כותים

כותים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2382 מקורות עבור כותים. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

הון עשיר מסכת מועד קטן פרק ג

 כן עומד ערום בשעת הכביסה ואזור במתניו. או אפשר דאתרויהו קאי אגילוח ואכיבוס, וקתני ליה אגבי סיפא דושאר כל אדם אסורין, דנראה דלגלות דאין לנו בענין זה אלא מאי דאמור רבנן דווקא נקט ליה, דהכי אמרינן בש"ס דף י"ב ע"א אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכות מועד כהלכות כותים להלכה, למאי הלכתא אמר רב דניאל בר קטינא אמר רב לומר שהן עקורות ואין למדות זו מזו. ופי' רש"י, ואין למדין זו מזו, דאימא כשם שזו מותרת כך זו מותרת, כמו בכותים דלא אמרינן כי היכי דמחזיק בהאי מחזיק בהאי, אלא לא ילפינן הני מהני, ע"כ:משנה דאין

102

הון עשיר מסכת נדה פרק ז

 לא ידעינן בהו:הבאין מבין הנכרים. כלומר מעריהם, כי מבין דייקא:טהורין. אע"ג דלא ידעינן בבירור שהם מן הנכרים, דאזלינן בתר רובא:מבין ישראל. וכן הוא הדין כשבאים מערי ישראל כלומר שנמצאו בעיר בגלוי, אע"ג דרובא ישראל, משום דכתמיהם אצנועי מצנעי להו, ומפני שאין טעם ישראל כטעם כותים הטיל טהורין ביניהם:ומבין הכותים. פירוש מעריהם פליגי בה וכו', אבל כשידוע בבירור שהכתמים של נשיהם, הם טמאים כאותם של ישראל, וזה נפקא לן מכללא דנכרים דקתני דהם טהורים, מכלל דשל כותים טמאים, דאי סלקא דעתך דאף שלהם טהורים לתני כותים לרבותא ואתו נכרים במכ"ש, ועם כל זה החסרון מובן, ולרמוז לנו

103

הון עשיר מסכת נדה פרק ט

 סתם ראתה יום ט"ו אלא למודה, וכך כתב התי"ט משמא דש"ס:משנה יאנשים בבתולים כגפנים. רמז לנו דיטע כרם בתחילה ואח"כ ישא אשה (סוטה מד א) כי מן הכרם ידע דרכה:גפן שיינה אדום. מ"מ אין דרכו להיות אדום כדם נדות, דה"ג בירושלמי פ' בנות כותים (ה"א יב ב) דם נדה זהום דם בתולים אינו זהום, דם נדה אדום דם בתולים אינו אדום, דם נדה מן המקור דם בתולים אינו מן המקור אלא מן הצד, ע"כ:

104

הון עשיר מסכת פאה פרק ב

 שעשהו, דומיא דסיפא דקתני שעשאן, משום דקרוב הוא לימלך:משנה זלסטים. ישראלים, משום הכי הפסיק ביניהם לכותים, בקצרוהו. ולפי זה הוי לא זו אף זו:נמלים. לא שכיח שיקרסמו כל כך בשנה אחת, וכן רוח כזה אינו מצוי, וכן בהמה, ומשום הכי שנאם אחר כותים ולסטים. ועוד י"ל, דרצה להקדים מין האדם החשוב שבכלם:בהמה. יש לבעלים הנאה במה שאכלה בשברה, שנשתמנה. משא"כ בנמלים ורוח דדומים לכותים ולסטים, שאין לבעלים הנאה בהיזקם, משום הכי לא הפסיק ביניהם ושנאה בסוף:לסטים. כבר אמרנו שהם ישראלים, וחדא מיניהו נקט דאחריני אתי במכ"ש, וברישא רצה התנא להזכיר את כלם, לשנות כל צדדי

105

הון עשיר מסכת שביעית פרק ח

 שם:קני זבים קני זבות וקני יולדות. הקדים קני זבות ליולדות שלא כסדר הכתוב, לרמוז דא"א לפתיחת הקבר בלא דם (עי' נדה כא ב), וה"ט דבכולהו ש"ס מקדים הזבה ליולדת, ואגב זבה מקדים הזב הזכר וחשוב מהנקבה, לכלם:משנה טכאוכל בשר חזיר. דמה ר"א פת כותים לבשר החזיר, מפני שמעשיהם היו כחזיר הפורס טלפיו ואומר ראו שאני טהור (עי' בר"ר פס"ה, א) והוא טמא, שאף הם היו יראים את ה' אבל היו עובדים לאלקיהם (מלכים ב' יז, לג):משנה יאבתבן או בקש. קש גרוע מתבן, שתבן מאכל בהמה הוא יותר מקש, ומ"מ שנאו אחר התבן, משום דלגבי מתחשב

106

הון עשיר מסכת שבת פרק כד

 פוסל בדמעתי אשר יגעחהנה כל כלי ביתי באין עוזרנטמאו כשזה הוא אשר נגע:טרחוק מתרומתי כתב קדשיכי פוסל כשיקרב ובנגיעהיגדולי תרומה הם כמגרשיכתרומה לכל ענין בכל שעה:יאנדות מעריסתן בנות כותיםיבהתינוק ונכרי הוא כמו הזביגגם משום אליל נגזר עלי פיתיםעל שמנם ועל יינם אשר יזב:ידהבוצר ענבים אם לגת מוליךהמשקה אזי מכשיר וכן מוהלטוהמרדע עלי המת לבל יוליךכי נקף בחוט טפח והוא אהל:יובדרך בבואו אם חשיכה לואז כיסו הלא יתן לבן נכרישבת גזרו אומר בכל לילויז

107

חידושי מהרי"ח מסכת ראש השנה פרק א

 שלחו על אדר או שנעשו השלוחים כמה מהם חולים בדרך או מתו אזי צריך לשלוח פעם שני על ניסן וק"ל:משנה חתוי"ט ד"ה וסוחרי שביעית וכו' וה"נ איכא למיחש וכו' ונראה דדעת רש"י והר"ב דבאמת היינו חששות שיקבלו שוחד מן הכותים דבלא כותים מי יתן להם שוחד ובאמת אפשר לדעת רש"י והר"ב שקודם שקלקלו הכותי' היו מקבלים מן כולם עדות רק [אחר] שקילקלו אז פסלום חכמים מחמת [שבנ"א] חמודים לממון שמא יקבלו שוחד מן הכותים וק"ל:משנה טתוי"ט ד"ה מוליכין אותו על החמור וכו' וכתב רמ"י ז"ל וכו' עיין עד סוף. ולי נראה שהרב רמ"י גם והרב תוי"ט

108

יש סדר למשנה מסכת שביעית פרק ח

 יש סדר למשנה מסכת שביעית פרק חמשנה יתוי"ט ד"ה האוכל פת כותים וכו' אבל התוספות בחולין וכו' ושם דף י"ג כתבו פתו וכו' הרי מוכח שאין גזירת פתן אותה הגזירה שגזרו עליהם להיות כעובדי כוכבים לכל דבריהם וכו' וצ"ל ג"כ וכו' מהנך דאמרו לפני ר' עקיבא נתיסדו וכו' ע"ש. הנה ברור דז"ש התוי"ט שגזרו עליהם להיות כעובדי כוכבים לכל דבריהם. אין כוונתו על מה דאיתמר בחולין ו' ר' יצחק בר יוסף שדרי' ר' אבהו לאתויי חמרא מבי כותאי וכו' וספר דברים לפני ר' אמי ור' אסי ולא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורין וכו' דא"כ למה לי'

109

מלאכת שלמה מסכת אהלות פרק טז

 מלאכת שלמה מסכת אהלות פרק טזמשנה אכל המטלטלין וכו'. בפ"ק דשבת אמרינן דהיא אחת משמנה עשר דבר ולר' טרפון אפיק הא ועייל הך דהמניח דברפ"ג דמסכת מקוואות דס"ל כר"מ וההיא דבנות כותים דברפ"ד דמס' נדה נמי לדידיה בו ביום גזרו ופירשו תוס' ז"ל שם בשבת אקפח לשון שבועה הוא כלומר אקפח את בני אם אין זה דבר אמת שהלכה זו מקופחת וכענין זה מצינו במקרא חי פרעה אם תצאו מזה כלומר שלא תצאו מזה ע"כ.* ופי' שם רש"י ז"ל שמצטער היה על תורה המשתכחת ולפיכך היה מקלל עצמו אקפח וכו' ע"כ, ואשכחן שמעון בן טרפון בריש פ' שבועת

110

מלאכת שלמה מסכת אהלות - הגהות פרק יח

 הפרש בין כנענים לישראל יען שהישראל בחיים קדוש הוא לאלהיו ובמותו יחפצו בו החיצונים להדבק בו משא"כ בכנענים הרשעים שבחייהם קרויין מתים ואין בגופם נפש קדושה כדי שירחקו מהם בחייהם אלא אדרבה הוא חלקם בחיים ואחרי מותם רחקו מעליהם א"כ אינם מטמאים במותם כי אם בחייהם מטמאין מבמותם וכן בנות כותים נדות מעריסתם והן כזבים לכל דבר של טומאה זהו מה ששמעתי משם הרב הגדול זלה"ה אכן על פי דרכנו קברי עובדי כוכבים אינם מטמאים באהל כדין טומאת מת יען לא בא מיתת העובדי כוכבים על רגל העגל שגם אם לא עשו ישראל את העגל היו מתים כי אם בלע

1234567891011121314151617181920