כוונה

כוונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7755 מקורות עבור כוונה. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

אלשיך תהלים פרק עז

 בגלות כי נתפלל על גלותנו וצרותינו המתהוות תמיד ולא נענה ונשוב נצעק על שברנו ואין עונה, והיה מקום חלילה להרהר אחריו יתברך על כן אמר חלילה לי להרהר אחרי ה', כי הנה ידעתי כי מה שלא תענני בפעם הראשונה הוא כי לא צעקנו אליך בכל לבנו כי אם תפלה בלי כוונה והוא יתברך האומר אלינו (דברים ד) ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך כו', וזהו אומרו קולי אל אלקים כלומר קולי בלבד היה אל ה' אך לא לבי ועל כן לא תענה, ואצטרך לשוב ולצעוק במר נפשי על שלא תענני, וגם בצעקי קולי אל ה' כי גם בצעקה לא תהיה כונת

112

אלשיך איוב פרק יד

 בארץ ויאכל מהם, כן יאכילו את הצדיק מאשר לא כיון והצמיח תורה ומצות. אמר איוב כי אשר נפשו תרד ממחיצתה על יד הסתר פניו ית', לא שתפסיד תורה ומצות שלמד ולימד ועשה ויעשה, כי אם הספיח כי אשר היתה מושרשת כל כך בעבודת ה', שמאליה היתה מוציאה דברים צדיקים בלא כוונה ללמד, והיו לומדים, זה יבצר ממנה עתה על ידי שטף הייסורין מקוצר רוח על תחלואיה, ועל מה שאמר על הגוף שהוא הר נופל שיבול בתכלית, פירש ואמר ותקות אנוש האבדת, כי בעצם צרת הגוף יבא להתפקר עד אבוד תקות אנוש מתחיית המתים, כלומר, ולכן טרם בא אל הגדר הלז,

113

אלשיך רות פרק א

 לאדבקא רוחא ברוחא, מאז הכירה ההפרש שבין רות לערפה, כי רות דבקה בה על ידי הנשיקה כמדובר למעלה מה שאין כן ערפה. על כן התוספת טובה שהוסיפה לקרא אותן בשם בנות, היו בחסרון הוי"ו, כי על רות היה העיקר. וגם מלת שבנה חסרת וי"ו, כי על התשובה לעמה של נעמי כוונה, על כן נכתב בחסרון וי"ו כי אחת היא והוא על רות. אך אומרו לכן עם לבבה השיחה, כי אחת היא ההולכת. על כן אמרה לכן חסרת ה"א, כי אחת לבד היא שתלך היא ערפה. וזהו שבנה בנתי לכן, שבשבנה בנתי חסר וא"ו, רמז כי אחת היא השבה והנקראת בתה.

114

אלשיך רות פרק ב

 הביאה ראיה מאשר אמר תדבקין עם נערותי, כי לא אמר עד העת ההיא שיהיו עמה רק בעוד קציר השדה ההוא והיה עראי:עוד כיוון באומרו המואביה, והוא בהזכיר מאמרנו למעלה בפסוק ישלם ה' פעלך וכו', והוא בהקדמתינו כי רות היא בת לוט הבכירה עצמה, ובאה בגלגול לקבל שכר אשר כוונה לשם שמים בשכבה עם אביה, וזהו ישלם ה' פעלך כמפורש למעלה. ונבא אל הענין, והוא כי טרם יספר הכתוב שתי ראיות רות להוכיח כי לב בועז לנושאה, בא וסילק פתחון פה בל יאמר איש איך מביאה ראיות לדבר ולא ראתה, כי לעומת זה קושיא גדולה עומדת לנתוש ולנתוץ הסברא ההיא,

115

אלשיך רות פרק ג

 ותשכיל ממוצא דבר אולי אהיה אנכי היוצאת ממנה להדבק בקדושה. ויתכן רמזה לו הכרח אל כוונתה זאת באומרה ופרשת כנפך, לומר מאשר בחרתי בך תפרוש כנפיך אחרי זקנתך ולא הלכתי אחרי הבחורים, תדע לך כי כל ישעי וכל חפצי הלא הוא על כי גואל אתה:עוד אפשר קרוב אל כוונה זו רמזה בשובה לכנות עצמה לאמה פעם שנית, והוא לתת שני טעמים אל שומה פניה כחלמיש אל כלימה זאת, והוא כי הוא יתברך צוה על הקונה אמה העבריה ישאנה הוא או בנו כדבר שנאמר (שמות כא ח) אשר לו יעדה והפדה, והוא לבל תצא בביזוי מביתו אחרי שנתבזית לשרתו בבית.

116

אלשיך איכה פרק ב

 וטובים מאד, והיה משתעשע לדור עמו שם. ויהי כי ארכו הימים, ויעש בנו את הרע בעיני אביו עד היות בן מות. ובחמלת המלך על בנו, ראה ויטיל כעסו על הדירה הנאה ההיא, ויתנה ביד שוסים לנתוץ ולהאביד ולהרוס, למען על ידי כן יקל כעסו מעל בנו ידידו. ובראותו כי לעומת כוונה זו עומדת טענה שכנגדה, לבל השליט אויבי בנו בביתו, וגם כי גם המלך בעצמו היה משתעשע גם הוא שם עם בנו, ומה גם כי לא על שסרח הבן על אביו המה עושים כי אם מחמת איבה, וגם הם אויבי המלך ושמחים לאידו. על כן מה עשה, טרם השליט אויבים

117

אלשיך אסתר פרק ה

 יראו ויוסרו, הנה גם עתה תצוה עליו להמיתו פתאום בלי זימון ולא תירא מרבבות עם. ועוד לרבי יוסי שאמר שיהא מצוי לה בכל עת, מה בצע בהיותו מצוי לה, שאם הוא כפרש"י אולי תוכל להכשילו בשום דבר לפני המלך, קשה שהלא מבלי מצוא עליו מכשול לפני המלך התריזה עליו, ואיך כוונה להכשילו, וטוב טוב היה מיד באמור לה המלך מה לך וכו' בלי משתה תקביל עליו ותצו עליו במפגיע לתלותו על עץ. והיותר קשה מכלם הוא מאמר רבי שמעון בן מנסיא באומרו אולי ירגיש המקום ויעשה לנו נס, כי אומרו אולי ירגיש יימר לשומעיו, כי האם ספק הוא אם ירגיש

118

אלשיך דניאל פרק ט

 בלתי אם אל גויתנו ואדמתנו גם היא, כי זכור נא גם את אשר נעשתה בירושלים, אשר יוכללו בה ציון ובית המקדש, כי גם בכל צרתם נרחץ ונטהר מעונותינו, וראה והביטה כי רב הוא, כי לא נעשתה תחת כל השמים ככל אשר נעשתה בירושלים:ויתכן יהיה שיעור הכתוב מראשיתו אל כוונה זו, לומר ויקם ה' את דברו אשר דבר עלינו וכו' להביא עלינו רעה גדולה ומעלה כאילו הקים עלינו ועל שופטינו ממש הרעה הגדולה אשר דבר להביא עלינו, באשר לא נעשתה וכו' כאשר נעשתה בירושלים, כי גם יחשב עלינו כאמור:או יאמר גם כי החרבת גוים נשמו פנותם, לא תתייחס כל

119

אמת ליעקב בראשית פרשת בראשית פרק ה

 אשר חי, שהרי ימי חייו היו יותר מזה אלא שניטלו ממנו..ויהיו גו' תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת.מפיסוק הטעמים של פסוק זה, וכן הוא סדר פיסוק הטעמים אצל כל אלו שנזכרו כאן, והיינו דמנין השנים הוטעמו באתנחתא ואח"כ מוטעמת תיבת "וימת" בסוף פסוק113, נראה לי שישנה כוונה מיוחדת בפסוקים אלו, והיינו לאחר שמנה בן כמה הוליד את בנו הממשיך את הדור הבא, ושהוליד בנים ובנות, אח"כ הוסיף פסוק שלישי - דהיינו כל ימי חייו כמה הם, ומסיים "וימת", כלומר דאכן הוא מת, דכל אחד מאלה בני הדורות שחיו קרוב לאלף שנים הטעימה התורה דאף על פי כן מתו

120

אמת ליעקב בראשית פרשת נח פרק ז

 הרמב"ן הטעם שהוא משום שהודיעו ה' שבעבור הקרבנות שיקריב אחר המבול ירחם עליו ויתקיים העולם במדת רחמים.ועיין להלן בפסוק ה' - שעל אמירת ה' לנח הנאמרת כאן מסיים: ויעש נח ככל אשר צוהו ה'. ופירש"י וז"ל: ויעש נח זה ביאתו לתיבה עכ"ל. אמנם לפי מה שלמדנו מדברי הרמב"ן אפשר שיש כוונה נוספת בפסוק זה, והיינו שהוא עשה מה שציוהו ה': מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה וגו'16, שהקדיש את הקרבנות שיקריב אחר המבול, והיינו שהפעיל את מדת הרחמים, ואע"פ שעדיין לא הקריבם, מכל מקום מצינו בזבחים [דף ו' ע"א]17 שהפרשת הקרבנות לבדה מגנת מן היסורין.ולפ"ז נפתח

1234567891011121314151617181920