כותים

כותים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2382 מקורות עבור כותים. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

מלבי"ם שמות פרשת משפטים פרק כא

 השופט יבא לשון הזה, ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה', לפני הכהנים והשופטים, עד עמדו לפני העדה למשפט, ודרשו עוד (גיטין שם) לפניהם ולא לפני הדיוטות מפני שכתוב במשפטים והגישו אדוניו אל האלהים, עד האלהים יבא דבר שניהם, שהם המומחים, אמר שתשים המשפטים לפני האלהים שיזכיר ולא לפני כותים, ולא לפני הדיוטות, שירצה שההדיוט יכוף אותו לד"ת, ור"ש נתן טעם שהקדים המשפטים למצות שבין אדם לאלהים כי הוא המקיים שלום הקבוץ המדיני, ובו תלוי קיום העולם על הדין והאמת והשלום:(ב) יב כי תקנה עבד עברי. זה נאמר ג"פ, פה, ובפ' ראה כי ימכר לך אחיך העברי ובפ'

72

מלבי"ם במדבר פרשת נשא פרק ו

 מפני ששם נפש כולל גם הבהמה (כמ"ש באה"ש כלל מז) לכן אמר נפש מת, שלשון זה לא נמצא על הבהמה, הגם שנמצא והמת יהיה לו לא נמצא לשון נפש מת, [והגהתי כגירסת הגר"א שהוא כפי נוסח הגמרא] ור"י למד ממ"ש לא יבא שמשמע טומאת אהל. והנה הגם שהרמב"ם פסק דקברי כותים אין מטמאין באהל בכ"ז נזיר וכהן מוזהר על מגע ולפ"ז צ"ל שאין מדייקים דיוק לא יבא:(ז) קו לאביו ולאמו ולאחיו ולאחותו לא יטמא להם, כבר בארתי באילת השחר (כלל ר"י) שכ"ש שכפל הכנוי עם גוף הפעול יש בו מיעוט, כמו ולאחותו לא יטמא, ובאחיכם לא תרדה בו, וכן

73

מלבי"ם דברים פרשת ראה פרק יב

 הי"ג) ובגי' הישנה הלוי הזה לומד ופי' הראב"ד אם הלוי לומד תורה כמ"ש לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה' והגר"א מחקו:(יג) כב השמר לך פן תעלה עולותיך, השמר פן בא לאזהרה על העלאת חוץ כמ"ש בזבחים (דף ק"ו), וממ"ש עולותיך דייק ר"ש ולא עולת כותים ור' יהודה מחלק בין א"י לח"ל, ועוד דעה שלישית דעת ר' יוסי בזבחים (דף מ"ה) שתמיד אסור, וכמ"ש (שם קט"ז ע"ב) אסור לסייען וכמ"ש הרמב"ם (פי"ט מה' מעה"ק). אבל העכו"ם עצמן אין מוזהרים ע"ז, כמ"ש בספרא אחרי (סי' פ"ו) ובזבחים (שם):כג בכל מקום אשר תראה, מוסיף אשר תראה למעט אם תעשה

74

מנחת שי ויקרא פרשת מצורע פרק טו

 בליש' דכות' מלאי', בר מן ה', דמסי' עליה' חמשא חסרי' בליש' וסי' וכו' (עיין גבמ"ג סוף פ' שמיני), ושאר לישנ' דטהור מל' וי"ו כתי'. [בטהור].(י) תחתיו: תי"ו ראשונה רפה. [תחתיו].והנושא אותם יכבס בגדיו וגו': תנן דבמס' נדה ריש פרק ד', בנות כותים נדות מעריסתן, והכותים מטמאי' משכב תחתון כעליון וכו', ואמרי' הבגמ' מ"ט והנשא כתי', ופי' ורש"י והנשא כתי' לא ידענא מאי היא, ונרא' בעיני שהוא פי' משובש, ע"כ. וכת' זרבינו שמשון בפ"ק דכלים משנה ג', דדרשי' הנושא כמו הנישא, וכ"כ הרב חהמזרחי. טוהתוספות כתבו והנשא כתיב (חס' וא"ו), תימא דבמסורת

75

מנחת שי ויקרא - מקורות פרק טו

 המזוזת').יא המאירי: מצורע פרשה ד, סו ע"א.יב הרמ"ה: נש"א.יג נשא עון ופשע: שמ' לד ז.יד והנושא אותם: פסוקנו.טו הסמ"ג: עשין רמ - רמג, רלז ע"ד.טז בפ' בנות כותים: נדה לג ע"א.יז בשבת: שבת נה ע"ב.יח בני עלי: שמ"א ב כד.יט בפ' שמיני: וי' יא כח, מ.כ מה שאכתוב: מ"ש במ' ז א ('כלות משה').כא במסורת: מ"ג - ד על אתר.כב במקצת ספרי הדפוס: ד, ונציה ש"ז, ונציה ש"ד.כג המסורת: מ"ק - ד על אתר.כד ן' עזרא: על אתר.כה ורד"ק: שרשים, בו"א, 36 ע"א.

76

מנחת שי דברים פרשת עקב - ראה פרק יא

 מלאי' וי"ו באורית', ושאר לישנ' דיושב באורי' חס' וי"ו כתי', ושאר לישנ' דכות' חס', במ"א בליש' אחרי',37 טויושב יוסף את אביו ואת אחיו, ומסו' עלי' כלהו' מלאי' במ"ב חסרי' בנבי' וכתו'. [הישב].אצל אלוני מרה: יירושלמי פ' אלו נאמרין אמ' ר' אלעזר בר' שמעון נמיתי לסופרי כותים זייפתם תורתכם ולא הועלתם לעצמכם כלום, שהכתבתם בתורתכם אצל אלוני מרה שכם, והלא ידוע שהוא שכם, אלא שאין אתם דורשין לגזירה שוה, ואנו דורשין לג"ש, נאמר כאן אלוני מרה, ונאמ' להלן יאבפ' לך לך עד אלון מורה, מה להלן שכם אף כאן שכם, והכי איתא יבבבבלי. [אצל אלוני

77

משך חכמה שמות פרשת בא פרק יב

 חלק. אבל השכל הוא בא כשנשתלם האדם, ולכן קראוהו [נדרים לב, ב] "ילד מסכן וחכם". לא כן ליצר הרע קראו "מלך זקן וכסיל". והנה אמרו על ישראל שהם 'מאמינים בני מאמינים' [שבת צז, א]. וצריך להבין, הלא באומות העולם שאמרו "ההמיר גוי אלהיו" (ירמיה ב, יא) [תענית פרק קמא] - אלה כותים וקדרים, שהללו עובדין למים וכו', הלא מאמינים בטפשות כאלה, וכל העמים כן, וגם כן כוח אמונתם גדול! אמנם מצאנו במדרש שחר טוב (תהלים) פרק לא (פסוק כד): "אמונים נוצר ה'" - אלו שעונים באמונה "אמן" אומרים "ברוך מחיה המתים", ועדיין לא בא, אם כן האמונה בעתיד. אך הלא יש מהעמים

78

משך חכמה ויקרא פרשת מצורע פרק טו

 יטמא עד הערב". וזה שאמר שאין המשכב ומושב טמא, רק הנוגע בהדם. וזה שאמר (שם): "ואם על המשכב הוא" - הדם האמור למעלה, "בנגעו בו" - בהדם - "יטמא". ושם "דם" לשון זכר, כמו שאמר (פסוק יט) "יהיה וכו'". כן נראה לי פשטות המקרא.(כד) ותהי נדתה עליו. פרק בנות כותים (נדה) דף לג, א אמר רבא, "עליו" להטעינו משמע. פירוש, דהוי כמו שנדתה - הוא דם נדה שלה - עליו משמע וכנושא דם נדתה דמי כל השבעה ימים. והנושא דם הנדה מטמא בגדים, דכל שלא פירש ממטמאיו, הוא אב הטומאה במגעו לטמא בגדים. ואם כן הבועל נדה מטמא בגדים במגעו, דהוי כמו דדם הנדה

79

עקידת יצחק שמות שער מו (פרשת משפטים)

 את כל המצוה הזאת לפני ה' אלהינו כאשר צונו. לומר שמלבד התועלות המגיעות להם בטבע מהן יהי' להם זכות נפשיי לפני ה' בעולם הנשמות בתורת גמול לעשו' אותם לפניו בתורת מצוה כאשר צום. ושאר דברי השאלה והתשובה ההיא כבר כתבנום בשער ל"ח. והנה בבחינ' זאת אמרו חז"ל לפניהם ולא לפני כותים שאפילו במשפטים שנדע שהכותים ישפטום כמשפטינו לא נחתוך הדין על פיהם וזה לפי שאם נשוה להם בדין הנה נתחלף מהם שהם אינן בני ברית לאלהינו ואינן נכנסין תחת מצותיו ואינן מקבלין עליהם שכר. והעושה על פיהם לא די שאינו מקבל שכר אבל הוא עובר עבירה. כי כמו ששחיטת כותי

80

עקידת יצחק דברים שער פח (פרשת ואתחנן)

 הגלות:ואשלח מלאכים וגו':וכבר היו רבן גמליאל ורבי יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של כרך גדול מאנטיפרס מאה מילין התחילו הן בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק. אמר להם ומפני מה אתם בוכים. אמרו לו כותים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לאלילים הם שקטים ושלוים ובית הדום רגלי אלהינו נשרף באש ולא נבכה. אמר להם לכך אני משחק אם לעובדי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. ושוב פעם אחת היו רבן גמליאל ורבן אלעזר בן עזריה ור' יהושע ורבי עקיבא עולין לירושלם וראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים

1234567891011121314151617181920