ירמיה

ירמיה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11796 מקורות עבור ירמיה. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ג

 לארץ הכל הולך אחר העיקר. ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר. ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף. ובירושלם הכל הולך אחר הנוף: גמ' תני נותנין לו שהות לפצע בה פעם ראשונה שנייה שלישית. רבי יונה בשם רבי זעירא שאם ליקט את השנייה בתוך כדי שהות השנייה נטבלו שתיהן. רבי ירמיה בעי זרק את הראשונה למעלה מאויר עשרה לא הספיקה לירד למטה מאויר עשרה עד שליקט את השנייה נטבלו שתיהן. ר' לעזר בי רבי שמעון אומר שלש בימינו ושלש בשמאלו ושלש בפיו רבי אלעזר בי רבי שמעון על ידי דהוה אכלן הוה משער גרמיה כן. ר' לעזר בי ר' שמעון

152

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ד

 הכניסו לחצר בית שמירה פדיו ושלקו מהו דברי הכל נטבל. וכי מה עשה מעשה ברשות ההקדש. הקדישו ושלקו הכניסו לחצר בית שמירה פדיו ושלקו מהו דברי הכל נטבל. פדיו וצימקו מהו אין תימר האור טובל האור [דף יט עמוד א] פוטר ואין תימר אין האור טובל אין האור פוטר. רבי ירמיה בעי טיגנו בשדה מהו בלא כך אין האור טובל אילו אפשר דלא מיתן גביה משח בעי הוה רבי יוסי בר כהנא אמר רבי יונה תני רבי חלפתא בן שאול עשה היסב בשדה טובל אם לא היסב אינו טובל אין הוא היסב שהוא טובל כל היסב שיש בו יין קצב

153

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ה

 מימר לא אמר רבן שמעון בן גמליאל אלא בבריות. ותני כן מרובע באוכלין ואין מרובע בבריות. אילו הן עדשין המצריות כל שגלגליהן חדין. רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין להן צרורות. אילו הן הקריקס כל שעוקציהן מעוטין והלקטיהן מרובין. מה דמי לה אמר רבי יוסי כגון אילין קונייתא. רבי ירמיה בעי כרכמין מהו שיהו מותרין משום ספיחין. התיב רבי תנחום בר ירמיה והתנינן והחשוד על השביעית אין לוקחין מהן פשתן אפילו סרוק. ופשתן לאו קיסמין הוא. אמר רבי חיננא מפני זרעה. רבי מנא אמר אם מפני זרעה והתנינן החשוד להיות מוכר תרומה לחולין אין לוקחין ממנו מים ומלח. אית

154

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדה פרק א

 רבי יוסי בי רבי בון זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים שלימין דתנינן דייה חדשה. רבי יודן בעי סוף דבר עד שתלד לא אפילו הפילה אמר רבי מנא שמעית בשם שמואל היא הכרת העובר היא לידתו ולית אנא ידע מן מה שמעית אמר רבי בא בר כהן קומי רבי יוסי רבי ירמיה אמרה אמר ליה רבי חזקיה לא אמרה רבי ירמיה ואיקפד רבי יוסי לקיבליה אמר אילו יהושע שהיה קשור למשה לא הוה אמר כן והוא אמר כן חזר ואמר אין אמרה אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עלה ואבא בר בא פליג על שמואל בריה. ר' ברכיה בשם שמואל לעולם אין

155

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדה פרק ב

 בשם ר' חנינה אין כן סומא וקמת ר' אילא ר' יוסי בר חנינה בשם דבית רבי ינאי אין כן סומא [דף ו עמוד ב] אמר רבי ינאי אף הראשונה נקראת צנועה תנינן צריכות בודקות ואת אמר הכין אמר רבי אילא להודיעך שכל מי שהוא מקיים דברי חכמים נקרא צנוע. רבי ירמיה בשם רב בדקה ביד שאינה בדוקה או שהטיח גופה לבית תורפה חזקת הגוף כבדוק הוא אמר רבי זעירא מתניתא אמרה כן נמצא על שלו טמאין וחייבין בקרבן לא שכל הגוף בחזקת בדוק אמר רבי חנינה תיפתר שבדק ואיקפד רבי זעירא אמר ודרכו לכן רבי זעירה בשם רב ירמיה עד

156

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדה פרק ג

 וחלוץ או ייבם ואמר ר' יסא בשם רבי יוחנן לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין ואילו הן הסימנין המצח והגבינין והעין והאוזן והלסת והחוטם והזקן וגומות הזקן ואמר רבי יסא בשם רבי יוחנן לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין רבי בא רבי ירמיה בשם רב דברי רבי עד שיהו כל הפנים דומין לאדם ודברי חכמים אפילו אחד מן הסימנין ודברי ר"ש בן יוחי אפילו צפרניו. רבי פינחס בעי מחלפה שיטתיה דר"ש בן יוחי תמן הוא אומר עד שיהו ראשו ורובו דומין לאמו והכא הוא אמר הכין כאן באדם כאן בבהמה. אמר רבי

157

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק א

 ר' יעקב בר אחא אמר איתפלגון ר' יוחנן ור' אלעזר דר' יוחנן אמר לוקין על האיסרות ר' אלעזר אומר אין לוקין. א"ר יעקב בר אחא כך משיב ר' יוחנן את ר' אלעזר על דעתך דאת אמר אין לוקין על האיסרות. והא תנינן המודר הנייה מחבירו ונכנס לבקרו לא יכנס. א"ר ירמיה שנייה היא תמן מפני דרכי שלום. ר' יוסי בעי אם מפני דרכי שלום אפילו בשבועות יהא מותר. ותנינן נדרים אסור ושבועות מותר. אי זה איסר ככר זה עלי כיום שמת בו אבא כיום שנהרג בו פלוני כיום שראיתי ירושלים חריבה זהו איסר שאמרה התורה. ר' בא בשם רבי יוחנן

158

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ב

 ביהודה אסורה ובגליל מותרת. שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה. אבל אם היו מכירין סתם אסור. סתם חרמין ביהודה מותרין ובגליל אסורין שאין בני גליל מכירין חרמי כהנים. אבל אם היו מכירין סתמן מותר. הכא את אמר מותר. וכא את אמר אסור. אמר רבי אלעזר תרין תניין אינון. אמר רבי ירמיה [דף ז עמוד ב] חד תניי הוא כמאן דמר סתם חרמין לבדק הבית. ברם כמאן דמר סתם חרמין לכהנים אפי' בגליל יהא מותר. רבי יוסי בשם רבי הילא בגליל על ידי שרגילין בחרם עכן את אמר אסור. וביהודה על שאינן רגילין בחרם עכן את אומר מותר:הלכה המתני'

159

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ג

 לוקה. על דעתיה דר' לעזר לוקה. התרו בו משום שבועת שקר. על דעתיה דרבי יוחנן לוקה. על דעתיה דר' לעזר אינו לוקה. ר' בא בשם רב יהודה אפילו ביעה ומרגליתא. והן אפילו. אלא כגון ביעה ומרגליתא. תני כשם שנדרי הבאי מותרין כך שבועות הבאי מותרות. והתני שבועות הבאי אסורות. ר' ירמיה בשם ר' פדת כאן במעמידין וכאן בשאינן מעמידין. אמר ר' בא אפילו תימא כאן וכאן במעמידין כאן וכאן בשאין מעמידין. כאן במיחל שבועה על נכסיו. שבועת נכסי עלי נכסיו אסורין. הא ללקות אינו לוקה. כשם שנדרי זירוזין מותרין. כך שבועות זירוזין מותרות. עוד הוא במיחל שבועה על נכסיו. שבועה

160

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ד

 ריחים ותנור. תני אבל משאילו כוסות וקערות ותמחויין. שאינן מהנין את האוכל אבל מכנסין את האוכל. לפסים וקדירות אסור. לטחון ולדרוך אסור. לקצור צריכא ולבצור צריכא. הניית מהו. תני אבל משאילו קורדום. הוינן סברין מימר בקורדום של בקעי'. תיפתר בקורדום של מכוש ולית שמע מינה כלום. ר' אבונא אמר ר' ירמיה בעי אהן יוסטה מכיון די מרחק וחשר בה קמחא אסור מישאל ליה. ר' בא בשם ר' זעירא שהוא [דף יג עמוד ב] כנותן לו מעות ליקח בהן ככר. ר' בון בר חייה בעי מעתה אסור להשאיל לו מעות שהוא כנותן לו מעות ליקח בו ככר. ר' אבינא אמר ר'

1234567891011121314151617181920