ירמיהו

ירמיהו מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2511 מקורות עבור ירמיהו. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

איכה רבה (בובר) פתיחתא לד

 איכה רבה (בובר) פתיחתא לדעל ההרים אשא בכי ונהי וגו' (ירמי' ט ט). א"ר אחא שלשה דברים צוה נבוכדנצר לנבוזראדן על ירמיהו, קחנו ועיניך שים עליו (ירמי' לט יב), עליו ולא על אומתו. ואל תעש לו מאומה רע (שם /ירמיהו ל"ט, י"ב/). לו לא תעשה, אבל עם אומתו עשה כרצונך לרעה. כי כאשר ידבר אליך כן עשה עמו (שם /ירמיהו ל"ט, י"ב/). ולא לאומתו. והיה ירמיה רואה כת של בחורים נתונים בקולרין, ונותן את ראשו עמהם, ונבוזראדן בא ומעבירו מהן, וחוזר ורואה כת של זקנים שלולים בשלשלאות ונותן את צוארו עליהם, ובא נבוזראדן ומעבירו מהן, אמר נבוזראדן לירמיה חזי

182

איכה רבה (בובר) פרשה א

 חרבן בית המקדש. א"ר יוחנן אמר ירמיה לישראל מה תוחלת מצאתם בע"ז זו שאתם להוטים אחריה, הלואי היתה לה פתחון פה שנתווכח עמה, אלא נאמר אנן דידי ודידה, בהקב"ה כתיב כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו (ירמיה י ב), ובדידה נאמר כי חקות העמים הבל הוא (שם שם /ירמיהו י'/ ג). ועוד נאמר בה, בכסף ובזהב ייפהו (שם שם /ירמיהו י'/ ד). ועוד נאמר בה, כתומר מקשה המה (שם שם /ירמיהו י'/ ה), ובהקב"ה כתיב, מאין כמוך ה' (שם שם /ירמיהו י'/ ו). ועוד כתיב ביה, מי לא ייראך מלך הגוים (שם שם /ירמיהו י'/ ז), ובדידה נאמר

183

איכה רבה (בובר) פרשה ב

 מ א).[יד] נביאיך חזו לך שוא ותפל. ר' אלעזר ור' שמואל בר נחמני, ר' אלעזר אמר נאמר בנביאי שומרון תפלה, שנאמר ובנביאי שומרון ראיתי תפלה (ירמיה כג יג), ונאמר בנביאי ירושלים תפלה, הה"ד שוא ותפל, ר' שמואל בר נחמני אמר נאמר בנביאי ירושלים ראיתי שערורה (שם שם /ירמיהו כ"ג/ יד), ונאמר בנביאי ישראל שערורה, דכתיב שערורית עשתה מאד בתולת ישראל (שם /ירמיהו/ יח יג).ולא גלו על עונך להשיב שבותך. ר' יעקב דכפר חנן אמר דהוו מסיין על חפוי. ומדוחים. מדוחם כתיב.[טו] ספקו עליך כפים כל עוברי דרך שרקו ויניעו ראשם. ר' יוחנן בשם רשב"י אמר כיפה של

184

איכה רבה (בובר) פרשה ג

 משולשים, ר' שמואל בר נחמני אמר] אין שלישים אלא גבורים, כמד"א ושלישים על כלו (שמות יד ז). ד"א הלא כתבתי לך שלישים. זה אני הגבר, דהוא מן תלתא תלתא [פסוקים]. ר' חנינא בר פפא פתח וירמיה לקח מגילה אחרת ויתנה אל ברוך בן (נריה) [נריהו] הסופר ויכתוב עליה. מפי (ירמיה) [ירמיהו] את כל (הדברים) [דברי הספר] אשר שרף יהויקים מלך יהודה [באש] ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה (ירמיה לו לב). ועוד נוסף עליהם, איכה יעיב. דברים. איכה יועם. רבים. זה אני הגבר. כהמה. זכור ה'. ורבנן אמרי ועוד נוסף עליהם, איכה יעיב. דברים. זה איכה יועם. רבים. זה זכור

185

קהלת רבה (וילנא) פרשה א

 לגמרה של תורה, מיד שרתה עליו רוח הקודש, ואמר שלשה ספרים הללו, משלי, ושיר השירים, וקהלת, הה"ד דברי קהלת בן דוד.ב ד"א דברי קהלת בן דוד, שלשה נביאים ע"י שהיה נבואתן דברי קנתרין נתלת נבואתן בעצמן, ואלו הן דברי קהלת, (עמוס א') דברי עמוס, (ירמיה א') דברי ירמיהו, ולמה נקרא שמו ירמיה שבימיו נעשה ירושלים אירמיאה, עמוס, למה נקרא שמו עמוס א"ר פנחס שהיה עמוס בלשונו, אמרו אנשי דורו הניח הקב"ה את כל בריותיו ולא השרה שכינתו אלא על הדין קטיע, לישנא פסילוסא, קהלת, למה נקרא שמו קהלת שהיו דבריו נאמרין בהקהל, על שם שאמר (מלכים א' ח') אז

186

קהלת רבה (וילנא) פרשה ד

 עמא שהוא קריין ולית הוא קריין תנויי ולית הוא תנויי עטיף גולתיה ותפילין ברישיה, והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם, אמר הקב"ה עלי להפרע מהן שנא' (ירמיה מ"ח) ארור עושה מלאכת ה' רמיה, ורבנן פתרין קרייה באו"ה והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם, אמר הקב"ה עלי להתוכח עמהם דכתיב (שם /ירמיהו/ נ') גאלם חזק ה' צבאות שמו ריב יריב את ריבם, דניאל חייטא פתר קרייא בממזרין אלו ממזרין עצמן ואיזה זה, זה הבא על הערוה והולידו זה מה חטא וזה מה איכפת ליה אמר ר' יהודה בן פזי אפילו הממזר בא לעוה"ב דכתיב והנה דמעת העשוקים וגו' אמר הקב"ה לפי

187

קהלת רבה (וילנא) פרשה ו

 בין טב ובין ביש דידך הוא, כך אמר משה בין טבין בין בישין דידך אינון, ולא יוכל לדין עם שתקיף ממנו, כשאמר לו (דברים ג') אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אמר לו הקב"ה (שם /דברים ג'/) רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, ד"א מה שהיה, זה ירמיהו, ונודע לכל שהוא נביא שנאמר (ירמיה א') בטרם אצרך בבטן ידעתיך.א [י"א] כי יש דברים הרבה מרבים הבל, כגון מגדלי קופות וחתולות וחולדות הסנאין ואדני שדה וכלב הים מה אית להון הנייה מניהון, או חד אמכותי או חד מעקוצי מה הנייה, או חד פלקא או חד פדעה, וכן

188

קהלת רבה (וילנא) פרשה ח

 הרי בני או עבדי או בן ביתי תחתי, ולא ימלט רשע את בעליו, אין מי שיתלה אנקליטון אין מי שיאמר אנקלומא, ור' נחמיה אמר אין אדם שליט ברוח אין נביא של ישראל שליט ברוחו של הקב"ה לכלותו ממנו, שנא' (ירמיה כ') ואמרתי לא אזכרנו וגו' ואין שלטון ביום המות (שם /ירמיהו/ ט"ו) אשר למות למות וגו', ואין משלחת במלחמה (שם /ירמיהו ט"ו/) שלח מעל פני ויצאו, ולא ימלט רשע את בעליו, ר' חגי בשם ר' יצחק לפי שהיו ליצנים שבאותו הדור ממלמלין בפיהם ומפריזין באצבעותיהם, ואומרים החזון אשר הוא חוזה וגו' אמר להם נביא לישראל חייכם כי בימיכם בית המרי,

189

מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א

 הזה והלבנון (דברים ג' כ"ה). נקראה מרום, שנאמר נשגב ה' כי שוכן מרום (ישעיה ל"ג ה'). נקראה כסא, שכן הוא אומר בעת ההיא יקראו לירושלם [כסא] ה' (ירמיה ג' י"ז), שמתוכה יקשב /ישב/ על כסא [דין] ומחייב אויבי עמו. [נקראה ים], שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה' לירושלם (שם /ירמיהו ג'/) [ונאמר] יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (בראשית א' ט'), וכמו שקבל ים כל מי בראשית כך היא עתידה לקבל את כל בניה. נקראה עיר דוד, שנאמר וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד (ש"ב =שמואל ב'= ה' ז'), ומפני מה נקראת על שם בשר ודם,

190

מדרש זוטא - איכה (בובר) פרשה א

 אחד ושמו אביקא בן נבתרי, כשהיו אנשי החיל מקלעים באבנים גדולות להפיל החומה, היה מקבלם בידו ומשליכן על בני החיל והורג מהם הרבה, עד שהתחיל לקבל האבנים ברגלו והיה מחזירן לחיל, וגרם העון ובאת הרוח והפילתו מן החומה ונבקע ומת, באותה שעה נבקעה ירושלים ונכנסו הכשדים, מה עשה חנמאל דוד ירמיהו, השביע מלאכי השרת בשם והורידם מזוינים בכלי זיין על האומות, כיון שראו הכשדים כן, ברחו מפני אימתן, עד ששינה להם הקב"ה את שמותם, והעלם לרקיע ובקש חנמאל להורידן ולא יכול, לפי ששינה הקב"ה שמותם, מה עשה השביע את שר העולם בשם, והגביה את ירושלים ותלאה באויר, עד שבעט (בו) [

1234567891011121314151617181920