כותים

כותים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2382 מקורות עבור כותים. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

מלאכת שלמה מסכת קידושין פרק ד

 ע"כ, ובגמרא נמי אמרינן בברייתא דלר' אלעזר כותי לא ישא כותית לפי שאין בקיאין בדיקדוקי תורת קדושין וגירושין ושמא אחד מן הבקיאים שלא אירע פסול בנשואי אבותיו והשני משאינם בקיאין ואירע ספק אשת איש בקדושי אבותיו שנתקדשה לאחר ואמרו אינם קדושין ונשאת לאחר ורשב"ג פליג עליה דכל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל ואפילו מצת כותי אדם יוצא בה ידי חובתו בליל ראשון של פסח ור' אלעזר אוסר לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות, וביד פט"ו דהלכות איסורי ביאה סי' כ"א כ"ב כ"ג כ"ד ל"ג ובטור א"ה סי' ד':משנה דהנושא אשה כהנת. ביד פי"ט דהלכות איסורי

132

מלאכת שלמה מסכת ראש השנה פרק ב

 יום שלשים קרי יום עבורו ע"ש שבו נעשה החדש היוצא מעובר כשאין קובעין בו את ר"ח הנכנס ע"כ:משקלקלו הכותים ה"ג הכותים שהם הם שהשיאו המשואות להטעות, ומה שכתוב בתוס' י"ט שרש"י ז"ל גורס בשניהם מינים לא ראיתיו בגמרות שלפנינו*) אלא גם הוא נראה שגורס ברישא מינים והכא בסיפא כותים:וכן משמע מלשונו ז"ל שכתב גבי מינים להטעות את החכמים כלשון הברייתא וגבי משואות כתב להטעות את ישראל ש"מ דגבי משואות גרסינן כותים, ומ"מ נראה שהכותים באותו זמן נטו לדעת הבייתוסים לעשות תמיד חג עצרת ממחרת שבת בראשית, וגם בפי' הרמב"ם ז"ל ברישא מינים ובסיפא כותים וביד שם פ' שני

133

מלאכת שלמה מסכת שביעית פרק ח

 יכאוכל בשר חזיר. דקסבר גרי אריות הם ולא מעשרי כלל ומישראל מומרים לעבודת כוכבים קא אתו ופירותם טבל הן ובירושלמי א"ר ייסא זאת אומרת שאסור ליקח בתו של ע"ה שחשודה על המעשרות ועל החלה ופתה דמי לפת כותי ר' חזקיה בשם ר' אחא מתיר היה ר' אליעזר חמצן של כותים אחר הפסח מיד וא"כ מאי דקאמר ר' אליעזר גבי פת כותי מותר קאמר ור' חזקיה אזיל לטעמיה, הר"ש שירילי"ו ז"ל, וה"ר שמשון ז"ל פירש דשמא דמחמיר בפת כותי יותר מבשר חזיר משום דלא מעשרי וטבל במיתה ע"כ כלומר והיינו דקאמר לא אומר לכם מה שר"א אומר בו, וכתבו תוספות

134

מלאכת שלמה מסכת שבת פרק א

 ר"ע ז"ל מונה אוכלים וכלים שנטמאו במשקין (הג"ה, פי' שאם נטמאו במשקין הם פוסלין את התרומה ואין זו משמנה עשר דבר אלא שמעיקרא האוכלין או הכלים שמקבלין טומאה מן המשקין שנטמאו משני לטומאה הם שהם מי"ח דבר וכיון שמקבלין טומאה ודאי שהם פוסלין את התרומה) לשתים וכן במה שמנה בנות כותים מכלל י"ח דבר וכן במה שמנה אין פולין ואין קורין מכלל י"ח דבר וכן במה שמנה פתן ושמנן ויינם ובנותיהם לחדא הוא ז"ל תפס לעיקר דעת רש"י ז"ל ולא מנה המניח כלים תחת הצינור כדעת ר' יוסי שאמר עדיין מחלוקת במקומה עומדת אבל הרמב"ם ז"ל מנה אוכלין וכלים שמקבלין

135

משנה אחרונה מסכת זבים פרק ב

 נינהו ובכמה דוכתי לא משמע הכי. כבר הקשו כן התו' במנחות סוף דף ס"א. ומ"מ איכא למידק כיון דעבדים משוחררין צריכין ריבוי מנ"ל דאפילו אינם משוחררין מיטמו. ואין לומר דמרבויא דאיש משמע כלהו דאיש משמע כל שהוא איש דא"כ נימא לרבות גם כנעני ואנן קי"ל דכנענים אין מיטמאין בפ' בנות כותים דף ל"ד. וי"ל דאינם משוחררין ל"צ ריבוי דילפי' לה לה מאשה וכ"כ התו' ביבמות דף ע"ד. וא"ת דהכא דרשי' איש איש לאתויי קטן ונימא איש איש לאתויי כנעני כדדרשינן לענין קרבן איש איש מלמד שהכנענים מביאין נדרים ונדבות כפ"ק דשקלים מ"ה אע"ג דהתם נמי בני ישראל כתיב בפרשה. וי"ל

136

משנה אחרונה מסכת מכשירין פרק ב

 ומצאה במקום שרוב העוברים כנענים אינו חייב להחזיר ואפילו ידע שמישראל נפלה שהרי ודאי נתיאש וכגון שיש מקום לתלות שידע מיד בנפילתו. כ"כ בש"ע ח"מ סי' רנ"ט ס"ג. וכתב הסמ"ע דוקא רוב ישראל מצויים אבל מחצה על מחצה לא סגי דברוב מסתמא לא נתיאש וכן בעיר שרובה ישראל ורוב העוברים כותים ודאי נתיאש ובמחצה ע"מ לא והא דאזלינן בתר מצוים ולא בתר רוב עיר אע"ג דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב. הני מילי דהולכין אחר הרוב היכא דהקרוב אינו ממש אותו מקום שנמצא שם אלא שממקום אחר בא אי מן הרוב אי מן הקרוב הולכין אחר הרוב אבל שהקרוב הוא המקום

137

משנה אחרונה מסכת מקוואות פרק ח

 משנה אחרונה מסכת מקוואות פרק חמשנה אא"י טהורה. פי' הר"ב אפי' עיירות של כותים כו' ולאו דוקא של כותים דאפי' של עובדי כוכבים טהורה וכ"כ הר"ש בפי' התוספ'. ומיהו היינו לענין טומאת גושה ואוירה. אבל מדורו' עובד כוכבי' שבא"י טמאים כדתנן פ' בתרא דאהלות ושבח"ל טהורים כמ"ש התוס' בפ"ק דפסחים ד' ט' שכ"ה בתוספתא:מקואות העמים שבח"ל. כתב הרמב"ם שאם ידוע שנעשה בהכשר אין חילוק בין עשאו עובד כוכבים או ישראל אלא מיירי בסתם מקואות הנמצאות שבח"ל בחזקת שאינם כשרים ובא"י בחזקת כשרים ע"כ ולפ"ז לא ה"ל למיתני מקואות העמים אלא מקואות שבח"ל. ונראה דקמ"ל דאפי' ידוע שנעשה

138

משנה אחרונה מסכת נדה פרק א

 נשים. ומה שהביא מתשובת הרשב"א אינו כלום דלא נזכר שם דקודם ג' חדשים סגי בהוכר עוברה ולכ"ע ג' חדשים דוקא אלא לת"ק אפי' ראתה באותן ג' חדשים אפ"ה אחר כן די' שעתה שמאז ראשה ואיבריה כבדים. ולר"י דוקא פסקה מלראות באותן ג' חדשים. וזהו כמו שכתבנו. וכן משמע בפ' בנות כותים דף ל"ט בהא דתניא התם היולדת מטמאה מעל"ע. והקשו התוס' הא מעוברת די' שעתה. ותירצו פתיחת הקבר שאני. א"נ אתיא כר' יוסי דבעי ג' עונות עכ"ל והיינו כדפי' דבעי ג' עונות שלא ראתה והך דיולדת מיירי שראתה וכ"מ ג"כ בגמ' ד' ל"ו גבי ימי עיבורה עולין לימי מניקתה.ודע

139

משנה אחרונה מסכת נדה פרק ד

 טומאה ודאי והכא לא אתחזק. ומ"ש הר"ב כאן אפי' בעל בקרוב שמא ישבה על דם טוהר. לא יתכן דאי השלימה ירוק נמצא שטבלה תוך ימי טומאה ואין להן דם טוהר כלל. אלא ספק הוא שמא לא השלימתו ירוק וכ"ה בגמ':משנה בבנות צדוקין. משום דתני בבנות כותים לעולם הם נדות אפי' סתם שלא ידענו אם נוהגות בדרכי אביהן קמ"ל דבצדוקין פליג ר' יוסי דסתמן הן כישראלית ואמר בגמ' משום שהצדוקין מתיראין מן הפרושין ומראות דם נדה לחכמים. ות"ק סבר דחיישי' למיעוט. ונ"ל דת"ק דהכא הוא ר"מ דחייש למיעוט כסתם מתני' דלעיל והא דאמר בזמן שנהגו בדרכי אבותיהן. אע"ג דסתמא

140

משנה אחרונה מסכת נדה פרק ז

 משנה דשהן קוברין שם את הנפלים. פי' הרב לפי שעה כדי שיסלקו אותן ולפי שאין אנו יודעין אם הסירו אותן מטמאין ע"כ. כ"ז מדברי התוס' משום דקשיא להו האיך משתמשין שם בימי טומאתן והלא נזהרין מטומאת מת כדתנן בסמוך נאמנים לומר קברנו שם את הנפלים ובפ' בנות כותים אמרינן דנשוי מטמא משום בועל נדה אבל פנוי לא. ולכך תירצו שקוברין כדי שיסלקו אותן לאחר זמן וכו' כמ"ש הרב. ומ"מ דבריהם אינם מובנים לע"ד מה שהקשו שנזהרין מטומאת מת. היינו כהנים. והכא מנ"ל דבכהנים איירי. ועוד הכא בחדר שהנשים משתמשות שם ונשים אפי' כהנות אין מוזהרות על הטומאה. ומהרש"א כתב

1234567891011121314151617181920