כותים

כותים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2382 מקורות עבור כותים. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת גיטין פרק א

 משנה ד[*] אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוו למוליך ולמביא וזו אחד מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים:משנה ה[*] כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותים והכשיר כל השטרות העולים בערכאות של גוים אף על פי שחותמיהם גוים כשרים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים ר' שמעון אומר אף אלו כשרין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט:משנה ו[*] האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי אם רצה לחזור בשניהן יחזור דברי ר' מאיר וחכמים אומרים בגיטי נשים

2

משנה מסכת דמאי פרק ה

 על הכל ומגנות אחרות מעשר מכל אחד ואחד:משנה ח[*] הלוקח טבל משני מקומות מעשר מזה על זה אע"פ שאמרו אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך:משנה ט[*] מעשרין משל ישראל על של נכרי משל נכרי על של ישראל משל ישראל על של כותים משל כותים על של כותים רבי אליעזר אוסר משל כותים על של כותים:משנה י[*] עציץ נקוב הרי זה כארץ תרם מהארץ על עציץ נקוב מעציץ נקוב על הארץ תרומתו תרומה משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום מן הנקוב על שאינו נקוב תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות:משנה יא[*] תרם מן

3

משנה מסכת נדה פרק ד

 משנה מסכת נדה פרק דמשנה א[*] בנות כותים נדות מעריסתן והכותים מטמאים משכב תחתון כעליון מפני שהן בועלי נדות והן יושבות על כל דם ודם ואין חייבין עליה על ביאת מקדש ואין שורפין עליהם את התרומה מפני שטומאתן ספק:משנה ב[*] בנות צדוקין בזמן שנהגו ללכת בדרכי אבותיהן הרי הן ככותיות פרשו ללכת בדרכי ישראל הרי הן כישראליות ר' יוסי אומר לעולם הן כישראל עד שיפרשו ללכת בדרכי אבותיהן:משנה ג[*] דם עובדת כוכבים ודם טהרה של מצורעת בית שמאי מטהרים ובית הלל אומרים כרוקה וכמימי רגליה דם יולדת שלא טבלה בית שמאי אומרים כרוקה וכמימי רגליה ובית הלל

4

משנה מסכת נדה פרק ז

 ג[*] כל הכתמין הבאים מרקם טהורין ר' יהודה מטמא מפני שהם גרים וטועין הבאין מבין העכו"ם טהורין מבין ישראל ומבין הכותים ר"מ מטמא וחכמים מטהרין מפני שלא נחשדו על כתמיהן:משנה ד[*] כל הכתמים הנמצאים בכ"מ טהורין חוץ מן הנמצאים בחדרים ובסביבות בית הטומאות בית הטומאות של כותים מטמאין באהל מפני שהם קוברין שם את הנפלים ר' יהודה אומר לא היו קוברין אלא משליכין וחיה גוררתן:משנה ה[*] נאמנים לומר קברנו שם את הנפלים או לא קברנו נאמנים לומר על הבהמה אם בכרה אם לא בכרה נאמנים על ציון קברות ואין נאמנין לא על הסככות ולא על הפרעות ולא על

5

משנה מסכת פאה פרק ב

 לפני רבן גמליאל ועלו ללשכת הגזית ושאלו אמר נחום הלבלר מקובל אני מרבי מיאשא שקבל מאבא שקבל מן הזוגות שקבלו מן הנביאים הלכה למשה מסיני בזורע את שדהו שני מיני חטין אם עשאן גורן אחת נותן פאה אחת שתי גרנות נותן שתי פאות:משנה ז[*] שדה שקצרוה כותים קצרוה לסטים קרסמוה נמלים שברתה הרוח או בהמה פטורה קצר חציה וקצרו לסטים חציה פטורה שחובת הפאה בקמה:משנה ח[*] קצרוה לסטים חציה וקצר הוא חציה נותן פאה ממה שקצר קצר חציה ומכר חציה הלוקח נותן פאה לכל קצר חציה והקדיש חציה הפודה מיד הגזבר הוא נותן פאה לכל:

6

משנה מסכת שביעית פרק ח

 בשמן של שביעית רבי אליעזר אומר ידלק וחכמים אומרים יאכל כנגדו אמרו לפני רבי עקיבא אומר היה רבי אליעזר עור שסכו בשמן של שביעית ידלק אמר להם שתוקו לא אומר לכם מה שרבי אליעזר אומר בו:משנה י[*] ועוד אמרו לפניו אומר היה רבי אליעזר האוכל פת כותים כאוכל בשר חזיר אמר להם שתוקו לא אומר לכם מה שרבי אליעזר אומר בו:משנה יא[*] מרחץ שהוסקה בתבן או בקש של שביעית מותר לרחוץ בה ואם מתחשב הוא הרי זה לא ירחוץ:

7

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק יח

 טמא המכניס ראשו ורובו לארץ העמים טמא כלי חרס שהכניס אוירו לארץ העמים טמא הספסולין והקתדראות רובן לארץ העמים טמאין: הלכה והכל עושין מדור העמים אפילו עבד ואפילו שפחה ואפילו סריס ואפילו קטן בן תשע שנים ויום אחד נכרי הנשוי כותית וכותי הנשוי נכרית נכרי שעבדיו כותים וכותי שעבדיו נכרים כותיים עושים מדור עמים: הלכה זעל מדור העמים תולין ר' יוסי בר' יהודה אומר אף שורפין וכמה ישהא בתוכו ויהא צריך בדיקה העיד אבא יודן איש צידן משום ר' אליעזר ארבעים יום אף על פי שאין עמו אשה והלכה כדבריו היה זה נכנס וזה יוצא ולא שהא שם

8

תוספתא מסכת גיטין (ליברמן) פרק א

 של ארץ אמ' לו אף אתה צריך שתאמר בפני נכתב ובפני נתחתם ולא נזקק לעדים לאחר שיצא אמ' לפניו ר' לעיי ר' כפר ססי תחומה של ארץ ישראל קרובה לצפורי יתר מעכו אמ' לו הואיל ויצא מעשה בהיתר יצא הלכה דר' יהודה אומ' אע"פ ששני עדיו כותים כשר אמ' ר' יהודה מעשה והביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותני גט אשה והיו עדיו כותים והכשירו כל שטרות העולים בערכאות של גוים אע"פ שחותמיהן גוים ר' עקיבא מכשיר בכולן וחכמים פוסלי' בגיטי נשים ובשיחרורי עבדים אמ' ר' לעזר בר' יוסה כך אמ' להן לזקנים בצידן לא נחלקו ר' עקיבא וחכמים על

9

תוספתא מסכת דמאי (ליברמן) פרק א

 הלכה יגאמ' ר' יוסה במי דברים אמורים באוצר של יחיד אבל באוצר של מלכים הולכין אחר הרוב [אמר ר' יהודה בד"א באוצר של ישראל וגוים אבל אוצ' ישראל וכותין הולכי' אחר הרוב] אמרו לו אחר שהוריתה לנו על אוצר של יבנה שלפנים מן החומה שהוא דמאי והיה רובו כותים אבל אוצר שמטילין בו מחוצה לארץ לארץ כגון אוצרה של רגב חייב לפי חשבון הלכה ידאמ' ר' יהושע בן קבוסאי כל ימיי הייתי קורא המקרא הזה והזה הטהור על הטמא ולא מצאתיו אלא באוצר של יבנה ומאוצרה של יבנה למדתי שטהור אחד מזה אפי' על מאה טמאים הלכה טו

10

תוספתא מסכת דמאי (ליברמן) פרק ה

 על של כותי אבל לא מישראל על של גוים ועל של כותי ולא מהן על של ישראל הלכה כבא' ר' שמע' שזורי מעשה שנתערבו לי פירות טבלים ובאתי ושאלתי את ר' טרפון ואמ' לי צא וקח לך פירות מן השוק ועשר עליהן ר' אליעזר אומ' בשל כותים כשם שעשו פירות ישראל דמאי אחר רובן אין מעשרין מזה על זה כך מעשרין פירות כותי דמאי ואין מעשרין מזה על זה הלכה כגרבן שמעון בן גמל' או' אף במקום שעשו פירות כותי דמאי כגון ירק של כפר עותני מעשר מהן על הטבל אבל לא מן הטבל עליהן במה דברים אמור'

1234567891011121314151617181920