כוונה

כוונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7755 מקורות עבור כוונה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק א

 הלכה ולמה אמרו בשוכח כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה: [דף ח עמוד א] תמן תנינן מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה. אמר רבי אחא קרית שמע דבר תורה ותפילה אינה דבר תורה. אמר רבי בא ק"ש זמנה קבוע ותפילה אין זמנה קבוע. אמר רבי יוסי ק"ש אינה צריכה כוונה ותפילה צריכה כוונה. אמר רבי מנא קשייתה קומי רבי יוסי ואפילו תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה מן גו דאינון צבחר מיכוון: רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. רבי יוחנן אמרה על

2

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ב

 בפרק ראשון אע"פ שלא כיון לבו בפרק שני יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני. א"ר חנינא כל [דף יב עמוד ב] מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד. א"ר עילא הראשון ליחיד והשני לציבור והראשון לתלמוד והשני למעשה. בר קפרא אמר אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מיכן ואילך לשינון. ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודא בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה אם היה יושב עומד. לא אם היה מהלך עומד. תני צריך להאריך באחד. רב נחמן בר' יעקב אמר

3

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ד

 מגביה קולו ומתפלל פירש בחנה [שמואל א א יג] וחנה היא מדברת על לבה יכול יהא מהרהר בלב ת"ל [שמואל א א יג] רק שפתיה נעות הא כיצד מרחיש בשפתותיו אמר רבי יוסי בר חנינא מן הפסוק הזה את למד ד' דברים וחנה היא מדברת על לבה מכאן שהתפילה צריכה כוונה רק שפתיה נעות מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו וקולה לא ישמע מכאן שלא יגביה אדם את קולו ויתפלל ויחשבה עלי לשיכורה מכאן שהשיכור אסור להתפלל: מילתיה דחנן בר אבא פליגא דחנן בר אבא אמר לחבריא נימר לכון מילתא טבתא דחמית לרב עביד ואמריתה קומי דשמואל וקם ונשקי על פומי

4

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק ב

 היסט שטיהרתי לך בשרץ טימאתי לך כאן:הלכה ומתני' הטובל לחולין והוחזק לחולין אסור במעשר הטובל למעשר והוחזק למעשר אסור לתרומה הטובל לתרומה והוחזק לתרומה אסור לקודש הטובל לקודש והוחזק לקודש אסור לחטאת הטובל לחמור הותר לקל טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל: גמ' וחולין צריכין כוונה דרובא אתא מימור לך אפילו טובל לחולין והוחזק לחולין אסור במעשר לא כן א"ר אלעזר כמיניין החולין כן מיניין המעשר כאן לאכילה וכאן למגע הטובל סתם מותר בכולם א"ר יוחנן במזוקק לכולן עודיהו רגליו משוקעות במים מחזיק עצמו לכל טהרה שירצה תמן תנינן מקל שהיא מליאה משקין טמאים כיון שהשיקה למקוה טהרה

5

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ח

 שימול ואין צריך לומר גוי ערל. אמר ר' לוי כתיב [שם יז ט] ואתה את בריתי תשמור. אתה וכל כיוצא בך תני ישראל מל את הכותי. והכותי אינו מל את ישראל מפני שהוא מהול לשום הר גריזים דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי וכי איכן מצינו בתורה שהמילה צריכה כוונה אלא יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו המשוך לא ימול שלא יבא לידי סכנה דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי הרבה משוכין היה בימי בן כוזבא וכולן מלו וחיו והולידו בנים ובנות. המשוך והנולד מהול והמל עד שלא נתגייר צריך להטיף ממנו דם ברית. תני

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק א

 אחת: ולא לדין. רב ירמיה ורב יוסף. חד אמר משישבו בדין. וחורנה אמר משישמעו טענותיהן. אם התחילו אין מפסיקין. ומפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפלה. א"ר אחא ק"ש דבר תורה. ותפלה אינו דבר תורה. א"ר בא קרית שמע זמנה קבוע. תפלה אין זמנה קבוע. א"ר יוסה קרית שמע אין צריכה כוונה. ותפלה צריכה כוונה. א"ר מנא קשייתה קומי דר' יוסה ואפילו תימא קרית שמע אינה צריכה כוונה. שלשה פסוקין הראשונים צריכים כוונה. מן גו דאינן ציבחר הוא מכוין. ר' יוחנן אמר בשם ר"ש בן יוחי כגון אנו שעסוקין בתלמוד תורה אפי' לקרית שמע אין אנו מפסיקין. רבי יוחנן אמרה על

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יט

 ימול מיכן לישראל ערל שלא ימול. ואין צ"ל עכו"ם ערל. אמר רבי לוי כתיב [בראשית יז ט] ואתה את בריתי תשמור. כל שכיוצא בך. תני ישראל מל את הכותי. וכותי אינו מל את ישראל מפני שמתכוין לשם הר גריזים דברי רבי יודן. אמר רבי יוסי וכי היכן מצינו שמילה צריכה כוונה יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו: המשוך לא ימול שלא יבוא לידי סכנה דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי הרבה משוכין היה בימי בן כוזיבא וכולן מלו וחיו והולידו בנים ובנות. והמשוך ושנולד מהול וגר שנתגייר כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית. תני אמר

8

מדרש תנאים לדברים פרק ו

 את המקום ת"ל והיו הדברים האלה על לב' תן דברים אלו על לבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו: והיו הדברים האלה והיו בהוייתן יהיו שלא יקרא למפרע: דברים על לבבך שומע אני כל הפרשה כולה שהיא צריכה כוונת הלב ת"ל אלה עד כאן מצות כוונה מיכן ואילך מצות קריאה דברי ר' אליעזר אמר לו ר' עקיבה אינו צריך הרי הוא אומ' אש' אנכי מצ' הי' על לב' לימד על הפרשה כולה שהיא צריכה כוונת הלב: אשר אנ' מצ' הי' שלא יהו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה אלא כדיוטגמא חדשה שהכל רצין לקרותה: על

9

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ב - פרשה אחרת

 אלים (איוב מא: יז), ואין אלים אלא מלאכי השרת, שנא' כי מי בשחק יערוך לי"י ידמה לי"י בבני אלים (תהלים פט: ז). משברים יתחטאו (איוב מא: יז), מה משברים יתחטאו, לומר לך כשהוא מבקש לאכול הוא מקיש מזנבו ועושה שבר בים והדגים מתכוונים ובאין שם והוא אוכל, ואין יחטאו אלא כוונה, שנא' כל זאת קולע באבן אל השערה ולא יחטיא (שופטים כ: טז). והקב"ה אומר למלאכים טלו חרבות ורדו עליו, מיד נוטלין חרבות ונותנים עליו, ואיכפת לך בהן, שנא' משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה (איוב מא: יח), כשם שהחנית הזה נוסע מן השריון כך היא בורחת מעורו של

10

מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת משפטים פרק כג

 פרק כגסימן א[א] לא תשא שמע שוא. אזהרה למקבל לשון הרע: ד"א לא תשא שמע שוא. אזהרה לדיין שלא ישמע דברי בעל דין, עד שיהא שם בעל דינו, שנאמר עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כ"ב ח'): ד"א לא תשא שמע שוא. מכאן למתפלל שצריך כוונה, ואפילו כיון לבו בפסוק ראשון שהוא שמע יצא, ואם לא כיון את לבו לא יצא, שנאמר לא תשא שמע שוא, ללמדך שאם אדם אחד יש לו עד אחד על אדם לחייבו ממון, ואמר לך בו והעיד עמי עד שישארו שני עדים ואטול הממון ונחלוק בינינו, אל תשמע אליו, כי התורה התרתה בך

1234567891011121314151617181920