כותים

כותים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2382 מקורות עבור כותים. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

רבי אליהו מזרחי ויקרא פרשת מצורע פרק טו

 אמינא "שעיר המשתלח יוכיח, שגורם טומאה והרי הוא טהור, אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגורם את הטומאה לא יהא טמא, תלמוד לומר: 'זובו טמא' לימד על הזוב שהוא טמא":זוב דומה למי בצק של שעורים ודחוי ודומה ללובן ביצה המוזרת.בפרק יוצא דופן (בפרק בנות כותים לה: רש"י ד"ה דיהא). ופרש"י: "דחוי - כלומר מתמקמק ונפרד ואינו קשור".(ג) [או החתים] ומדרשו, מנה הכתוב שתים וקרא טמא, שנאמר "זב מבשרו זובו טמא הוא". ומנה הכתוב שלש וקראו טמא, שנאמר: "טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טומאתו היא", הא כיצד, שתים לטומאה והשלישית מזקיקתו

62

אברבנאל במדבר פרשת מטות פרק לא

 מי הנדה ואפר הפרה אשר בהם יתחטאו מונחים בידו. ומפני שלא יחשוב אדם שהיתה זו מצוה מחודשת נאמרה לאהרן הכהן זולת משה. הוצרך אלעזר לומר זאת חקת התורה אשר צוה ה' אל משה וביאר שכלי הזהב וכסף ושא' המתכות אף על פי שנטהרו מטומאת המת עדין הן צריכי' להטהר מגעולי כותים להגעיל ולהפליט את הכלים מבליעת נבלות שלהם ותהיה הגעלתו כדרך תשמישו. ועוד צריך שיטהר על ידי מים של פרה. והבדיל אינו העופרת אבל הוא הנקרא אשטאני"ו. ואמרו כל דבר אשר יבא באש רוצה לומר כל כלי שלא יוכל לתקנו אלא כשיבא באש תעבירו באש ללבנו להגעיל טומאתו הנבלעת בו

63

אברבנאל דברים פרשת ואתחנן פרק ה

 היות שכפי דבריהם בב"מ (דף נ"ט) פרק הזהב נכלל בלאו הזה המלבין פני חברו ברבים בשום פנים שיכלם בזכור מעשיו הראשונים או מעשי אבותיו וגם נכלל בו לדעת חז"ל בפרק לא יחפור כל המצר ויורד לאומנתו ומונע פרנסתו ואין צריך לומר הגורם נזק לגופו בהלשינו אותו בסתר ובגלוי על ידי כותים על ידי לסטים. וכיוצא בכל זה בכלל לא תרצח וצריך גם כן לאדם עם חברו שישמור ממונו ונכסיו שלא יזיקהו בהם. וזהו לא תגנוב כפי פשט הכתוב. עם היות שחז"ל דרשוהו בסנהדרין פרק א' אזהרה לגונב נפשות. ובכלל הלאו הזה גנבות הדעת והונאת דברים והעול במדה במשקל ובמשורה ולפי

64

רבינו בחיי שמות פרשת משפטים פרק כא

 כדכתיב: (להלן כד, א) "ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן" וגו', ומסיק התם דאף על גב דאנן הדיוטות אנן שליחותייהו קא עבדינן, ולפי שהיה הכתוב ראוי לומר "אשר תשים להם", כענין שכתוב: (לעיל טו, כה) "שם שם לו חק ומשפט", לכך הוצרכו רז"ל לדרוש כן לפניהם ולא לפני כותים, להורות שאסור ללכת ולדון בערכאות של כותים ואפילו היו דיניהם כדינינו.וידוע כי כל המניח דיני ישראל ודן בערכאות של כותים הנה זו עברה אחת שהיא חומר לכמה עברות, כי משרשה יפרו וירבו ענפי חטאים גדולים, גם בכנפיה נמצאו נזקים ומכשלות הרבה עד לאין קץ, ואבאר לך כיצד. ידוע

65

בית הלוי בראשית פרשת לך לך פרק יז

 ואמר לו עוד ואתנה בריתי ביני וביניכם הבטיחו דאחר זמן שיגאלו ממצרים עוד יוסיף לו בה מעלה ויצטוו על הפריעה ויתן להם גם הברית:ובזה יבואר דגם לדעת הרמב"ם בפרק י' מהלכות מלכים (ה"ח) דגם בני קטורה חייבים במילה והקשה המל"מ מהא דנדרים (דף ל"א) הנודר מן הערלים אסור במולי כותים ומותר בערלי ישראל והנודר מן המולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי כותים שאין הערלה נקראת אלא על שמם שנאמר כי כל הגוים ערלים ומדוע לא הוציאה המשנה מן הכלל גם בני קטורה דנצטוו על המילה ודינם בזה כישראל. ולפ"ז ניחא דבני קטורה הגם דחייבים במילה מ"מ בהם אין המילה

66

בית הלוי בראשית פרשת תולדות פרק כז

 עליהם השיעבוד וכן הוא בכל זמן והמבין יבין. וזהו שברכו לא תירא משוד כי יבא שלא יתייראו מן העתידות ואז יעזרך ה' שלא ישנאך. ברכה שלישית, לשוד ולכפן תשחק גם היא שייך לגלות דהנה גם בכותים ימצאו גולים ומ"מ להם אינו כלום וכדאיתא במדרש איכה (א כט) גלתה יהודה וכי כותים אינם גולים אלא כותים על שאוכלין ושותין עמהם כו' אין גלותם גלות, דעיקר כובד הגלות הוא רק לישראל דהגלות והעוני ודוחק הפרנסה ושמירת הדת יהודית דשניהם ביחד הוא קשה למאד, ואיש הישראלי צריך לסבול ולקבל על עצמו הסבלנות לבל יתפעל מהכובד רק לקבל את הדבר בשמחה, רק תלוי איזו

67

בית הלוי שמות פרשת יתרו פרק יט

 של אותו רשע והרי חזינן דעיקר יסודו של הנס והצלתן היה ג"כ ע"י הסעודה של יום השביעי שנהרגה ושתי ובע"כ מוכרח דבאותו היום שהיה שבת כדאיתא במדרש (אסתר רבה ט - יא) דיום השביעי היה שבת ניצולו הם מאותו העון וע"כ נצמח אז הצלתן. והטעם בזה דבכל יום נכשלו באיסור בישולי כותים שהוא איסור דרבנן אבל בשבת הרי היה בו עוד איסור אחר של מעשה שבת מה שנתבשל בשבת וע"כ לא רצו ישראל לבא אז וזכות זה עמד להם אז והתחיל ממנו יסוד הצלתם. וזהו מה דאיתא בשבת (דף פ"ח) מכאן מודעה רבה לאורייתא פירוש שהיה ע"י כפיה ואעפ"כ הדר קיבלוה

68

ר' יוסף בכור שור ויקרא פרשת תזריע פרק יב

 ויומו מן הצער למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, וילדה זו, הרי יולדת בזוב2 וצריכה ז' נקיים. וכל שכן אם ראתה ג' [ימים] בלא קושי בתוך י"א יום וילדה, שהיא יולדת בזוב, ואפילו אם לא ילדה בזוב אם לא פסקה מעט, ששפעה בתוך שבעה, טמאה עד שתפסוק כדאמרינן בבנות כותים ללוי, אבל לדברי רב אינה צריכה הפסק3. ומיהו האידנא, צריכה לישב ז' נקיים שלא תראה כלל, ואע"ג דהדם דם טהור, בנות ישראל החמירו על עצמן4, אבל משטבל[ה], אפילו רואה בכל יום, משמשת והולכת כל ימי טהורה. וגם דומה לנידה שטבילתה בלילה כנידה, כדאמרינן: נידה ויולדת טבילתן

69

הכתב והקבלה בראשית פרשת לך לך פרק יז

 ר' יוסי, דגברא דחזי למילה הוא, ולשמה לא בעינן במילה, אבל במילת נכרי שפיר פוסל ר' יוסי ביבמות, מדאינו בכלל את בריתי תשמור גברא דלא חזי למילה הוא, ואין כאן רומיא דר' יוסי אדר' יוסי, כדחשיב בשאילת יעב"ץ, דר"י בכותי מכשיר ובנכרי פוסל - ואף אם נאמר דר' יוסי סובר כמ"ד כותים גרי אריות הן (עתוס' מנחות ס"ו ב' ד"ה ר' יוסי) וכנכרים גמורים הוי מכל מקום ניחא דמכשיר הכא מילתו ושם ביבמות פוסל, דטעמי' דר' יוסי דמכשיר מדכתיב המול ימול, דריבויא הוא כמ"ש רש"י, וקרוב להטעים ילפותא מלישנא דקרא, דלשון ימול היא מבנין נפעל ודגוש המ"ם לחסרון נו"ן הנפעל, כמ"ש

70

חזקוני ויקרא פרשת אמור פרק כב

 כישראל וא"ת תיפוק לי מדכתיב ומיד בן נכר לא תקריבו מכל אלה דמשמע את אלה לא תקריבו הא תמימים תקריבו אלא י"ל אי לאו איש איש הוה אמינא מאומות העולם שכלל לא תקריבו והמקריב מהן תמימים עובר בלאו ובעלי מומין בלאו ועשה. פירוקא אחרינא אי לאו איש איש הוה אמינא כותים מקריבים תמימים אפילו חטאות ואשמות ת"ל איש איש, לכל נדריהם ולכל נדבותם דוקא נדרים ונדבות יכולים כותים להקריב אבל חטאות ואשמות לא.(יט) לרצנכם תמים זכר למעלה בפרשת ויקרא דבר בקרבנות חובה וכאן בנדרים ונדבות להלן לא פירש המומין וכאן פירשם. אך חז"ק אמאי נאמר כאן שאר קדשים.(כא

1234567891011121314151617181920