כוונה

כוונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7755 מקורות עבור כוונה. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

פירוש הסולם לזוהר - דברים פרשת כי תצא מאמר המתחסד עם קונו

 אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור, מעלה אני עליו כאלו פדה אותי ואת בני מבין העכו"ם. שואל. והרי כמה בני אדם שעוסקים בתורה ובגמילות חסדים ומתפללים עם הצבור, והקב"ה ושכינתו וישראל אינם נגאלים. ומשיב, אלא הפירוש הוא, שיעסוק בתורה כדי לחבר השכינה עם הקב"ה, ולא לשום כוונה אחרת. וגמילות חסד, הרי העמידו, כי אין חסיד אלא המתחסד עם קונו, שפירושו, כל המצות שהוא עושה תהיינה כדי לגאול בזכותם את השכינה מן הגלות, ולא לשום כוונה אחרת. בזה הוא עושה חסד עם הקב"ה. והוא נקרא חסיד.[אות קו] מאן דגמיל חסד וכו': מי שגומל חסד עם השכינה,

32

פירוש הסולם לזוהר חדש - בראשית פרשת בראשית מאמר ב' תוצא הארץ נפש חיה

 ובדקו ומצאו ששחט רק סימן אחד, והשני לא שחט.[אות תע] א"ל ר' יהודה וכו': א"ל ר"י על מה נתכוונת לשחוט. אמר, רציתי לשחוט ב' סימנים. אמר, והרי אני מצאתי שרק סימן אחד נשחט. אלא הבשר הוא כשר, ואתה לא תהיה עוד טבח מכאן והלאה. ואע"פ שאין צריכים כוונה בשחיטה.[אות תעא] א"ל ר' יוסי וכו': א"ל ר"י, הכוונה בשחיטה, לא לזה אמרו, אלא הכוונה להקב"ה, שישחט לשמים, ולא לשם דבר אחר. אבל אם נתכוון לב' סימנים ושחט אחד, מותר הוא בדיעבד. שלמדנו, השוחט אחד בעוף, בדיעבד מותר לכתחילה אסור.[אות תעב] א"ר יעקב ת"ח וכו': אר"י, בוא וראה. כל

33

פירוש הסולם לזוהר חדש - שמות פרשת יתרו מאמר רזין דעיינין

 לסודות התורה. טוב לדברי העולם. מי שמשתתף עמו לא יצלח, לא הוא ולא האחר. וכשהוא בלבדו, בלי שותף, הוא מצליח. כי אות ר' גורמת לו זה.[אות רטז] פגים איהו ברישיה וכו': פגום הוא בראשו למעלה ברושם אחד שהיתה לו שם, שעשה לו נער אחד עם אבן, בלי כוונה ובלי רצון, והמכה נתכסתה בשערות. והרושם של המכה, הוא כמו גימל יונית. אדם הזה הוא נאמן לבני אדם, ויעלה להיות לראש העם. עד כאן סוד העינים.[אות ריז] ואית רזין אחרנין וכו': ויש סודות אחרים בעינים, המתבארים מהן. עינים עמוקות וצוחקות. אדם זה הוא באותיות במילואם, רק שהראשונה היא ר', ולאחר

34

פירוש הסולם לזוהר חדש - שיר השירים מאמר אהיה אשר אהיה

 חכמה. כי מסוד הנקודות והתנועות של הטעמים היו יודעים להאיר הציורים שלמעלה. כי היו יודעים הנקודות, שהאותיות מתנהגות בהן, ובסוד שלהן היו יודעים ומכירים לקיים אותו הציור, של כלי המשכן, בסוד עליון. דהיינו כמו שהוא נמצא במלכות העליונה הנקראת משכן.[אות רמג] בגין דכוונה ורעותא וכו': משום שצריכים כוונה ורצון לכל אלו המלאכות והציורים העליונים שלמעלה, להמשיך הארתם על המלאכות שכנגדם במשכן שלמטה, והם היו יודעים מתוך סוד הציור של הנקודות, לשים הרצון והלב בכל מלאכה ומלאכה.[אות רמד] כל אינון ציורין וכו': כל אלו הציורים שבמשכן, לא היו אלא סוד אותיות קטנות. כי יש אותיות עליונות גדולות, שהן מבינה,

35

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק ראשון

 תניא (שם) בית הילל אומרים עומדין וקורין יושבין וקורין מטין וקורין הולכין בדרך וקורין עוסקין במלאכתן וקורין. (שם טז א) והני מילי בפרק שיני אבל בפרק ראשון בטילין. ואי קא מסגי באורחא והגיע זמן קרית שמע יעמוד ויקרי עד על לבבך ואחר כך יהלך, (שם יג ב) שעד כאן מצות כוונה מיכאן ואילך מצות קריאה.(שם יא א) בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. הני שתים לפניה מאי נינהו, (שם יא ב) אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא (ישעיה מה, ז) יוצר אור ובורא חושך, ואידך רבנן אמרי אהבת עולם. תניא נמי הכי אין אומרים אהבה רבה אלא

36

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שביעי

 ואחד בור מברך סופר ובור יוצא.[פסק] ומיתבעי ליה לבור לאודועי לסופר דהוא לא קא מברך דלכוין סופר דעתיה לאפוקי נפשיה ולאפוקי לבור דתניא (ר"ה כח ב) נתכוון שומע ולא נתכוון משמיע נתכוון משמיע ולא נתכוון שומע לא יצא עד שיתכוין שומע ומשמיע, ואפילו למאן דאמר מצות אין צריכות כוונה נהי דאין צריכות כוונה לצאת לשמוע צריכות, דקתני גבי קרית שמע (ברכות יג א) היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא אם לאו לא יצא, ומותבינן תיובתא למאן דאמר מצות אין צריכות כוונה דהכא קא מצריך ליה כוונה, ואמר מאי אם כיון לבו, לקרות, לקרות, הא קא

37

ספר הלכות גדולות סימן ס - הלכות שחיטת חולין

 והיכא דזרק סכין לנועצה בכותל והלכה ושחטה כדרכה (שם יב ב) רבי נתן מכשיר, וחכמים פוסלין, וקיימא לן הלכה כרבי נתן, דתני אושעיא זעירא דמן חבריא זרק סכין לנועצה בכותל והלכה ושחטה כדרכה רבי נתן מכשיר וחכמים פוסלין, הוא תני לה והוא אמר לה הלכה כרבי נתן דלא בעינן כוונה לשחיטה.והיכא דאשכח גדי שחוט או תרנגולת שחוטה בבית או בשוק דלאו באישפה שרי באכילה (ב"מ כד ב) דרבי חנינא מצא גדי שחוט בין טביריא לציפורי והתירוהו לו.(חולין יג א) ושחיטת נכרי נבילה ושחיטת גוי לע"ז. (שם מ א) השוחט לשום הרים לשום בקעות לשום ימים לשום נהרות לשום

38

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער יג

 רכ"ד כתב בד"ה הדין הוא סברא דילן כו' וחזינן ליה לגאון ז"ל דכתב בס' מקח וממכר מילי דמשמע לן מינייהו דהוי ס"ל דשלא בפניו כיון דצריך למימר ליה לך חזק וקנה מסתמא כי מחזיק אדעתא דמקנה קא מחזיק דשליחותא דמקנה קעביד אבל בפניו כיון דל"צ למימר ליה לך חזק וקנה כוונה מפורשת לקנות בעינן כו' ע"ש עוד מזה, והנה בספר אשר בידינו לא מצאתי מזה, אבל הטור סי' קצ"ב וכן בסי' ער"ה מביא בשם רבינו ובתו"ד כתב דבנכסי חבירו לעולם איכא הוכחה דאדעתיה למיקני עביד, וגם כתב דלא סגי דלא מהני לארעא פירוש דאף היכא שהוא עושה משום תכלית אחר

39

גור אריה בראשית פרשת וישב פרק לח

 שנים קראה שם המקום "כזיב" על שם המאורע שאירע לה שם דפסקה מלדת. אלא דגבי שלה דרשו ז"ל פסקה - קשיא שדרך לקרא שם הבן בשעת לידה, ואיך ידעה שתפסק מלדת שתקרא שם הבן "שלה", ואפשר לומר דמה שדרשו ז"ל (ב"ר פה, ד) שם הבן "שלה" על שם פסקת - לא שהיא כוונה לזה לקרא שם הבן על שם שפסקה מלדת, אלא שכך דרשו ראוי לו להיות שמו "שלה" שהרי פסקה מלדת, וכן בכל מקום דרשו רז"ל השמות אף על גב דלא נקראו השמות על זה, וכדאמרינן בפרק קמא דברכות (ז ע"ב) דשמא גרם, ודריש מאי 'רות' - על שם שיצא ממנה דוד

40

גור אריה ויקרא פרשת ויקרא פרק א

 ליכא למימר דהוא מילתא באנפי נפשיה, דמנא לן לומר כך, שמא הוא כמשמעו, שיקטיר אותו לשם עולה. ועוד, דאם כן, למה כתב זה כאן, הוי ליה למכתב גבי שחיטה (פסוק ה), אבל השתא דכתיב "עולה" אצל הקטרה ללמוד על כוונת המקריב, שיהיה מקטיר לשם עולה, כתב גם כן כאן שאר כוונה, שיהיה שוחט לשם האש, והוי שפיר.ובפרק בית שמאי (זבחים מו:) דריש "ריח" לשם ריח, "לה'" לשם ה', אבל רש"י לא הביא זה, מפני שהוא רחוק מפשוטו, בשלמא "עולה" וכן "אשה", מאי בא ללמדנו שהוא עולה, דכל המקרא (פסוקים ג, ד, ו) מלא הוא דעולה הוא, וכן שהוא נתון

1234567891011121314151617181920