כוונה

כוונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7755 מקורות עבור כוונה. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

דברי דוד בראשית פרשת לך לך פרק יב

 אין כאן מעלת קדימה, כי דוקא אם אדם אחד בנה שתיהן אז נותן הפסולת של ראשונה להשניה. ע"כ מביא המדרש שמשפחה אחת היה שם, ממילא כל הבנינים היו בהסכמת כולם, וחם בנה תחילה חברון בהסכמת כולם, הוא שבנה גם צוען בהסכמתם, ויש כאן מעלת קדימה כמו שזכרנו ודברי רש"י והמדרש כוונה אחת להם:(יא) [הנה נא וגו'] ע"י מעשה [וי"מ שעברה במים והגביה בגדיה וגלתה שוקה. וי"מ9] שראה בבואה שלה במים:(יג) [למען ייטב וגו'] יתנו לי מתנות. רבים תמהים וכי אברהם חשק למתנות, ואדרבה אפי' במקום שהיה לו להחזיק מה שלקח במלחמה אמר: אם אקח מחוט וגו'10

42

דברי דוד בראשית פרשת לך לך פרק יג

 ככר] מישור כתרגומו. יש לתמוה למה לא כתב כן על ככר שנאמר קודם לכן, וגם שם יש בתרגום 'מישור'. ונראה דכאן יש נ"מ בזה דקשה למה לי כאן 'ככר הירדן' לא היה לו לומר אלא 'ויבחר לו לוט' דהא קאי על מה שנזכר קודם לזה. ע"כ פירושו דנכתב שנית על כוונה דהבחירה למה בחר שם. והיינו ע"פ מה דאיתא בגמ' דיומא20 על הפסוק: כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים21, דמיירי בשכור שהכל לפניו כמישור דכל הנשים שוות לפניו, והנה פסוק שלפני הזה מדבר מזנות כמו שזכרנו22, אבל לעיל אין נפקותא במה שתרגומו מישור אע"פ שהאמת הוא כן,

43

דברי דוד שמות פרשת יתרו פרק כ

 העובר על עשרת הדברות, והא מצות כבוד אין בו עונש רק שאם יקיים מצות כבוד יהיה לו שכר, ועל זה תירץ שדרך נוטריקון מרומז העונש. וקשה על זה דא"כ אינו צריך לנוטריקון, דכבר שמענו שבכל עשרת הדברות הוא דיין להפרע. ונראה לי דקשה לשון 'למען יאריכון' משמע שאתה תכבדם בשביל כוונה זו, וזה אינו דהו"ל מקיים מצוה על מנת לקבל פרס, ע"כ תירץ דאין הכוונה בהאי 'למען' אלא להשמיענו העונש ח"ו אם לא יקיים:(יג) [לא תנאף כו'] שנאמר: מות יומת הנואף והנואפת55 . בזה לא משמע דדוקא משמע באשת איש מיירי, אלא ע"כ מדכתיב רישא דקרא: ואיש אשר ינאף

44

דברי דוד ויקרא פרשת שמיני פרק יא

 היינו בגדל מאליו דלא נעשה בו מעשה ליחשב לאוכל, אבל בזרע הנזרע ואחשביה לאוכל א"צ הכשר מים אלא נחשב אוכל ע"י מעשה הזריעה קמ"ל דלא מהני זה, וע"כ האריך רש"י כאן ואמר 'שלא הוכשר ונתקן לקרות אוכל כו'', ולעיל57 כתב 'למדנו שאין אוכל מוכשר ומתוקן לקבל טומאה', ודאי יש כוונה לזה השינוי לשון של רש"י, אלא נראה דכאן בפסוקים אלו רישא רבותא קמ"ל וסיפא רבותא קמ"ל, דרישא קמ"ל דאע"ג דיפול מנבלתם על זרע אשר יזרע ממילא יש לו חשיבות מעשה הזריעה אפ"ה לא חשיב אוכל וטהור הוא כיון שאין שם מים בתלוש, וסיפא קמ"ל דכי יותן מים על זרע

45

דברי דוד דברים פרשת שופטים פרק יז

 שלא בסגנון אחד, הראשון הוא מסית29 בפרשת ראה30 ולא כתב שם רש"י כלום, השני הוא זקן ממרא ופירש"י בו שממתינין עד הרגל. השלישי הוא עדים זוממין ופירש"י31 שצריך הכרזה, הרביעי בן סורר ופירש"י32 שצריך הכרזה, בודאי צריך טעם לזה. ונראה דרש"י כתב כל הדברים האלו ע"פ כוונה מכוונת, דהיינו דס"ל כר' עקיבא דמענין דינו בזקן ממרא, רק שיש לו ספק בדברי ר"ע היאך הוא סובר בשאר השלשה, דלענין מסית יש לו קושיא למה נקט ר"ע דבריו על זקן ממרא ולא על המסית שהוא קודם לו בפרשת שופטים, אלא ודאי דשם אין הדין כך, ויש ספק באיזה

46

דברי דוד דברים פרשת האזינו פרק לב

 התראה, לא כדרך סיפור דברים. ואח"כ מתרץ לשון 'ואדברה' שהוא מיותר, אלא דקאי על מה שיחד אותם לעדות וע"כ אמר 'ואדברה', כלומר שדברתי כבר דבר זה 'שאתם תהיו עדים', ע"כ אל יהי הדבר קטן בעיניהם מאחר שיחדתי עדים ע"ז:ולמה העיד בהם שמים וארץ. בשלמא בלאו הכי הו"א דבלא כוונה לקח דווקא אותם אלא כך אירע מילתא שהיו שם, משא"כ השתא דאמרת שהזמין אותם והגיד להם מהזמנה זו מ"ט דוקא להם:שהם קיימים לעולם ועוד כו'. כצ"ל ולא כספרים שכתוב בהם 'לעולם ועד שאם כו'' ולפ"ז הוה הכל טעם אחד אלא שני טעמים יש כאן, וכן הוא בספרי1. ומה

47

דברי דוד נספחים - הערות נספח ג

 93 ר"ת של שם המעתיק או המעלה על הכתב את הערותיו של הרב (ואינן של הרב עצמו, דאל"כ ודאי היה מתחיל כמו - כן את הערותיו בתחילת הספר).94 בראשית כד, לב.95 עבד אברהם.96 ב' כוונות אלו: אתו ועמו, משא"כ ב"עמו" יש רק כוונה אחת. לפיכך כתבה התורה "אתו" יען שהיא כוללת שתי הכוונות הנ"ל.

48

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת שמות פרק ה

 ויש לי הנאה בזה, אלא אי אמרת לא איכפת לי, למה זה שלחתני, שתבא להם תקלה על ידי, אף על פי שינצלו באחרונה. והוצרכו רז"ל לומר שמאמר "למה זה שלחתני" הוא דרך קבילה, ולא דרך שאלה, מפני שאם היתה שאלה, היה לו להזכירה קודם "למה הרעות", שאז היה פירושו לאיזה כוונה שלחתני, אם תאמר כדי להצילו מתחת סבלות מצרים, אם כן "למה הרעות". ועוד, מה טעם לשאלת "למה זה שלחתני", והלא כבר נאמר לו (ג, יט - כ): "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה ושלחתי את ידי", ובלכתו לשוב מצרימה נאמר לו (ד, כא): "ואני

49

רבי אליהו מזרחי במדבר פרשת שלח פרק טו

 אחר התקנה. ואם כן מה שכתב פה בפירוש החומש את כל מצות ה' שמנין גמטריא של ציצית שש מאות ושמונה חוטין וחמשה קשרים הרי שש מאות ושלש עשרה, אינו אלא כפי אחר התקנה, שכל עצמה של תקנה החמשה קשרים לא היתה אלא להשלים חשבון השש מאות ושלש עשרה. לא שהתורה כוונה לזה הטעם, שהרי מן התורה אין בו אלא קשר עליון בלבד. ועל כרחך לומר שהטעם בזכירת כל המצות בראייתו, אינו מפני הגמטריא, אלא על דרך הסימן בלבד, כאדם שקושר אצבעו בחוט כדי שיזכור מה שצווה לעשות. וזהו הפירוש הראשון שפרש"י ז"ל גבי שקולה מצוה זו כנגד כל המצות, מדכתיב "

50

רבי אליהו מזרחי דברים פרשת ואתחנן פרק ד

 דפליגי עליה וקאמרי שאין אוגדין אותו אלא משום "זה אלי ואנוהו", אוגדין אותו אפילו שלא במינו, אף על גב דזמניה הוא, לא קשיא, דכיון שאינו מכוין בו אלא לאגד בעלמא ולא לשום מצוה, לית לן בה. והא דאמר רבא בפרק ג' דראש השנה (ראש השנה כח ב): "לצאת, [לא] בעי כוונה. לעבור בזמנו, לא בעי כונה. שלא בזמנו, בעי כונה" והכא זמניה הוא.הני מילי בסתמא, שלא היתה בו כונה כלל, אבל הכא דמכוין ביה לאגד בעלמא, ולא לשם מצוה, לא. ומההיא דפרק הנחנקין דקאמר: "תפילין נמי אי עבד ארבע בתי ואייתי אחריני ואנח גבייהו, האי לחודיה קאי והאי לחודיה

1234567891011121314151617181920