כותים

כותים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2382 מקורות עבור כותים. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

מלאכת שלמה מסכת מקוואות פרק ד

 מלאכת שלמה מסכת מקוואות פרק דמשנה אהמניח כלים. והיא אחת מי"ח דבר ולר' יוסי דאמר עדיין היא מחלוקת בנות כותים נדות מעריסתם בו ביום גזרו:בפי' רמז"ל, לעיקר אשר אצלנו והוא שפשוטי כלי עץ מקבלי' טומאה לשון הר"ס ז"ל על זה הקשה מורי ז"ל מדתנן פ"ו אם היה שק וקופה וכו' היו נתונין תחת הצנור אינם פוסלין את המקוה והרי שק וקופה מקבלין טומאה מן התורה ועוד שמקבלין דבר יבש בתוכן ואעפ"כ המים שבהן אינם שאובין ובחבורו חזר בו וכתב דביש בו גומא עסיקי' ע"כ:אחד כלים גדולים. מחזיקים מ' סאה בלח שהם כוריים ביבש דאינם מקבלין טומאה

122

מלאכת שלמה מסכת מקוואות פרק ח

 בההיא שעתא דקריבו ישראל לטורא דסיני בההוא ליליא נגהי תלתא יומין דלא אזדווגו ישראל לאנתתייהו ע"כ:פעמים שהן שש וכו'. כך צ"ל, ובטור יורה דעה סימן קצ"ו ורוב הפוסקים פסקו הלכתא כר' עקיבא זולתי הרמב"ם ז"ל ואור זרוע ז"ל:משנה דמעובד כוכבים טהורה. בפ' בנות כותים קאמר דאפי' טומאה דרבנן ליכא ודייק לה מדקתני בברייתא דמייתי התם ש"ז של עובד כוכבים טהורה בכל מקום ואפי' במעי ישראלית חוץ ממי רגלים שבה ומי רגלים דאורייתא לא מטמאו ש"מ דש"ז טהורה לגמרי הר"ש והרא"ש ז"ל:האשה ששמשה וכו'. כתב בית יוסף בטור יו"ד בסי' קצ"ו בשם הרשב"א ז"ל יש מפרשים כבוד

123

מלאכת שלמה מסכת נדה פרק א

 לפסידא דטהרות אבל מפקידה לפקידה אימא לא קמ"ל וכתבו תוס' ז"ל והקשה הר' יעקב מאורלינאש דהכא תנן דכל אשה שיש לה וסת וד' נשים ואשה שעברו עליה ג' עונות דיין שעתן ואעפ"כ צריכות לבדוק כדתנן בסוף פירקי' אעפ"י שאמרו דיין שעתן צריכות להיות בודקות חוץ מן הנדה וכו' ובפ' בנות כותים תניא זבה ושומרת יום מטמאה מעל"ע ואפ"ה מפ' רב יהודה התם בההוא פירקא דכל י"א יום אינה צריכה בדיקה וי"ל דיש לה וסת איכא למימר כיון דאורח בזמנו בא צריכה בדיקה בשעת וסתה ואהנך נמי איכא למימר דצריכה בדיקה שלא תשתכח תורת בדיקה מהן בתולת דמים כשתראה ומעוברת ומניקה

124

מלאכת שלמה מסכת נדה פרק ב

 נמי משני בגמ' אירוק דעקביא בן מהללאל ומפרש הרמב"ם ז"ל דה"פ דירוק כקרן כרכום היה אלא שלקה:הירוק עקביא בן מהללאל מטמא. אע"ג דעקביא מחמיר זימנין דהויא קולא כגון שרואה דם אדום ומשלימתן לדם ירוק תוס' ז"ל בסנהדרין פרק הנחנקין דף פ"ז, ועי' בפי' ר"ע ז"ל לקמן ר"פ בנות כותים וג"כ במה שכתבתי שם ותבין דבריהם ז"ל, וז"ל הר"ן ז"ל בהלכות נדה לרב אלפס ז"ל דבפ' שני דמס' שבועות דף ש"ד וכתבו בתוס' דירוק היינו גלאני ולא וירטי שהוא ככרתי דההוא אינו נוטה לאדמימות כלל וטהור אפי' לעקביא בן מהללאל דלא אסרה תורה אלא דם שהוא אדום והכי מוכח בב"ר

125

מלאכת שלמה מסכת נדה פרק ד

 מלת ודם, ע"כ:לשון ר"ע ז"ל, הלובש וכו' באותם בגדים וכו' פטור מקרבן, וז"ל החכם הר"ס ז"ל כן פי' רש"י ז"ל, וצ"ע מה היא כונתו במה שפי' הלובש או מתכסה באותן בגדים ולא פי' המכניס אותן למקדש דמה לי מכניס או יתכסה הכל יקרא מכניס ועוד מאי איריא של כותים אפי' ישראל בועל נדה ישראלית משכבו אינו אלא ראשון ופטור עליו על ביאת מקדש ואפי' אם אותו הכלי אב הטומאה פטור עליו על ביאת מקדש דכתיב ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ וכו' על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כבוס בגדיו לוקה מ', והיה אפשר לפרש משנתנו דקתני ואין חייבין

126

מלאכת שלמה מסכת נדה פרק ה

 למעוברת כלומר אם דומה לימי נעוריה תשוב ואם לאו לא תשוב, ועיי' בספ"א דהל' נחלות בהשגות הראב"ד ז"ל גם בתשובות להרמב"ן ז"ל סי' ח' שחלק על הרמב"ם ז"ל ומביא ראיות דתינוק דלא כלו לו חדשיו אינו נוחל ומנחיל:משנה דבת שלש שנים ויום אחד. בר"פ בנות כותים וגם הכא בגמ' מסיק דבת שלש שנים לביאה הלכה למשה מסיני, ומתני' דלא כר"מ דלא בעי יום אחד אלא שלש שנים שלימות כן פי' ר' ינאי ההיא ברייתא דקתני בת שלש שנים מתקדשת בביאה דברי ר"מ אלא דאותיבניה מברייתא אחריתא דקתני ואפי' בת שתי שנים ויום א' מתקדשת בביאה דברי ר"מ והיינו

127

מלאכת שלמה מסכת נדה פרק ז

 טעמא וקרי ליה בפ"ק דמועד קטן בית הפרס וכן בפ' בתרא דאהלות תנן שלשה בית פרסות הן ושמא אגב דקרי בית הפרס לשדה שנחרש בה קבר קרי גם לאבד בית הפרס א"נ לשון בית הפרס ע"ש שפרסות רגלי אדם נמנעות מלילך שם מפני הטומאה תוס' ז"ל, ובגמ' פריך ולא מהימני כותים על בית הפרס ועל הסככות והתניא שדה שאבד בה קבר נאמן כותי לומר אין שם קבר לפי שאיננו מעיד אלא על גופו של קבר דכיון שאמר אין שם קבר ברוח זה על גופו של קבר הוא מעיד וגופו של קבר דאורייתא ובדאורייתא מהימני וכן נמי תניא אילן שהוא מיסך

128

מלאכת שלמה מסכת נדה פרק ט

 שאין הראשון של ט"ו מן המנין ואילו גבי נגיחת שורים כשראה שור ונגחו וראה שור ולא נגחו וראה שור ונגחו וראה שור ולא נגחו וחזר וראה שור ונגחו וראה שור ולא נגחו נעשה מועד לסירוגין וקי"ל דהראשונה מן המנין וכ"כ שם נימוקי יוסף בשמו בדף כ', ואיתא בגמ' ס"פ בנות כותים ופי' שם רש"י ז"ל ושנתה לה וסת ליום עשרים פעם אחת:זה וזה אסורין אין צריך לומר ט"ו שעבר שאסור שהרי כל היום המתינה שמא תראה וקיימא לן דחייב אדם לפרוש מאשתו סמוך לוסתה ואין צריך לומר יום עשרים שראתה בו שהרי נדה היא אלא ה"ק כשיחזור ויגיע ט"ו

129

מלאכת שלמה מסכת נדה פרק י

 לדקדק בה לחותמה הלכך בעי לילה שלימה וחצי יום:משנה בבפי' ר"ע ז"ל, בימים שבין טבילתה למציאתה טמאה וטהרותיה וכו', כך נלענ"ד שצ"ל:ולאחר ימים בדקה ומצאה טהורה. טמאה גרסינן כמו ברישא וכן ג"כ בסיפא דסיפא:ומטמאה מע"ל אריש' קאי ולרבא דאמר בס"פ בנות כותים אמתני' דקתני התם כל י"א יום בחזקת טהרה ואמרינן למאי הילכתא ואמר רבא התם לומר שאם תראה בתוך י"א יום שהן ימי זיבה אינה מטמאה מעת לעת פרכינן בגמר' לימא תיהוי תיובתא ממתני' דקתני מטמא מעל"ע וקאי ארישא דקתני אחר הימים בדקה ומצאה טמאה ומתמה תלמודא ולאו אותיבניה חדא זימנא שם בפ' בנות כותים

130

מלאכת שלמה מסכת עירובין פרק ו

 ואחד ישראל אוסר ומשנינן התם דאתי ביומיה שהלך למקום קרוב ויבא בו ביום ואי שרית להו קודם שיבוא מטלטלין נמי אחר שיבוא ולא מסקי אדעתייהו:ר' אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה. משמע דאתרוייהו קאי ראב"י אנכרי ואכותי וא"ת והרי כותים דלא שייך בהו טעמא דחשידי אשפיכות דמים כדמוכח בפ"ק דע"ז וכו' וא"כ שכיחי דדיירי וניגזור בחד ואין לומר דראב"י סבר דכותים גירי אריות הם וחשידי דהא אפילו למ"ד גירי אריות הם לא חשידי מדפריך התם בע"ז וכו' ואור"י דעיקר תקנה משום נכרי איתקן שמא ילמד ממעשיו ולא משום צדוקי וכותי

1234567891011121314151617181920