ירמיה

ירמיה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11796 מקורות עבור ירמיה. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ז

 שבגפן אין מודדין אלא מעיקר השני: גמ' לא יביא זרע עליה הא מן הצד מותר. מה נן קיימין אי משום זרעים באילן למה לי גפן אפילו שאר כל האילן. אי משום עבודה ניתני ששה. אלא כר' עקיבה דרבי עקיבה אמר שלשה. אין כרבי עקיבה אפילו מן הצד ניתני שלשה. רבי ירמיה בשם רבי חייה בר אבא משום זרעים על גבי הגפן. תמן תנינן מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים. רבי ירמיה אמר רבי חמא בר עוקבא מקשי תמן את אמר אין השרשין מהלכין מן הצד והכא את אמר השרשין מהלכין מן הצד. אמר רבי

122

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ח

 דרבי לעזר מהו לחפור בה בורות שיחין ומערות. כשם שאין מלמדין לענין איסור כך לענין היתר לא ילמדו. א"ר בא קרתיגנייא טעם דרבי יוחנן [שם ג] שש שנים תזרע שדך לא בשביעית ושש שנים תזמור כרמך לא בשביעית. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא: ועובר בעשה. רבי ירמיה אמר עובר בעשה. ורבי יוסה אמר אפילו עשה אין [דף לז עמוד ב] בו. ליידא מילה כתיב [ויקרא כה ב] ושבתה הארץ שבת לה' לענין לא תעשה שבו. יכול יהו לוקין על התוספות שבו. רבי יוחנן פתר מתניתא יכול יהו לוקין על חרישה בשביעית. ר' לעזר פתר מתניתא יכול

123

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ט

 שיש בו רוח חיים אף כל דבר שיש בו רוח חיים. מה צמר שאין לו שם לווי אוף פשתים שאין להם שם לווי. רבי יונה עולה בר ישמעאל בשם רבי לעזר צמר ופשתים שטרפן אסור. כיצד הוא עושה מביא ליטרא ועוד צמר גמלים ומבטלן. אבא בר רב הונא בשם רבי ירמיה צמר ופשתים שטרפן בטלן. רב אמר אסור בתערובתן. מה מפליג. מה דאמר רב בשעשאו בגד בפני עצמו מה דאמר רבי ירמיה בההיא דבעי מערבתה עם חורן. רבי הלל בי רבי וולס היה לו בגד בשלשים ריבוא דינר ויהביה לרבי [דף מ עמוד ב] ומצא בו כלאים ושרפו. רבי מנא

124

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק א

 שהיה אלמון ורות היתה אלמנה וכתיב [שם א יט] ותהום כל העיר עליהם ואיפשר כן כל קרתא מתבהלה בגין נעמי על עליבתא אלא אשתו של בועז מתה באותו היום עד כל עמא גמל חסדא נכנסה רות עם נעמי ונמצא זו יוצאת וזו נכנסת תני אומרים ברכת חתנים כל שבעה (רבי ירמיה סבר מימר מפקין כלתא כל שבעה) אמר ליה רבי יוסי והא תני רבי חייה אומרים ברכת אבלים כל שבעה אית לך מימר מפקין מיתא כל שבעה מאי כדון מה כאן מנחם עמו אף כאן משמח עמו מה כאן מזכירין אף כאן מזכירין תני א"ר יודה ביהודה בראשונה היו מעמידין

125

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ב

 לזוקקו לשבועה עד אחד בכתב כלום הוא לכן צריכה כשהיו שנים מצאו לקיים כתב ידו של ראשון ולא מצאו לקיים כתב ידו של שני כהדא [דף יב עמוד ב] אין מקבלין מן העדים אלא אם כן ראו שניהן כאחת רבי יהושע בן קרחה אומר אפילו ראו זה אחר זה רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב מודין חכמים לר' יהושע בן קרחה בעידי בכורה ובעידי חזקה רבי בא בשם רבי ירמיה אף בעדי סימנים כן מה דא פשיטא כשזה אומר ראיתי שתי שערות בגבו וזה אומר ראיתי שתי שערות בגבו אחד אומר ראיתי שערה אחת בגבו ואחד אומר

126

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ג

 שמיתתו בידי בית דין שכל המתחייב בנפשו אינו משלם ממון שנאמר [שמות כא כב] ולא יהיה אסון ענוש יענש: גמ' אילו אחר בא עליה קנסה לאו לאביה הוא תיפתר שבא עליה עד שלא מת אביה ומת אביה כרבי יוסי הגלילי ברם כר' עקיבה יש לה קנס וקנסה של עצמה רבי ירמיה בשם רבי לעזר ממשמע שנאמר ולא יהיה אסון איני יודע אם יהיה אסון ונתת נפש תחת נפש ומה תלמוד לומר אם יהיה אסון לרבות את המזיד בהתרייה אמר רבי יוסי ולאו מתניתא היא שכל המתחייב בנפשו אינו משלם ממון דלא אתיא אלא בשוגג אמר [דף יט עמוד א] חזקיה

127

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ד

 למד ר"מ והתני רבי חייה זינתה ועודה בבית אביה משבגרה הוציא עליה שם רע הוא אינו לוקה ואינו נותן מאה סלע אלא או היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה רבי מנא בעא קומי רבי יוסי הגע עצמך הוציא עליה שם רע עודה נערה ובגרה א"ל שמענו שנותן לאביה אמר רבי ירמיה קומי רבי זעירא ותמיה אני היך רבנין מדמו כתובה לקנס ולא דמי דו כתובה משעה הראשונה וקנס בסוף ואת אמר אכן אמר ליה ומי יאמר לך ואפי' קנס משעה הראשונה הוא [דף כה עמוד ב] ואתייא דרבי מנא כרבי ירמיה ור' יוסי כרבי זעירא:הלכה דמתני' הגיורת שנתגיירה

128

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ה

 כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך כיון שקידשה זכת הבת בין הבנות והבן בין הבנים ובלבד מן הנישואין הראשונים ותייא כיי דמר רבי חנניא המשיא את בנו בבית זכה בבית ובלבד מן הנישואין הראשונים תני רבי הושעיה זכה במטלטלין ולא זכה בבית ופליג ר' ירמיה בשם ר' אבהו תיפתר שהיה אוצרו של אביו נתון שם ר' חזקיה בשם רבי יהושע בן לוי לכן צריכה אפילו שאולין מן השוק אמר ר' אבהו אם [דף לב עמוד ב] אמר לו לשאילה לא זכה בהן אתא עובדא קומי ר' יעקב בי ר' בון והורי כרבי אבהו אמר

129

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ו

 מתניתא אם השיא את הבת הראשונה יינתן דברי חכמים שפעמים שאדם משיא את בתו ונותן עליה מעות ופעמים שאדם משיא את בתו ונוטל עליה מעות רבי זעירה שאל לרב נחמן בר יעקב ולרב אמי בר פפי [דף מא עמוד ב] מאן תנא עישור נכסים אמר לו רבי זעירה בשם רב ירמיה עישור נכסים כרבי בעון קומי רבי הרי שהיו עשר נקיבות ובן אם נטלה הראשונה עישור נכסים והשנייה עישור נכסין והשלישית והרביעית והחמישית וכן עד לעשירית אין כן לא נשתייר לבן כלום אמר להן הראשונה נוטלת עישור נכסין ויוצאה והשנייה נוטלת עישור נכסים מן המשתייר והשלישית מן המשתייר והרביעית מן

130

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ז

 בה שיער בפנים מום בגוף אינו מום במה דברים אמורים בקטנה אבל בגדולה בין בגוף בין בפנים הרי זה מום עד כמה גדולה רבן שמעון בן גמליאל אומר עד כאיסר האטלקי רבי אלעזר בר חנינה אמר כגון הדין דינרא קורדיינא שיערו בחצי זהב כל שהוא ר' רדיפה רבי יונה רבי ירמיה שאיל אשה קרחה ושיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן בעיי משמע מן הדא הוסיפו עליהן באשה ריח הפה וריח הזיעה שומא שאין בה שיער ולא אדכרון קרחה סברין מימר שאינה מום אתא ר' שמואל בריה דרבי יוסי בי רבי בון אמר רבי נסה מום הוא לא מתני אלא דבר

1234567891011121314151617181920