כותים

כותים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2382 מקורות עבור כותים. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

רא"ש מסכת טהרות פרק ז

 פסקה הריחיים שגמרה טחינתה ופסקה מלטחון עוד דכל זמן שהיא עסוקה בטחינה אינה הולכת למשמש בבית:משנה האבל משכבות ומושבות כו'. דאין עם הארץ עושה משכב ומושב ואינו מטמא בהיסט ואע"פ שעשו עם הארץ כזב לענין צינורא דמטמא משו' מעיין כדמוכח בפרק חומר בקודש ובפרק בנות כותים דלא רצו להחמיר לענין מושב ומשכב והיסט לפי שאין הצבור יכולין לעמוד בהם דמשכב ומושב שלהם והיסטן שכיח אבל צינורו ומגעו לא שכיח כולי האי וכשאינו רואה את הנכנסים ואת היוצאים חיישינן שמא נכנסו שם עובד כוכבים ואשה וטמאו הכל: ולא היושבין. אע"פ שרואהו עומד הכל טמא: אפילו מובל. שנקצצו ידיו ורגליו

162

רא"ש מסכת כלים פרק א

 מטמא בכעדשה כבשרו ויש מהם שעורותיהן מטמא כבשרם כדתניא בפרק העור והרוטב ומטמאים אדם דכתיב בפ' אמור אל הכהנים או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו וכלים דכתיב בפרשת שמיני מכל כלי עץ או בגד או עור או שק: ושכבת זרע של גדול אבל דקטן לא ובפרק בנות כותים דריש ליה מדכתיב איש אשר תצא ממנו שכבת זרע ודוקא כשהיא לחה אבל יבשה לא ובפרק דם הנדה דריש ליה מדכתיב שכבת זרע בראוי להזריע ודוקא דישראל אבל קרי דעובד כוכבי' טהור אפילו מדרבנן ובשעור טומאתו פליגי בפ' יוצא דופן איכא למ"ד בכל שהוא ואיכא למ"ד בכעדשה ומטמא אדם

163

רא"ש מסכת מקוואות פרק ח

 עונות עד ליל שבת ולא עד בכלל ור' ישמעאל סבר אם היה בבית אפל מותר הלכך פעמים שאין כאן אלא ארבע:משנה דעובדת כוכבים וכו'. טמאה שכבת זרע. אם פלטה ביום ראשון ושני אבל משלישי ואילך בעיא הוא בפרק ר' עקיבא וסלקה בתיקו: טהורה בפ' בנות כותים קאמר דקרי של עובד כוכבים אפילו טומאה דרבנן לית להו ודייק להו מדתני בתוספתא נמצאת אומר שכבת זרע של ישראל טמאה בכל מקום ואפילו במעי עובדת כוכבים ושל עובד כוכבים טהורה בכל מקום ואפילו במעי ישראלית חוץ ממי רגלים שבה ומי רגלים לא מטמא מדאורייתא ש"מ דשכבת זרע טהור לגמרי: ולא כבדה

164

רב האי גאון מסכת ידים פרק ד

 משנה אעריבת הרגלים. פי' כלי עץ שמה גפנה בטיית:משנה הכתב אשורית. פי' כדגרסי' בכהן גדול בתוס' ובגמ' (סנהדרין דף כ"ב ע"א) רבי אומר בכתב אשורית ניתנה תורה לישראל וכשחטאו נהפכה לרעץ וזה שבידינו עתה זה הוא אשורי ושביד כותים ושכתוב על שקלי ישראל הוא רעץ ולמה נקרא שמו אשורי שמאושר בכתבו:משנה וקובלים אנו. פי' כדכתיב (שמות כ"ב כ"ו) והיה כי יצעק אלי ומתרגם ארי יקבול:פרושים. זה שפירש עצמו מכל טומאה ומכל מאכל טמא ועם הארץ ומדקדק במאכלו ומנין שכן הוא דקא אמרי' (שבת דף י"ג ע"א) לא יאכל זב פרוש עם זב ע"ה וכו'

165

פירוש הריבמ"ץ למשנה מסכת דמאי פרק ה

 היא מתני' אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך ובלבד לחבר.משנה טמעשרין משל יש' על של גוים ומשל גוים על ישראל. דלא אתי ממון הפטור על החיוב, דמתני' ר' מאיר היא דאמ' אין קנין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. תניא ר' אלעזר אוסר משל כותים על של כותים, שכשם שעשו פירות יש' דמיי אחר רובן, ואין תורמין מזה על זה, כך פירות כותי ודאי אחר רובן, ואין תורמין ומעשרין מזה על זה.משנה יעציץ נקוב הרי הוא כארץ. ומעשרותיו מעשר ותרומתו מדמעת וחייבין עליה חומש.ומשאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום. א"ר בון בר אייה

166

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת גיטין פרק א

 ובפני נחתם ואינו צריך קיום וישתחרר בו העבד כמו גטי נשים, וכן כל שהוא כשר להולכת הגט והבאתו כשר גם לשחרורי עבדים להביא שחרור העבד לידו או יזכה לו כמו שיתבאר.[ה] לא הכשיר תנא קמא אלא עד אחד כותי ואחד ישראל. ורבן גמליאל אומר ואפילו שניהם כותים כשרים בגטי נשים ועשה מעשה כמו שביאר, וכל זה בראשונה, וכבר הודעתיך שגזרו על הכותים שיהו כגוים לכל דבריהם כמו שביארנו בברכות, וערכאות של גוים, הן מקום קבוץ פליליהן. ורוצה לומר שאותו השטר כבר נתקיים לפני השופט שהעידו העדים לפניו וחתם עליו, ובתנאי שיהא מפורסם אצל ישראל שאותם העדים ואותו השופט לא

167

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת דמאי פרק ז

 תנאי בית דין הוא שתהא תרומת מעשר משל בעל הבית ומעשר שני משל פועל. ואין ר' יוסי חולק על תנא קמא אלא הודיענו טעמו שהוא תנאי בית דין. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.[ד] דברים אלו הם במי שקנה בערב שבת ולא הספיק להפריש המתנות. ופירות כותים הם טבל, ולפיכך נתחייב בכל המעשרות כמו שאתה רואה. ואמרו שני לוגין, אם היה דבר הנקנה מאה לוג, וכל זה דרך משל. ועל דרך זה יעשה אם קנה לוג אחד או אלף לוג, קורא שם לכל השיעורים הראויים לאותו דבר, ובזמן ששותה משייר כל אותם השיעורים מאותו היין ולוקח אותם ועושה בהם

168

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כלים פרק יז

 כולן וזה הוא ענין מקדשין כל שהן. וכבר בארנו את זה היטב בסוף ערלה. ואומר ר' עקיבה כי הרמון הזה נזכר לשני הענינים גם יחד, שמשערין בו את הכלים כמו שקדם, ומקדשין בכל שהן כמו שהזכרנו. וחצירי גבע, כרישין של מקום פלוני, ותרגום החציר כרתי. ובדן וגבע שני מקומות של כותים. אמר ר' יוסי שכל מי שקונה מן הרמונים הללו או מן הכרישין הללו מפריש מהן מעשר ודאי מפני שהן טבל ודאי, ולכן מפריש מהן מעשר ראשון ושני אחר תרומה גדולה, לפי שאין הכותים מפרישין מעשר כמו שכבר בארנו בכמה מקומות במסכת דמאי. והלכה כר' עקיבה. ואין הלכה כר' יוסי.

169

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת נדה פרק ז

 את כתמיהן, וחכמים מטהרין שלא נחשדו על כתמיהן והצנע מצניעין אותן, כלומר שאינם חשודים לזרוק בשוקים בגד שיש בו כתם דם אלא נוטלין ומצניעין אותו עד שיכבסוהו, וכתם זה הנמצא אינו אלא דם חיה ודם בהמה וכיוצא בהן ולפיכך השליכוהו. ואין הלכה כר' מאיר. וכל זה באותו הזמן, אבל היום כותים כגוים וכתמיהם טהורין כמו שבארנו כמה פעמים.[ד] כבר אמרנו כי כתמים הנמצאים אפילו בערי ישראל טהורים לפי שאינם משליכים כתם טמא, ואם נמצאו בגדים אלו שעליהן כתמי הדם בערי ישראל בחורים ובקרבת מקומות הטומאה דנין בהן שהן כתם נדה ושהם הצניעוהו שם כמו שקדם שישראל אצנועי מצנעי להו.

170

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת שביעית פרק ח

 אומרים בדבר זה בשם רבו להחמיר השתיקם ואמר להם אל תיחסו לו דין זה, שאיני יכול לומר לכם דעת ר' אליעזר בזה לפי שהוא מיקל בו מאד, וזה הוא ענין אמרו לא אומר לכם, כלומר אי אפשר לי לאמרו. והלכה כחכמים.[י] גם זה כראשון. ודין פת כותים שהיא אסורה, אבל אין אוכלה סופג מלקות, אלא מכין אותו מכת מרדות מדרבנן.[יא] אם מתחשב הוא, ר"ל אם אדם חשוב הוא, והוא שיהא נכבד וחשוב בעיני בני אדם, שמפני כבודו שמא יבואו לשרוף בין העצים מה שאינו עצים כדי שיוטב ריח המרחץ, כגון דברים שיש בהן ריח טוב וראוין לאוכל.

1234567891011121314151617181920