כותים

כותים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2382 מקורות עבור כותים. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

תוספתא מסכת עבודה זרה (צוקרמאנדל) פרק ג

 תוספתא מסכת עבודה זרה (צוקרמאנדל) פרק ג הלכה אמעמידין בהמה בפונדקאות של כותים אפילו זכרים אצל נקבות ונקבות אצל זכרים ונקבות אצל נקבות ומוסרין בהמה לרועה שלהן ומוסרין לו תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות להתייחד עמו בת ישר' מילדת ומניקה בנה של כותית והכותית מיילדת ומניקה את בנה של בת ישר': הלכה באין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים אפילו זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקיבות מפני שהזכר מביא את הזכר ונקיבה מביאה את הנקיבה ואין צריך לומ' זכרים אצל נקבות ונקיבות אצל זכרים ואין מוסרין בהמה לרועה שלהן ואין מוסרין לו תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות ולהתייחד עמו:

12

תוספתא מסכת פאה (ליברמן) פרק ד

 תוספתא מסכת פאה (ליברמן) פרק ד הלכה אר' יהודה או' מקום שדורכין את העוללות נאמן עני לומר יין זה עוללות הוא לקט זה לקטתיו אני ואחי וקרובי אבל אין נאמן לומר מפלוני גוי לקחתיו מאיש פלוני כותי לקחתיו עניי כותים כעניי ישראל אבל עניי גוים אין מאמינים להם בכל דבר הלכה באין פוחתין לעני בשעת מעשר עני מחצי קב חטין או קב שעורין במה דברים אמורים על הגורן אבל מתוך ביתו נותן כל שהוא ואינו חושש ושאר מתנות כהונה ולויה נותן כל שהוא ואינו חושש רצה מציל מחצה ונותן מחצה אבה יוסה בן דוסתאי אמ' משום ר' ליעזר

13

תוספתא מסכת פסחים (ליברמן) פרק ב

 אחד אבל אם עשו פסחיהן עם ישראל או שעכבו אחר ישראל יום אחד חמצן מותר אחר הפסח מיד הלכה גמצה של כותיים מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ור' לעזר אוסר לפי שאין פקיעין בדקדוקי מצה רבן שמעון בן גמליאל או' כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישראל הלכה דחמיצן של עוברי עבירה מותר אחר הפסח מיד מפני שמחליפין את השאר הלכה ההמליי של ישראל ופועלי גוים עושין לתוכו ומצאו בו חמץ אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומ' באכילה הלכה והמליי של גוים ופועלי ישראל עושין לתוכו ומצאו בו חמץ אחר

14

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק טו

 הלכה טומחמין חמין לחולה בשבת בין להשקותו בין לרפאותו ואין אומ' המתינו לו שמא יחיה אלא ספיקו דוחה את השבת ולא ספק שבת זו אלא ספק שבת אחרת ואין אומ' יעשו דברים בגוים ובקטנים אלא בגדולים שבישראל אין אומ' ייעשו דברים הללו על פי נשים על פי כותים אלא מצרפין דעת ישראל עמהן הלכה טזאמ' ר' יוסה מנין לפיקוח נפש שדוחה את השבת שנ' את שבתתי תשמרו יכול מילה ועבודה ופיקוח נפש ת"ל אך חלק פעמים שאתה שובת ופעמים שאי אתה שובת ר' ליעזר או' מילה דוחין עליה את השבת מפני מה מפני שחייבין עליה כרת לאחר זמן

15

מסכתות קטנות מסכת כותים פרק א

 

16

מסכתות קטנות מסכת כותים פרק ב

 בין תם בין מועד, משלם נזק שלם, ומשלם מן העלייה. הלכה גהגבינים שלהן מותרות, רבי שמעון בן אלעזר אומר אם של בעלי בתים מותרות, של כפרים אסורות. השלקין והכבשין שלהן שדרכן לתת בהן יין וחומץ אסורין. הלכה דחולקים כהני ישראל עם כהני כותים במקומם, מפני שהם כמצילם מידם, אבל לא במקום ישראל שלא יחזיקנו בכהונה. כהן כותי שהוא אוכל ומאכיל לישראל, בטומאה מותר, בטהרה אסור. הלכה האין לוקחין פת מנחתום כותי במוצאי הפסח אלא לאחר שלשה תנורים, ולא מבעלי בתים אלא לאחר שלש שבתות, ולא מן הכפרים אלא לאחר שלש עשיות, אימתי בזמן שלא עשו מצה עם

17

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק א

 עליו בית דין ומקיימו בחותמיו ואינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא אומר שליח ב"ד אני:הלכה ד[דף ו עמוד ב] מתני' כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים מעשה שהביאו לפני ר"ג לכפר עותני גט אשה והיו עידיו עידי כותים והכשירו כל השטרות העולין בערכאות של גוים אעפ"י שחותמיהן גוים כשירין חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים ר"ש אומר כולן כשירין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט: גמ' על הממון נחשדו ועל הממון נפסלו. לא נחשדו על העריות. ועדי נפשות כעדי עריות. מעתה אפילו שניהן כותים. שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. מעתה

18

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת דמאי פרק ג

 טוחן שם באותו היום חושש ואם לאו אינו חושש ויחוש מה בינה ולסירקי לא כן תני סרקי שהיתה מסתפקת יום א' מן האסור נעשה אותו היום הוכח לכל הימים סירקי אפשר לה שלא להסתפק ברם הכא לא הוחזק ע"ה להיות טוחן שם באותו היום רבי טייפה סמוקה בשם רבי אבהו כותים נאמנים על הפקדון. [דף יד עמוד ב] ולא מתני' היא אצל הכותי' מתני' עד שלא נחשדו אתא מימר לך אפילו משנחשדו מהו שיהא נאמן לומר נטלתיו והנחתי אחרים מתוקנים תחתיהן אם את מאמינו שנטל תאמינו שנתן אם אין את מאמינו שנתן אל תאמינהו שנטל כותי את מאמינו שנתן ואין

19

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת דמאי פרק ה

 אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך ובלבד לחבר מעתה ע"ה שנתערב טבלו בחולין אין לו תקנה כיצד הוא עושה הולך אצל חבר והוא לוקח לו טבל ומעשרו לו:הלכה חמתני' מעשרין משל ישראל על של עכו"ם ומשל עכו"ם על של ישראל ומשל ישראל על של כותים ומשל כותים על של כותים ר"א אוסר משל כותים על של כותים עציץ נקוב הרי הוא כארץ תרם מן הארץ על עציץ נקוב ומעציץ נקוב על הארץ תרומתו תרומה ומשאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום מן הנקוב על שאינו נקוב תרומה ולא תאכל עד שיוציא עלי' תרומה ומעשרות תרם מן הדמאי

20

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק ג

 אבל [דף כ עמוד א] מניחה לגת הבאה אם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן כדי יין וכדי שמן המדומעות נאמנין עליהן בשעת הגיתות והבדים קודם לגת שבעים יום: גמ' חומר בתרומה שביהודה נאמנין הא בגליל לא רבי סימון רבי יהושע בן לוי בשם רבי פדייה מפני שפסיקייא של כותים מפסקת והא תנינן שנייה לה רגב בעבר הירדן בלא כך אין פסוקיות של כותיים מפסקת א"ר שמי תיפתר במביא גרגרים וכותשן שם וביהודה נאמנין על היין אבל לא על הקנקנים ובגליל אינן נאמנין לא על היין ולא על הקנקנים רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בן דרום שאמר

1234567891011121314151617181920