כותים

כותים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2382 מקורות עבור כותים. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

פנים יפות שמות פרשת בא פרק יב

 טז) כל מלאכה לא יעשה בהם. פירש"י ז"ל לא יעשה אפילו ע"י אחרים, והרמב"ן ז"ל כתב לא הבינותי שאם האחרים ישראל הם עצמן מוזהרים עליה, ואם מטעה אותו מוזהר משום לפני עור וכו', ואם אחרים כותים אין אנו מוזהרין במלאכת כותי אלא שיש בו שבות מדבריהם, אבל מצאתי במכילתא לא תעשה אתה ולא חבירך, ולא יעשה כותי מלאכתך וכו' או לא יעשה כותי מלאכתו וכו' דברי ר' יאשיה, ר' יונתן אומר א"צ והלא כבר נאמר ששת ימים תעבוד הרי דברים ק"ו וכו', וכתב שהוא אסמכתא.ונראה לפרש דקאי על גר תושב או עבד הקנוי לו שלא מל כדאיתא בא"ח סימן

82

פנים יפות שמות פרשת כי תשא פרק לד

 אותם ע"י נכרי כדין ע"ז של נכרי, א"כ מוכח דלענין קנין הוי כמחובר והוי המזבחות של ישראל ויבואר עוד בפ' דברים:(טו) וקרא לך ואכלת מזבחו. הנה הרמב"ם בפ"ד [יא] מהלכות שחיטה למד מזה דשחיטת נכרי נבילה מדאורייתא אבל התוס' [חולין ג: ד"ה קסבר כותים] והרא"ש ס"ל דנפקא מקרא דוזבחת ואכלת כל שאינו בר זביחה שחיטתו אסורה. ולדבריהם צ"ל דהאי קרא ללאו הוא דאתי כמ"ש הרמב"ן בפירושו דהאי השמר לך פן אכולא מילי דכתיב בהאי קרא, דאי מוזבחת ואכלת אינו אלא איסור שאינו זבוח כמ"ש התוס' [ד"ה האוכל נבלה] בשבועות דף כ"ד [ע"א]. ואתי קרא וקרא לך ואכלת למלקות והיינו

83

פנים יפות ויקרא פרשת בהר - בחקותי פרק כו

 הש"י מהפכים דברי אלהים חיים מאס בטוב ובחר ברע ואומרים כשילכו בחוקות הגוים הוא הודם והדרם ונקראים חוקים, כמו שפירש"י בר"פ חוקת [במדבר יט, ב] שהם המצות שאומות העולם משיבין עליהם, ואמר ואת משפטי תגעל נפשכם היינו לדון בדין אומות, כמו שפירש"י בפרשת ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ולא לפני כותים, ואפילו ידעת בדין אחד שהכותים דנין אותם כדיני ישראל אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני כותים מחלל את השם ומיקר שם ע"ז, מה שפרש"י בלשון אפילו היינו משום דאם מוציא ממון מחבירו בדיני עכו"ם שלא כדין הוא גזלן, אבל לענין חילול השם הוא גרוע יותר במקום שהם

84

צרור המור בראשית פרשת תולדות

 פטר רחם. אע"פ שלא היה שהרי נתערבו שני הולדות וידו אוחזת בעקב עשו. עם כל זה יעקב עשה מה שהיה ראוי לו לעשות. כי אחר שעשו היה רשע שופך דמים גזלן ונואף. לא היה ראוי שתהיה עבודת הקדש עליו. וכל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול כדין הרואה תפילין ביד כותים שחייב להוציאם ממנו בכל ענין שיוכל. ולכן יעקב כשראה שעשו היה רשע ורוצח והוא עיף לרציחה. וידע שהרג לאברהם בלא זמנו. וראה שהיה בידו חפץ של מצוה. רצה להוציאו ממנו בכל ענין. ואם הוא היה איש טוב ראוי לשרת בבכורה. לא היה יעקב הצדיק עושה זה ולא כיוצא בו.

85

צרור המור שמות פרשת משפטים

 ולכן אין לדון בדיני הכותים לפי שהם באים מכח הדין. הוא עשו איש אדום. ואין להם פשרה ורחמים. אלא יין חמר מסך מדת הדין הקשה. והבא לפניהם הוא מחלל את הש"י. שהוא רחום וחנון ואינו רוצה להדבק בו. ומיקר שם עבודה זרה. שהיא דין וזעם ועברה. וזהו לפניהם ולא לפני כותים. ולכן לפניהם ולא לפני הדיוטות. לפי שההדיוט אינו יודע בטיב הדין והולך אחרי הבצע שהיא הפשרה. ואולי הוא גוזל לאחד מהם. והפשרה צריכה שתהיה קרובה לדין. והוא אינו יודע בזה ומעול וחומס. ולזה השוום לפניהם ולא לפני כותים לפניהם ולא לפני הדיוטות. ולכן המביא דין לפני הכותים הוא גורם

86

רבינו יונה משלי - הערות פרק יא

 עובד עבודה זרה וילפינן לה מקרא, אבל לשום שלום מותר ומצוה נמי איכא וכו'. וראה ספר החינוך מצוות ע"ד, ת"ז; שו"ע יו"ד סימן תב סעיף יב; מסילת ישרים פרק יא והנה דבר השקר וכו'; חפץ חיים שמירת הלשון כלל י אות יז; אמונה ובטחון לחזון איש ד, יג; ביאור מסכת כותים להגר"ח קניבסקי פ"א מטהר אות ל. וראה עוד להלן יב, יז; יד, ה; שם כה.6 כך בכתי"פ ובכתי"ס. ובכתי"א: אשר בה יכנו את החכמים כי ישמעו יקשיבו.7 לא כמו שנאמר על הכסיל: "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו" (להלן יח, ב).8 עבודה זרה ו,

87

פירוש הריב"א על התורה בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

 הגר והיא קטורה. וק' לחזקו' שהרי הוא מלא בספרים מדוייקים ועל פי המסורת. ואומר הר"ר אליקים בפרש"י מה שפי' על פי הברייתא דגבי הא דאמרינן קטורה זו הגר פריך התם והא כתו' ולבני הפלגשים פלגשם כתוב אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני עכ"ל. ובמסכ' נדה פר' בנות כותים גבי משכב תחתון כעליון פי' תוספו' דאורחיה דתלמוד' להכחיש המסורת ושם הביאו ראיה לדבריהם דקאמ' והנושא אות' יכבס בגדיו והנשא חסר ו"ו. והק' התוס' דבמסורת הוא מלא. ומיהו מצינו שהתלמוד חלוק על המסורת במס' שבת גבי בני עלי מעבירם כתוב ובמקראות שלנו כתוב מעבירים מלא. וכן ביום כלות משה

88

רינה של תורה (לנצי"ב) - מטיב שיר בקיצור שיר השירים פרק ד

 לפניהם:(יב) גן נעול אחותי כלה. בשעה שהיית כלה, היית משומרת מאליך מזנות כגן נעול מאליו מבני אדם בעלי דרך ארץ שאינם חפצים להתפס כגנב. ועתה הנך גל נעול, כמו חורבה שהיא גם כן משומרת מאליה מצד שהיא חורבה ואין בני אדם נכנסים בה, כך עריות של כותים ישראל בדלים מאליהם:מעין חתום. זנות של עריות ישראל שודאי נצרך לשמירה כמו מעין. אבל הוא חתום, היינו משומר מאד מבתי דינים:(יג) שלחיך. היינו ריקנים שבך המשולחים לנפשם, מכל מקום המה פרדס רמונים. מלאים צדקה וחסד כרמונים:עם פרי מגדים. מעשה המצות שנמשלו לפרי והמה גם ערבים לגוף המה הריקים נוהגים

89

תורה תמימה הערות בראשית פרק לה

 בלשון רבים הוא משום דכן דרך הגדולה והכבוד, וכמו במלך בו"ד שמדבר בלשון רבים וכמש"כ בארוכה בר"פ בראשית:ג) פרשו המפרשים נפולא הוא הר, ואינו מבואר מניין הי' ר' ישמעאל יודע את ההר שתחתיו טמן יעקב את הע"ז, אבל האמת נראה ע"פ המבואר במ"ר פ' מסעי ופ' עקב דבלשון כותים היתה נקראת עיר שכם בשם נפולי, ולפי"ז הדברים מאירים, שראה אותם משתחוים לההר שבשכם ואמר להם שמשתחוים הם להצלם שמתחת לארץ שם, והוא ע"פ הכתוב כאן ויטמון אותם תחת האלה אשר בשכם. ועיין תוס' זבחים קי"ג א' הביאו זה הירושלמי בשנוי לשון:ד) דאי אפשר לומר שנעקר השם לעולם, דהא

90

תורה תמימה במדבר פרשת נשא פרק ו

 מ"ה) אין מביאין תורים כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תוריםפא) [שם]:אל פתח וגו' - מלמד שהוא חייב בטיפול הבאתם עד שיביאם אל פתח אהל מועדפב) [שם]:(יא) וכפר עליו - הכותים אין להם נזירות, דאמר קרא וכפר עליו, מי שיש לו כפרה, יצאו כותים שאינם בכפרהפג) [ירושלמי נזיר פ"ט ה"א]:מאשר חטא על הנפש - תניא, רבי אלעזר הקפר אומר, וכפר עליו מאשר חטא על הנפש, וכי באיזה נפש חטא זה, אלא שציער עצמו מן היין, והלא דברים ק"ו, ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה

1234567891011121314151617181920