כיפת הירדן

כיפת הירדן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 29 מקורות עבור כיפת הירדן. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 321,232 מקורות


1

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ד

 אומר שלש מאות וששים וחמש מנים היו כנגד ימות השנה ושלשה של אותו היום הדא היא דתנינן והיום מוסיף מלא חפניו כרשינה תשעה קבין יין קפריסין ג' סאין וג' קבין אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיורין עתיק מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא רבי נתן אומר אף כיפת הירדן כל שהוא נתן בה דבש פסלה חסר בה אחת מסממניה חייב מיתה. תני רשב"ג אומר הצרי אינו אלא שרף של עצי קטף בורית כרשינה למה היתה באה שבה שפין את הצפורן מפני שהיא נאה יין קפריסין למה היא באה שבה שורין את הצפורן מפני שהיא עזה והלא מי

2

שיר מעון שמות מגילת אסתר

 הא איכא טובא דלא מלך עלייהו כיון דלא מלך רק בק"כ מדינות ובעולם יש רנ"ב מדינות. גם יש לדקדק לשון מלכו בכיפה ולא נקט על כל העולם כמו שאיתא לעיל מיניה כשם שמלך מהודו ועד כוש כך מלך על כל העולם כולו, וכמו שאיתא גם כן במדרש, ורש"י מפרש תחת כיפת הרקיע.לכן נלע"ד, הנה ידוע וגלוי שהעולם כולו הוא כדוריות, וכן הוא בפירוש במדרש רבה שם, א"ר פנחס העולם הוא עשוי כעטרה, ורבי אבין אמר כאפי קבאי (כפני הקב) שהוא עגול וכן הוא בתקוני הזוהר, וכמו שיש פה ישוב כן הוא כנגדינו תחתינו ישוב ובשעה שאצלינו יום אז בשעה

3

תורת משה במדבר פרק לא

 תלוי' במלחמת מדין, פי' שנגזר שלא ימות [עד שינקום במדין], והי' ביד משה רבינו ע"ה לעכב עד ח' אדר, ולא הי' מת בז' אדר, וכיון שחלפה שעה לא הי' מת עד ז' אדר לשנה הבאה, דהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום (כקידושין ל"ח ע"א) ובין כך הי' עובר את הירדן ביו"ד ניסן ונתבטלה הגזירה, ואמנם משה רבינו ע"ה נזדרז לכבוד ב' שמות אל נקמות ה', ואמנם ישראל חשבו כי קיומו של משה רבינו ע"ה הוא ג"כ כמוהו כדכתיב אל דעות ה', ע"כ וימסרו על כרחם שלא לרצונם, כי רצו לקיים ב' השמות, וסימנך מפיקים מזן אל זן (תהלים קמ"ד

4

ר"ש מסכת אהלות פרק ח

 ואת העליה עד שתעבור הטומאה בצד השני ויש ליישבו לפי גירסא הכתובה פרק העור והרוטב (דף קכה ב):משנה הירקות שמנו - דתנן בריש פירקין האירוס והקיסוס וירקות אמורים ודלעת יונית והנהו במחוברים דומיא דהכא דאי בתלושין או בשהוכשרו לא חייצי. ואי בלא הוכשרו היינו אוכלים טהורים: כיפת הברד חתיכת הברד מל' (תהלים קמז) משליך קרחו כפתים אי נמי לשון כיפה ולפי שנימוחים אין מביאין וחוצצים: והמלח והא דקתני פרק לא יחפור (דף כ א) דמלח ממעט בחלון לא קשיא מידי כמו שאפרש לקמן בסוף פרק שלשה עשר גבי אלו ממעטין את הטפח: דולג וקופץ חדא הוא אלא בחיה שייך

5

תפארת ישראל חומר בקודש פרק ב

 שריחו טוב], הוא היה משקלו ט' מנה [הוא ז' פפונט ולאטה א']. יא) וקילופה [לרד"ק הוא צימטט ראהר משקלו ג' מנה [הוא ב' פפונט וי"א לאטה]. סך הכל שס"ח מנה [הוא רפ"ד פפונט וי"ב לאטה]. ומערבין בכל הנ"ל עוד רובע הקב מלח סדומית ויהיה משקלו מעט או הרבה, וגם קצת כיפת הירדן, והוא מין עשב שגדל על שפת הירדן, ועוד מין עשב אחר שטבעו להרבות עשן הקטורת. [ונ"ל שאיננו אותו מעלה עשן שהיה בסוד לבית אבטינוס [כיומא דל"ח א'], דא"כ האיך צותה תורה דבר שאינו ידוע לשום אדם רק למשפחה אחת? ואת"ל שנשתכח בבבל, עכ"פ מזה שאחז"ל התם, כל מה

6

ים של שלמה מסכת בבא קמא פרק ז

 כדי שיהיה להם הרוחה:ו' שאין עושין בה אשפתות, משום טומאה:ואין עושין בה אשפתות, משום שלא ירבו שקצים:ז' שאין עושין כבשונין, משום העשן:ואין עושין בה כבשונים, משום העשן, שלא ישחיר החומה, והיא כלילת יופי:ח' אין עושין בה גנות ופרדסים, משום סרחון, חוץ מכיפת הירדן לקטורת:ואין עושין בה גנות ופרדסים, משום סרחון עשבים רעים הגדילים שם, וזורקין לחוץ. א"נ שמזבלים אותם, ויש בה ריח רע. ולא התירו אלא גנות הורדין, שהוא כיפת הירדן, והוא בושם אחד ידוע לקטורת, כדאיתא בפ"ק דכריתות (ו' ע"א):ט' אין מגדלין בה תרנגולין, שלא יטמאו:ואין מגדלין בה תרנגולין, אפילו ישראלים.

7

לבוש מרדכי הקדמות בבא מציעא פתיחה

 נכלם מאבותינו, ע"כ. כמה יש לנו להתבייש מאבותינו בכלל, ובפרט בהאמונה הזאת כי כל הנהגת עם ישראל הוא למעלה מדרך הטבע. ה' הוציא את אברהם ואמר לו הבט נא השמימה, ואמרו רז"ל (בר"ר; פר' מד, יב) הגביהו למעלה מכיפת השמים, אין הבט אלא מלמעלה למטה, כי כל העמים המה תחת כיפת השמים תחת מערכת הכוכבים, תחת יד הטבע והנהגת ה' עליהם על ידי הטבע, אבל הנהגת זרע אברהם למעלה מכיפת השמים, לא ע"י הטבע ינהיג ה' את עם קדושו, אך הוא בעצמו עיניו בהם בלי שום אמצעי. ואם כי עלינו לבלי לסמוך על הנס, ומצווים אנחנו לעשות תחבולות גשמיות וה'

8

קרבן העדה מסכת יומא פרק ד

 במתני':כרשינה. עשב ששמו כך:יין קפריסין. יין שבא ממקום ששמו קפרוס וחזק הוא מאוד:חמר חיור. יין שאינו לבן מכל וכל ולא אדום:ה"ג יין עתיק. שהוא ישן וחזק:רובע. הקב:מעלה עשן. עשב שמעלה עשן עד שהוא מתמר ועולה כמקל:אף כיפת הירדן. וורד שגדל על שפת הירדן:פסלה. דכתיב כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה':חייב מיתה. כי עייל ביה"כ דכתיב ואל יבא בכל עת אל הקדש ולא ימות בזאת יבא אהרן וגומר וכי מעייל קטרת חסר ביאה ריקנית היא וחייב מיתה ואם הביא גם קטורת שלימה עמה חייב על שהקטיר קטרת חסר:רשב"ג

9

פני משה מסכת חגיגה פרק ג

 השנה משום דהוון דרשין מימר לאלו סמיכות המקראות אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמור שיהא בזמנו ולפיכך צריך לפעמים לעבר את השנה ואמרין וכו':מי אתו מיזלי. כשרצו להלוך ממקום שהיו מתאספין אמרין באו ונעשה מעשה להראות זכרון שעשינו והיה שם חד כיף דשיש. כיפת אבן של שיש והיה כל אחד ואחד נוטל חד מסמר של ברזל וקבע בתוכו ונעשה להם נס שהיה יורד ושוקע כהדין לישת עיסה אחת ועד כדון מיתקרי להאי כיפא כיפא דמסמרא:בית צביעה שאמרו. במתני' בכל מקום שהוא בין בחלק הפנימי של הכלי בין מבחוץ כדרך שנקיי הדעת עושין לאחוז

10

ידיד נפש יומא פרק ד

 במשנה והיום מוסף מלא חפניו ומלא חפניו הם הג' מנים. כרשינה. תשעה קבין. יין קפריסין. ג' סאין וג' קבין. אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיורין יין לבן עתיק. מלח סדומית רובע. מעלה עשן סוג של עשב הגורם לעשן לעלות כל שהוא אין לו שיעור. רבי נתן אומר, אף כיפת הירדן כל שהוא. נתן בה דבש פסלה חסר בה אחת מסממניה חייב מיתה. תני רשב"ג אומר הצרי אינו אלא שרף של עצי קטף. בורית כרשינה למה היתה באה? שבה שפין את הצפורן מפני שהיא נאה. יין קפריסין למה היא באה? שבה שורין את הצפורן מפני שהיא עזה. והלא מי

123