ירמיה

ירמיה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11796 מקורות עבור ירמיה. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ה

 שמעון בן יקים שלא ישהא. שניהן אסורים מלהעמיד ריחים ותנור ומלגדל תרנגולים. נצרכה לר' אליעזר בן יעקב דו מתניתא השותפין שנדרו הנייה זה מזה. מפני שנדרו הנייה זה מזה. הא אם לא נדרו הנייה זה מזה סתמן כמוותרין אילו לאילו תמן תנינן אילו דברים שיש להן חזקה כו'. אמר רבי ירמיה נהגו השותפין להיות כמוותרין זה את זה בדברים הללו. אמר ר' אלעזר המגדל תרנגולין בחצר שאינה שלו הרי זו חזקה. אמר רבי יוסי ויאות מה נפשך אם יש לו רשות לגדל הרי גידל. אם אין לו רשות לגדל הרי החזיק. רבי יוחנן בשם רבי בניה בכל השותפין מעכבין זה

162

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ו

 אסור בגדולים ומותר בקטנים. דגים שאיני טועם אסור בין בגדולים בין בקטנים. דגה שאיני טועם אינו אסור אלא בכלכיד. אי זהו קטן ואי זהו גדול. ייבא כיי דמר ר' זעירא כל נון דנא אכיל פחות מן ליטרא כילכוד אנא טעים. והכא כן ומותר בטרית טרופה הא בשאינה טרופה אסור. ר' ירמיה אמר זעירא בעי לית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם. לית אורחיה דבר נש מימר לחבריה זבין לי נון והוא זבין ליה כלכיד. רבי אבין שמע ליה מן דבתרה הנודר מטרית טרופה מותר בציר ובמורייס. הא בשאינה טרופה אסור. רבי אמר

163

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ז

 רבי יהודה אומר הכל לפי הנדר טען והזוע והיה ריחו קשה אמר קונם צמר ופשתים עולים עלי מותר לכסות ואסור להפשיל אחריו:[דף כה עמוד א] גמ' הנודר מן הכסות מותר בשק ביריעה וכחמילה ובסקורטיה ובפמלייה ואסור בפסיקיא ובפונדה. הנודר מן המלבוש אסור בכל מיני מלבוש ומותר באילו. רבי ירמיה אמר רבי זעירה בעי אמר קונם כסות שאיני לובש לבוש שאיני מתכסה. רבי שמעון בן אלעזר אומר אמר קונם כל דבר שדרכו להתכסות ודרך היוצא ממנו להתכסות נדר בו מותר ביוצא ממנו. נדר ביוצא ממנו מותר בו. מה אית לך כגון אילין שלחים. כל שדרכו להתכסות ואין דרך היוצא ממנו

164

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ח

 משום ברכה ולא משום גזל ולא משום דמאי ולא משום הפסק תענית. יחיד שגזר עליו תענית אוכל ושותה משחשיכה. ואם אמר בתענית ציבור אוכל ושותה מבעוד יום. נדר להתענות ונמצאו ימים טובים ושבתות לוקה ואינו צריך היתר חכם. נדר להתענות ונמצאו ימים הכתובים במגילת תענית רבי חזקיה רבי יודן רבי ירמיה בשם רבי חייא בר בא חד אמר מתענה ואינו משלים. וחרנה אמר לוקה ואינו צריך היתר חכם. הדא דאת אמר עד שלא בטלה מגילת תענית אבל משבטלה מגילת תענית בטלו כל אילו. ר' חנניה ור' יוחנן תריהון אמרי בטלה מגילת תענית. ר' יהושע בן לוי אמר בטלה מגילת תענית.

165

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ט

 ליעזר לאחר מיתה שאינו מעמיד. הכל מודין בכבוד רבו שאינו מעמיד דתנינן ומורא רבך כמורא שמים. א"כ אין נדרים. לא יהו נדרים. והכתיב [במדבר ל ב] וידבר משה אל ראשי המטות תלה הפרשה בראשי המטות. שיהו מתירין את נדריהן. אם אומר את כן נמצאת עוקר פרשת נדרים מן התורה רבי ירמיה בעי את אומר פותחין לו בכבוד אביו ואמו דברים שבינו לבין המקום אל יפתחו לו בכבוד המקום. מעתה דברים שבינו לבין אביו ואמו פותחין לו בכבוד אביו ואמו. ודכוותה יפתחו לו בכבוד דברים שבינו לבין המקום. אי זהו כבוד המקום כגון סוכה שאיני עושה. לולב שאיני נוטל. תפילין שאיני

166

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק י

 איחר בעמידה כדי לומר אין כאן נדר רבי מנא סלק מישרי נדרא דגמליאל דקונתיה איחר בעמידה כדי לומר אין כאן נדר אין כאן שבועה. רבי מנא סלק מישרי נדרא דגמליאל בר בריה אמר ליה לא תיעביד לי כמה דעבדת לסבי אלא תיב לך ואנא קיים לי. רבי זעירא רב יהודה ירמיה בר אבא בשם רבי שמואל שלשה שיודעין לפתוח מתירין כזקן. סברין מימר במקום שאין זקן. רבנין דקיסרין אפילו במקום שיש שם זקן. [דף לה עמוד ב] אמרין קומי רבי יסא רב הונא ראשי מטות. מאן אינון ראשי מטות. רב הונא ראש לראשי המטות. מהו למנות זקינים לדברים יחידים. נישמעינה

167

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק יא

 אמר והתירה. תמן באת לוסר עצמה והתירה. ברם הכא באת להתיר עצמה ואסרה. שמים ביני לבינך. כמא דשמיא רחיקין מן ארעא כן תהא האי איתתא רחיקא מן ההוא גברא. יעשו דרך בקשה. אמר רב הונא יעשו סעודה והן מתרגלין לבוא דרך סעודה. תני כלוי אני ממך. פרוש אני ממך. רבי ירמיה בעי ולמה לא תנינן נטול. אמר רבי יוסה תניתה בסופא ונטולה אני מן היהודים. נתגרשה תלך ותידבק בערביים שחשקה נפשה בהם. תני האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ולא היפר לה רבי מאיר ורבי יהודה אומרים [דף מ עמוד א] הוא נותן אצבעו בין שיניה. שכן אם רצה להפר מיפר.

168

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק א

 שאין שבועות חלות על איסורין וכאן בכולל אנן קיימין אמר ר' יודן כאן בנדרים כאן בשבועות נדרים חלין על איסורין ואין שבועות חלות על האיסורין כשם שכינוי נזירות כנזירות כך כינוי שמשון כשמשון היידין אינון כינוי שמשון אמר ר' אבינא שמשוך שמשור שמשוץ מן הכא הכביד שערו רבי דמר ר' ירמיה משום ר' אימי דברי ר' נזיר עולם מגלח אחד לשנים עשר חדש דברי חכמים פעמים שהוא מגלח אחת לשלשים יום פעמים שהוא מגלח אחת לי"ב חדש ר' הילא בשם ר' אסי מתניתא אמרה כן הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים

169

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק ב

 הכוס ואמרה הריני נזירה ממנו אמרו חכמים לא נתכוונה זו אלא כלומר הרי הוא עלי קרבן: גמ' מתניתא בשאינו יכול אבל אם יכול הדא דתנינן מעשה באשה אחת שהיתה שכורת מזגו לה את הכוס אמרה הריני נזירה ממנו ואמרו חכמים לא נתכוונה זו אלא כלומר הרי הוא עלי קרבן ר' ירמיה בשם ר' זעירא אפילו לשון קרבן אינו למה שאינו קובע עליו לא נזירות בלשון קרבן ולא קרבן בלשון נזירות:הלכה ד[דף ז עמוד א] מתני' הריני נזיר על מנת שאהא שותה ביין ומיטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן יודע אני שיש נזירים אבל איני יודע שהנזיר אסור

170

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק ג

 אימי הוה ליה עובדא וגילח יום שלשים והוה ליה עובדא וגילח ליום ל"א אמר רבי זריקא מן מתניתא יליף לה רבי אימי דתנינן תמן מי שנזר שתי נזירות מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד [דף יא עמוד ב] והשנייה יום ששים וא' אמר רבי יוסי תמן לשעבר וכא לכתחילה רבי ירמיה הורי לר' יצחק עטושיא ואית דאמרי לרבי חייה בר רב יצחק עטושיא לגלח יום שלשים מן מתניתא שמונה ימים בטלו ממנו גזירת שלשים היא שמינית היא יום שלשים אמר רבי יוסי שנייא היא תמן שמפני כבוד הרגל התירו תדע לך דמר רבי חלבו בר חונה בשם רבי יוחנן חל

1234567891011121314151617181920