ישיבה

ישיבה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4511 מקורות עבור ישיבה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת אבות פרק ב

 אף הוא ראה גולגלת אחת שצפה על פני המים אמר לה על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון:משנה זהוא היה אומר מרבה בשר מרבה רמה מרבה נכסים מרבה דאגה מרבה נשים מרבה כשפים מרבה שפחות מרבה זמה מרבה עבדים מרבה גזל מרבה תורה מרבה חיים מרבה ישיבה מרבה חכמה מרבה עצה מרבה תבונה מרבה צדקה מרבה שלום קנה שם טוב קנה לעצמו קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא:משנה ח[*] רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת חמשה תלמידים היו לרבן יוחנן

2

תוספתא מסכת כלים (בבא מציעא) (צוקרמאנדל) פרק ט

 מציעא) (צוקרמאנדל) פרק ט הלכה אכליבה של חייטין טמאה טמא מת פרש הימנה אבר אחד טמאה ושני אברים טהורה עריסה של בנות הרי זו טמאה טמא מת היתה משמשת שכיבה הרי זו טמאה מדרס מטה שמוכרים עליה את הכלים הרי זו טמאה טמא מת היתה משמשת ישיבה ושכיבה הרי זו טמאה מדרס: הלכה במטה שנפחתו מעיין שלה ואין חבלים מחוברין לה ונשתייר בה כדי ישיבה ושכיבה הרי אלו טמאים מדרס היו דבלולין יוצאין הימנו הרי אלו טמאין מפני שהוא מחוירן: הלכה גהחבל היוצא מן המטה עד חמשה טפחים טהור חמשה וכלמעלה הימנו מחמשה ועד עשרה טמא עשרה

3

תוספתא מסכת כלים (בבא מציעא) (צוקרמאנדל) פרק י

 לה מדרס טהורה מכלל טומאה ומקבלת טומאה מכאן ולהבא תיבה שחצייה פתוח וחצייה נעול טמאה מדרס טמא מת נפתחה מלמעלה טמאה מפני שהיא מקבלת מלמטה נפתחה מלמטה ר' מאיר מטמא וחכמים מטהרין מפני שבטל העיקר בטלה טפילה: הלכה גחמת שנפתחה הרי זו טמא מפני שבתחילה משמשת ישיבה ושכיבה עם מלאכתה ועכשיו משמשת ישיבה ושכיבה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מפני שבטל העיקר בטלה טפלה מודים חכמים לר' מאיר ולר' שמעון בכר וכסת של עור שנקרעו שאף על פי שאינן מקבלין את מה שבתוכן שהן טמאין ואין צריך לומר בכרין ובשק לא שהן טמאין משום קיבול אלא משום ארוג ר'

4

תוספתא מסכת כלים (בבא מציעא) (צוקרמאנדל) פרק יא

 מקל שנתנו בקרדום לבקע בו לשעה בשעת מלאכה חבור שלא בשעת מלאכה אינו חבור סמים שנתנו בדיסטר להיות מסיך עליו חיבור לטומאה בין בשעת מלאכה ובין שלא בשעת מלאכה קבעו בכלונס בשעת מלאכה חיבור שלא בשעת מלאכה אין חיבור עשה בו כסא אין טמא אלא הצורך וכמה הוא הצורך מקום ישיבה טפח: הלכה וכסא שנתנו בבנין ובנה עליו כדרך ישיבתו טמא שלא כדרך ישיבתו טהור קבעו אפילו שלא כדרך ישיבתו טהור נתנו למעלה אפילו שלא כדרך ישיבתו טמא קבעו כדרך ישיבתו טמא שלא כדרך ישיבתו טהור: הלכה זארוכה של מטה שעשה לקורות היא טמאה ומטה טמא קבעה הוא

5

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ג

 נפרע מהן אלא בגלגלי מים שדומה לעין שנ' ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וגו' הלכה יאנשי מגדל לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם שנ' ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם ואין ישיבה אלא אכילה ושתייה שנ' וישב העם לאכל ושתה היא גרמה להם ויאמרו הבה נבנה לנו עיר וגו' מהו אומ' ויפץ ה' אותם וגו' הלכה יאאנשי סדום לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם שנ' ארץ ממנה יצא לחם וגו' מקום ספיר אבניה וגו' נתיב לא ידעו עיט וגו' לא

6

תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ד

 באחד מכל משמשין מת כולן נשרפין עליו שנ' בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשונים: הלכה גוכשם ששורפין על המלכים כך שורפין על הנשיאים אבל לא על הדיוטות מה הן שורפין עליהן מיטתן וכלי תשמישן: הלכה דכל העם עומדין והוא יושב ולא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד כל העם שותקין והוא מדבר היה קורא אותן אחיי ועמי שנ' שמעוני אחיי ועמי והן קורין אותו אדונינו ורבינו שנ' אבל אדונינו המלך דוד המליך את שלמה: הלכה הלא ירבה לו נשים כאיזבל אבל כאביגיל מותר דברי ר' יהודה לא ירבה לו סוסים סוסים בטלנים אפילו אחד שנ'

7

מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק המינין

 דוסתאי ב"ר יהודה אומר לעולם היה מתגרה ברשעים, ואל תקנא בעושי עולה, שנאמר עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם, ואם לחשך אדם לומר אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה, אל תתחר במרעים להיות כמרעים, ואל תקנא בעושי עולה להיות כעושה עולה. הלכה לאין ישיבה למעלה, לא אכילה, ולא שתיה, ולא שינה, ולא פריה ורביה, ולא איבה, ולא שנאה, ולא תחרות, ולא קנאה, ולא עורף ולא רבוי, ולא עפוי, ולא עכבה. הלכה לאהאזינו השמים ואדברה, זו היא שנאמרה על ידי דוד מלך ישראל, שנאמר ישת חשך סתרו, כנגד מי אמר דוד מקרא הזה לא אמרו אלא

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביכורים פרק ג

 קומי בי' ועדא בגין מיחמי סבין ומיקם ליה מן קומיהון. יהודה בר חייה הוה יליף סליק ושאל בשלמיה דרבי ינאי חמוי מערב שבת לערב שבת והוה יתיב ליה על אתר תלי בגין מיחמוניה ומיקם לי' מן קמוי. אמרין ליה תלמידיו לא כן אילפן רבי לזקן ד' אמות. אמר לון אין ישיבה לפני סיני. חד זמן עני מסיק אמר לית אפשר דיהודה ברי משני מנהגיה. אמר לית אפשר דלא יגיעון יסורים בההוא גופא צדיקא. מסתברא שאין לנו יהודה ב"ר. רבי מאיר חמי אפילו סב עם הארץ ומיקם ליה מן קמוי אמר לא מגן מאריך ימים. רבי חנינא מחי מאן דלא קאים

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק א

 אחין נסיבין לתרתין אחוון. ואשת אחיו מאמו. נאמר כאן אחוה ונאמר להלן [בראשית מב יג] שנים עשר עבדיך אחים אנחנו. מה אחים שנאמר להלן באחים מן האב הכתוב מדבר אף אחים שנאמר כאן באחים מן האב הכתוב מדבר. [דף ה עמוד ב] אמר רבי יונתן נאמר כאן [דברים כה ה] ישיבה ונאמר להלן ישיבה [דברים יז יד] וירשתה וישבת בה. מה ישיבה שנאמר להלן ישיבה שיש עמה ירושה. אף ישיבה שנאמר כאן ישיבה שיש עמה ירושה. ר' אבון בר ביסנא בשם ר' יונתן דבית גוברין ישבו את שישיבתן בבית אחד. יצאו אחים מן האם שזה הולך לבית אביו וזה הולך

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ג

 ליהודים היתה אורה ושמחה. תני כהן שיצא לדבר עם חבירו אם להפליג טעון טבילה אם לשעה טעון קדוש ידים ורגלים וסמיכה לא שעה קלה היא שנייא היא סמיכה שעשו אותה כהפלג תני ישן טעון טבילה נתנמנם טעון קידוש ידים ורגלים וישן טעון טבילה לא כן תני ר' חייה לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד וא"ר אמי בשם רשב"ל אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה תיפתר שסמך עצמו לכותל וישן לו והא כתיב [שמואל ב ז יח] ויבא המלך דוד וישב לפני ה' א"ר אייבי בר נגרי יישב עצמו בתפילה:הלכה ג[דף יד עמוד ב]

1234567891011121314151617181920