כותים

כותים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2382 מקורות עבור כותים. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

משנה אחרונה מסכת נדה פרק ט

 גם אחר הוסת ה"ל כוסת הימים ואסורה כל העונה בתשמיש אבל מתני' לענין טהרות לא שייך איסור עונה כדפי':משנה יעד שתקבענה ג' פעמים. ואמר בגמ' לא שנו אלא למיעקרה אבל למיחש בחדא זימנא חיישא. ופי' רש"י לתשמיש ונ"ל משום דמתני' לענין תשמיש הוא ובפ' בנות כותים ד' ל"ט מייתי לה וגרס זה וזה אסורין לשמש. אבל התוס' כתבו רש"י פי' לתשמיש וכן צריך לפרש מדלא פריש הש"ס בהדיא לטהרות ע"כ אפשר דל"ג בפ' בנות כותים לשמש. ומיהו מ"ש מדלא פריש בהדיא לטהרות. מה הוכחה היא הא לתשמיש נמי לא מפרש בהדיא ותרוייהו במשמע. ועוד דבגמ' אמתני' דלעיל בהא

142

משנה אחרונה מסכת פרה פרק ט

 שנשמרו לשם חטאת אין בהן חשש טומאה דומיא דמי פירות שאין מקבלין טומאה כשיטת הרמב"ם ריש הל' י"א וגם הר"ב כ"כ בכמה דוכתי ותני לה הכא לרבותא דאי לאו דנשמרו הכלי נמי טמא:משנה בשקצים ורמשים. ונפלו חיים דאי מתים כיון דקיימי לאכילה דאמר בפרק בנות כותים דף ל"ד הני דאכלי שקצים ורמשים. וכל דחזי לקבל טומאה אפילו הוא טהור טמא לגבי חטאת ומטמאין הכל אפילו לא נתבקעו. ואין לומר דמיירי שלא הוכשרו דצריכי הכשר כמו חגבים טמאין בפרק בתרא דעוקצין מ"ט וכיון דלא הוכשרו לא חזו לטמויי. דהא כשנפלו למי חטאת הוכשרו ממי חטאת דמשקין טמאין מטמאין ומכשירין

143

משנה ראשונה מסכת דמאי פרק ה

 וליכא לאוקמי תרווייהו אלא שלקחן מישראל ומעובד כוכבים קודם המירוח ונתמרחו ביד הלוקח, דתרווייהו חייבין מדאורייתא להרמב"ם שם, ומתני' דהכא אדלעיל קאי הלוקח טבל משני מקומות מעשר מזע"ז וקאמר דאפי' משל ישראל על של עובד כוכבים נמי וקמ"ל דאין קנין לעובד כוכבים להפקיע ממעשר, ומיהו סיפא משל ישראל על של כותים לא מיתוקם הכי דאי לקחן משניהם קודם מירוח מאי קמ"ל, וצ"ל דסיפא שלקח משניהם אחר המירוח והמוכר ישראל הודיעהו שהוא טבל והכותי מכר לו סתם מעשר מזע"ז, וקמ"ל דכותי חשיד למכור טבל, ולפ"ז אינו מיושב דרישא וסיפא לא מיתוקמי בחד גוונא. ודע ששטת ר"ת בזה היא ג"כ כהרמב"ם כמ"ש

144

משנה ראשונה מסכת פאה פרק ב

 תלי ובמחובר שלא הגיע עדיין לגורן נותן פאה אחת:משנה ומעשה שזרע ר' שמעון. נראה דר"ש רצה ודאי להניח הפאה במחובר כעיקר מצותו ובא לשאול על המחובר מה יניח, ואמרו לו דבגורן תלי וממילא במחובר פאה אחת כדפי' לעיל:משנה זשדה שקצרוה כותים. פי' הר"ב לעצמן, ומשמע שבגזילה קצרוה וקצת קשה היינו קצרוה לסטים, ואין לומר דסיפא בלסטים ישראל, הא כ"ש הוא דבלסטים עובדי כוכבים אמרי' בפ' בתרא דב"ק מסתמא לא מייאשי בעלים ובלסטים ישראל ודאי מייאש וכיון דמתייאש בלא"ה פטור מטעם הפקר, ושמא קצרוה לעצמן שלקחוה מישראל וקצרוה וחזרו ומכרו העומרים לישראל פטורה, דאילו מכרה לישראל היה

145

ר' עובדיה מברטנורא מסכת ברכות פרק א

 פרט לכסות לילה אומרים אותה בלילה מפני יציאת מצרים שבה:כבן שבעים שנה - הייתי נראה זקן. ולא זקן ממש אלא שהלבינו שערותיו יום שמינו אותו נשיא כדי שיראה זקן וראוי לנשיאות, ואותו היום דרש בן זומא מקרא זה:ולא זכיתי - לא נצחתי לחכמים. ודומה לו בש"ס בפ' בנות כותים [לח ב] בהא זכנהו ר' אלעזר לרבנן כלומר נצחם:

146

ר' עובדיה מברטנורא מסכת גיטין פרק א

 צריך לומר בפ"נ ובפ"נ:ואינו יכול לומר - כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש:משנה דשוין למוליך ולמביא - לומר בפ"נ ובפ"נ:משנה החוץ מגיטי נשים - שאם יש עליו עד כותי אחד, כשר. אבל שניהם כותים, פוסל ת"ק אפילו בגיטי נשים. ורבן (שמעון בן) גמליאל עשה מעשה והכשיר אפילו כששניהם כותים. והאידנא דגזרו על הכותים שיהיו כגוים לכל דבריהם, לא שנא שאר שטרות ול"ש גיטי נשים אפילו עד אחד כותי פסול:בערכאות של גוים - שהעידו העדים עדותם לפני השופט במקום מושב משפטיהם. והוא שידענו באותו שופט ובאותם עדים דלא מקבלי שוחדא. ודוקא

147

ר' עובדיה מברטנורא מסכת דמאי פרק ה

 טמשל ישראל על של עובד כוכבים - האי תנא סבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר ורבי מאיר היא, ואינה הלכה דקיימא לן יש קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר דכתיב (ויקרא כה) והארץ לא תמכר לצמיתות הא אם נמכרה צמותה היא:על של כותים - פירות הכותים ודאי טבל מוכרין אותן. דאע"פ דכשאוכלין פירותיהן עשורי מעשרי, כשמוכרין אינן מעשרין דלא חיישי על לפני עור לא תתן מכשול:רבי אלעזר אוסר משל כותים על של כותים - דזימנין דמעשר לנפשיה ונמלך ומוכרו, ושמא האחד מעושר והאחד לא ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב. ובזמן הזה הכותים עשאום

148

ר' עובדיה מברטנורא מסכת טהרות פרק ה

 משנה חשוטה אחת בעיר - ודוקא אשה שוטה, אבל אדם שוטה לא. דאשה רגילה בנדות ואין אדם רגיל בזיבות:או נכרית - והוא הדין לנכרי, דמדאורייתא אין חילוק בין זכר לנקבה, וכולן טהורין, ורבנן גזרו עלייהו שיהיו כזבים. וכן כותית אין חילוק בין כותי לכותית למאן דאמר כותים גרי אריות הן, וגם האידנא גזרו עלייהו שיהיו כנכרים לכל דבריהם:כל הרוקין שבעיר טמאים - שדרכן להלך בכל העיר:או שישבה עמו בספינה - דמטמאה מדרס אע"פ שאין בגדיה נוגעים, כדתנן בריש פרק ג' דזבים:אם מכירתו שהוא אוכל בתרומה כליו טהורים - דאם היתה נדה או זבה לא היתה דורסת על בגדיו ולא נכנסת

149

ר' עובדיה מברטנורא מסכת כלים פרק יז

 לשער בו את הכלים - קסבר דמוציא רמון דכלים, ברמוני בדאן משערינן:אמר ר' יהודה לא הוזכרו רמוני בדאן וכו' - אבל לענין קידוש, אין חילוק בין רמוני בדאן לשאר רמונים, דכולן מקדשים. דסבר ר' יהודה כל שדרכו לימנות מקדש, בפרק התערובות ובריש מסכת ביצה:בדאן וגבע - שתי מקומות של כותים הן, וניכרים היו רמונים וחציר של מקומות הללו [מרמון וחציר] של שאר מקומות. וכותאי ודאי לא מעשרי מאי דמזבני לאחריני, דלא חיישי אלפני עור לא תתן מכשול, אף על גב דלנפשייהו מעשרי. הלכך מתעשרים ודאי בכל מקום:חצירי - כרתי פורו"ש בלע"ז. כמו את החציר ואת הבצלים (במדבר י"א):משנה וכביצה

150

ר' עובדיה מברטנורא מסכת כתובות פרק ג

 פרק גמשנה אאלו נערות - שאף על פי שהן פסולות יש להן קנס. אם אנס אדם אחת מהן נותן לאביה חמשים כסף:הנתינה - מן הגבעונים. ועל שם שנתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים נקראים נתינים. והם אסורים לבא בקהל:ועל הכותית - האי תנא סבר כותים גירי אריות הם וכגוים הם חשובים:פחותות מבת שלש שנים - דבחזקת בתולות הן, שאף על פי שנבעלו בשביה או בגיותן, בתוליהן חוזרים:ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו - שנתקדשה לאחד מהן ונתגרשה מן האירוסין, ועדיין בתולה היא:שאע"פ שהן בהכרת אין בהן מיתת ב"ד - וכרת אינו פוטר מן התשלומין. והני מלי, שלא היתה

1234567891011121314151617181920