ירמיה

ירמיה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11796 מקורות עבור ירמיה. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק א

 לר' לעזר בי ר' יוסי הוה א"ל לפנים עמו לפנים עמו בימי זימרי מיחה בימי פילגש בגבעה לא מיחה מנין שהוא נשאל בשמונה ר' חייה בשם רבי יוחנן [שמות כט כט] ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו מה ת"ל אחריו אלא לגדולה של אחריו ומניין שהוא עובד בשמנה ר' ירמיה בשם ר' יוחנן ובגדי הקדש אשר לאהרן מה ת"ל אחריו לקדושה של אחריו א"ל ר' יונה עמך הייתי לא אמר עובד אלא נשאל ובמה נשאל אייתי רב הושעיה מתניתא דבר קפרא מן דרומא ותנא וחכמים אומרים אינו עובד לא בשמונה של כהן גדול ולא בארבעה של כהן הדיוט אמר

112

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ב

 ג] אשר תאכל האש הא כיצד חותה מן המאוכלות הפנימיות ויורד מצוה להקדים אש לעצים שנא' [שם א ז] וערכו עצים על האש קידם עצים לאש סידר עד שלא תרם משחיל ותורם מפרק ותורם ר' יעקב בר אחא אמר חילפיי שאל קומץ שנתנו על גבי מערכת לילה מה הן ר' ירמיה אמר חילפיי שאל אימרין שנתנן על גבי מערכת לילה מה הן ולא מתני' היא אין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטורת בלבד מתני' למצוה מה צריכה ליה לעיכוב ציץ מהו שירצה על טומאת ידים ידים מהו שיפסלו משם יוצא ולאו מתני' היא קידש ידיו ורגליו וניטמו מטבילן והן

113

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ד

 ר' אומר כמדתה היתה כשירה [דף כג עמוד ב] ודא דאת מר פיטמה חציים כשירה חצי כל סממן וסממן. אחת לששים לשבעים שנה היא היתה באה חציים מן השיריים הדא היא מותר הקטרת מה היו עושין בה. תני הקטיר כזית בחוץ חייב פחות מכזית בפנים פטור רבי זעירה בשם רב ירמיה נפטרו הציבור ידי חובתן ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' ירמיה מן מה דתני הקטיר כזית בחוץ חייב מינה את שמע פחות מכזית בפנים פטור דקה מה ת"ל לפי שנאמר [שמות ל לו] ושחקת ממנה הדק אם כן למה נאמר דקה שתהא דקה מן הדקה כיצד הוא עושה

114

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ה

 על גחליו אית תניי תני צד צפוני אית תניי צד דרומי מאן דאמר צד צפוני ר' ליעזר ומאן דאמר צד דרומי רבנן אמר רבי יוסה זה סימן כל הניטל מבחוץ להינתן בפנים [דף ל עמוד א] ניטל מן הסמוך לפנים וכל היוצא מבפנים להינתן בחוץ ניתן מן הסמוך לפנים רבי ירמיה בשם רבי פדת גחלים שבכל יום ונר המערבי למידין מגחלים של יה"כ ושני בזיכי לבונה למידין משירי דמים ואת כל דם הפר ישפך לרבות פר דם יום הכיפורים לשפיכה ולמה לא אמר ושעיר א"ר מנא בלא כך אינו זקוק להערות אשכחת אמר [ויקרא ד ז] ואת כל דם הפר

115

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ו

 אמרו אומר לו לבוש כשם שהוא לובש או הלבישו כשם שאתה לבוש אמר רבי יהודה שמעתי שאם רצה הדיין להושיב את שניהן מושיב ואי זה האסור שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צורכו וכו' רבי בא בשם רב הונא צריכין העדים להיות עומדין כשהן מעידין עדותן ר' ירמיה בשם רבי אבהו אף הנידונין צריכין להיות עומדין בשעה שהן מקבלין עדותן. שוין בדמים ואין שוין בשבח הדמים אין השעירין כמצוותן שוין בשבח הדמין ואין שוין בדמים השעירים כמצוותן משובח בגופו משובח במראיו מי קודם ר' ירמיה סבר מימר נישמעינה מן הדא אביב קצור יבש לקצור אביב קצור קודם

116

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ז

 דף לז עמוד א] והא תמן מייבלין אוריתא גבי ריש גלותא א"ר יוסה בי רבי בון תמן ע"י שזרעו של דוד משוקע שם אינון עבדין לו כמנהג אבהתהון. תמן תנינן מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה מדלגין בנביא ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מותר אין מדלגין בתורה ר' ירמיה בשם רשב"ל שאין גלין ס"ת ברבים ר' יוסה בעי הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה אלא כדי שישמעו ישראל תורה על סדר והא תנינן קורא אחרי מות ואך בעשור שנייא היא שהיא סדרו של יום תדע לך דארשב"ל בכל מקום אינו קורא על פה והכא קורא ר' יוסה מפקד לבר

117

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ח

 כלאי הכרם לוקה ר' אבהו בשם ר"י הכוסס חיטי תרומה לוקה ר' אבהו בשם ר"י המגמע חומץ של תרומה לוקה המגמע חומץ של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש הכוסס חיטי תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש ר' אומר אומר אני שהוא משלם קרן וחומש ר' ירמיה בשם ר' אמי מודין חכמים לר' במגמע חומץ של תרומה לאחר טיבלו משלם קרן וחומש שהחומץ משיב את הנפש: תינוקות אין מענין אותן ביה"כ: רב חונה פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן ביה"כ ולא מחנכין אותן קודם לשנה קודם לשנתים מחנכין. רבי יוחנן פתר מתניתא תינוקות אין מענין אותן

118

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק א

 להביא (קרנים) [קוצים] ממקום למקום. ברם הכא דרך בני אדם להביא זונין ממקום למקום. מעתה יהו כלאים עם החטים. אמר רבי יונה מין חטין הם אלא שהפירות מזנין. [דף א עמוד ב] כהדא דתני [ויקרא יט כט] ולא תזנה הארץ מיכן שהפירות מזנין. רבי יעקב בר זבדי בעא קומי ר' ירמיה מתניתין דרבי ישמעאל בי רבי יוסי דתני רבי ישמעאל בי רבי יוסי אומר משום אביו תורמין מן היין על החומץ אבל לא מן החומץ על היין. עבר ותרם תרומתו תרומה. רבי אומר היין והחומץ שני מינין הן אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה. והוה מסתכל ביה. אמר ליה

119

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ג

 לירק נותנין אותן על גבי ערוגה. ושאר זירעוני גינה שאין נאכלין אף על פי שזרען לזרע נותנין (אותו) [אותן] על גבי ערוגה: נתמעט כשר: אמר רבי אימי הדא דאת אמר לזרעים שבו הא לזרע בו בתחילה אסו'. עבר וזרע [דף טו עמוד ב] מאחר שאלו מותרין אף אלו מותרין. רבי ירמיה בעי ניחא נעקרו השניים הראשונים מותרין. נעקרו הראשונים השניים מה הן. נישמעינה מן הדא. המיטה שניטלו שתי ארוכות שלה ועשה לה את החדשות ולא שינה את הנקבי'. נשתברו חדשות טמיאה וישנות טהורה שהכל הולך אחר הישנות. הדא אמרה נעקרו השניים הראשונים מותרין. נעקרו הראשונים השניים אסורין. רבי יונה אמר

120

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ד

 א"ר יאשיה בעי הדא פיאה מה את אמרת מלמעלן מן הצד. אין תימר מלמעלן הא כל שכן מן הצד. אין תימר מן הצד הא מלמעלן לא. אין תימר מלמעלן לא אמר רבי חגי כלום. מה נפשך אם מלמעלן הרי מלמעלן אי מן הצד הרי מן הצד: רבנין דקיסרין בשם רבי ירמיה תיפתר בעשויין כמין דוקרן. ר' זעירא רבי אבודמא דחיפה בשם רבי שמעון בן לקיש לגובה אפילו עד מאה אמה. אמר רבי יודן הדא דאת אמר לענין כלאים אבל לענין שבת לא תהא פיאה גדולה מן הקורה. אמר רבי יוסי היא כלאים היא שבת. על דעתיה דרבי יוסי מה בין

1234567891011121314151617181920