למה אמר בקושיא 'והלא כל המצות כו'' היה לו לומר 'מה ענין שמיטה אצל הר סיני והא

10

שפתי חכמים שמות פרשת תצוה - כי תשא פרק ל

 בבואם אל אהל מועד:פ נראה דרש"י רוצה לתרץ למה לא נאמר ואם לא ירחצו ימותו דזה זירוז יותר ממה שנאמר ולא ימותו ועל זה פירש הא אם לא וכו' שבתורה נאמרו כללות וכו'. והרא"ם פירוש לפי שמנהג הכתוב להזכיר העונש המתחייב לא הבלתי מתחייב לכן אמר שבתורה נאמרו כללים ומכלל לאו אתם שומע הן וכו' וקשה לי והרי הוא כאלו אמר אם לא ירחצו ימותו ואפשר שבכלל דברי הם דבריו:צ דק"ל הא פשיטא דמדאסר ליכנס אל אהל מועד בלא רחיצה היאך יכול ליכנס למזבח. ל"פ החיצון:פסוק כגק לא מחצית שיעורו דאם כן ה"ל למכתב חמש מאות

1234567891011121314151617181920