ירמיהו

ירמיהו מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2511 מקורות עבור ירמיהו. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

ויקרא רבה (וילנא) פרשת שמיני פרשה יג

 מן נהרא היא ממכיא סלקא מן חורשא לית היא ממכיא, שניין דא מן דא אל תקרי שניין אלא סניין דא מן דא מלמד שכל אומה ששולטת בעולם היא שונאה לישראל ומשעבדא בהן, קדמיתא כאריה זו בבל ירמיה ראה אותה ארי וראה אותה נשר דכתיב (ירמיה ד) עלה אריה מסובכו (שם /ירמיהו/ מט) הנה כנשר יעלה וידאה אמרין לדניאל את מה חמית להון אמר להון חמיתי אפין כאריה וגפין דנשר הה"ד (דניאל ז) קדמיתא כאריה וגפין דנשר לה חזה הוית עד די מריטו גפיה ונטילת מן ארעא ר"א ור' שמואל בר נחמן רבי אלעזר אומר כל אותו ארי לקה ולבו לא

132

ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה כח

 סליק רבי לגביה א"ל בגין מה את לא תשבוק אריסיא דיגסון אמר דלא תימר למיגס אתיתי אלא על דלא צווחת יתי עם חבירי.ג אמר ר"א כתיב (ירמיה ה) ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלהינו יהיב לכון כולא ולית אתון צריכין ליה מן הדין (שם /ירמיהו ה'/) שבועות חקות קציר ישמור לנו ישמור לנו מרוחות רעות ומטללין רעים ואימתי באלו שבע שבועות שבין פסח לעצרת תני רבי חייא שבע שבתות תמימות תהיינה אימתי הן תמימות בזמן שישראל עושין רצונו של מקום אמר ר' יהושע סנטרך אנא ולית את יהיב לי דסנטרותי אמר רבי ברכיה מגירסך אנא ולית את

133

ויקרא רבה (וילנא) פרשת בחקותי פרשה לה

 תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה' אני הוא שקיימתי מצות עמידת זקן תחלה, אם בחקתי תלכו.ד חקים שבהם חקקתי את השמים והארץ שנאמר (ירמיה לג) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי חקים שבהם חקקתי את השמש ואת הירח שנאמר (שם /ירמיהו/ לא) כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה חקות שבהם חקקתי את הים שנא' (משלי ח) בשומו לים חקו חוקות שבהם חקקתי את החול שנאמר (ירמיה ה) אשר שמתי חול גבול לים חוקים שבהם חקקתי את התהום שנאמר (משלי ח) בחוקו חוג על פני תהום חוק וחוג

134

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת ויקרא פרשה ב

 מ"א =מלכים א'=/ יא, כו). ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה (ש"א יז, יב).אם ילד שעשועים (ירמיה לא, יט). אי זה הוא ילד שעשועים, בן שתים, בן שלש שנים. ר' אחא בש' ר' לוי בר סיסי בן ארבע, בן חמש שנים. כי מדי דברי בו (שם /ירמיהו ל"א, י"ט/), ר' יודן בש' ר' אבא בר כהנא דיי דיבורו. אמ' ר' יהודה בר' סימון אפילו בשעה שאני אומר איני מדבר עימו איני יכול לסבול. כי מדי דברי בו, כי בודאי דיבורי בו, דבר אל בני ישראל.[ד] גופה. דבר אל בני ישראל. ר' יודן בש' ר' שמואל בר

135

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת ויקרא פרשה ו

 לו בנך שאיבדת חי הוא או מת, אמ' לו חי. אמ' לו שוטה שבעולם, דרכן שלמתים /של מתים/ לתובען מן החיים, שמא צורך חיים בתוך המתים. כך אלהינו חי וקיים לעולמי עולמים, הה"ד וי"י אלהים אמת (ירמיה י, י), מהו אמת, אמ' ר' אבין שהוא אלהים חיים ומלך עולם (שם /ירמיהו י', י'/), אלהי אומות העולם מתים הם, הה"ד פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו. אזנים להם ולא ישמעו (תהלים קטו, ה - ו). מתים הן, אנו מניחין חי העולמים ומשתחוים למתים. לתורה ולתעודה (ישעיה ח, כ), התורה מעידה בנו. אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר

136

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת צו פרשה ט

 ור' יוחנן בש' ר' מנחם דגליא לעתיד לבוא כל הקורבנות /הקרבנות/ בטילין קרבן תודה אינו בטל, כל התפילות בטילות הודאה אינה בטילה, הה"ד קול ששון וקל שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את י"י צבאות כי טוב וגו' (ירמיה לג, יא), זו הודאה. מביאים תודה בית י"י (שם /ירמיהו ל"ג, י"א/), זה קרבן תודה. וכן דוד א' עלי אלהים נדריך (תהלים נו, יג), אשלם תודה לך אין כת' כאן, אלא אשלם תודות לך (שם /תהלים נ"ו, י"ג/), ההודאה וקרבן תודה.[ח] א' ר' אחא לשלטון שנכנס למדינה ועימו כיתות כיתות שלליסטין. אמ' אחד לחבירו מה דחיל הדין שליטא,

137

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת צו פרשה י

 קרייה באהרן. בשעה שעשו ישראל אותו מעשה כתחילה הלכו ישראל אצל חור, אמרו לו קום עשה לנו אלהים (שמות לב, א). כיון שלא שמע להם עמדו עליו והרגוהו, הה"ד גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים (ירמיה ב, לד), זה הוא דמו שלחור. לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה (שם /ירמיהו ב, ל"ד/), על אשר לא עשו אלה אלהיך (שמות לב, ד). ואחרכך הלכו להן אצל אהרן אמ' לו קום עשה לנו אלהים. כיון ששמע אהרן כך נתיירא, הה"ד וירא אהרן ויבן מזבח לפניו (שם /שמות/ לב, ה), ויבן מן הזבוח לפניו. אמ' אהרן מה אעשה הרי הרגו את חור

138

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת שמיני פרשה יא

 ח, יח). וכי ילדיו היו והלא תלמידיו היו, אלא מיכן שתלמידו שלאדם נקרא בנו. כיון שראו הכל שאחז בתי כניסיות ובתי מדרשות התחילו צווחין ווי ווי, ויהי בימי אחז. ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה (ירמיה א, ג). מה צרה הייתה שם, ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו (שם /ירמיהו/ ד, כג). לכתביו שלמלך שנכנסו למדינה וכל מדינה ומדינה שהיו כתביו שלמלך /של מלך/ נכנסין עומדין על רגליהן ופורעין את ראשיהן והיו קוראין אותן באימה וביראה ברתת ובזיע וכיון שניכנסו למדינתו שלמלך עמדו וקראו אותן ושרפו אותן, הה"ד ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וארבעה (ירמיה לו, כג), כתלת כארבע

139

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת שמיני פרשה יג

 דא מן דא, מלמ' שכל אומה ששולטת בעולם היא שונאה ישראל ומשעבדת בהן יתיר מן הכל. קדמייתא כאריה (שם /דניאל ז'/ ד), זו בבל. ירמיה ראה אותה ארי חזר וראה אותה נשר. ראה אותה ארי, עלה אריה מסובכו (ירמיה ד, ז). חזר וראה אותה נשר, הנה כנשר יעלה וידאה (שם /ירמיהו/ מט, כב). אמ' לדניאל את מה חמיתה, אמ' להון אני חמיתי אפין כאריה וגפין די נשר. הדא קדמייתא כאריה וגפין די נשר לה, חד היא. חזה הוית עד די מריטו גפה ונטילת מן ארעא (דניאל ז, ד). ר' לעזר ור' ישמעאל בר נחמ'. ר' לעזר אמ' כל אותו ארי

140

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת מצורע פרשה טז

 כהנא אמ' שהייתה צורה צורת דרקון במנעלה. ורבנין אמרין היתה מביאה שלפוחית שלתרנגול וממלאה אותה אפולסמון ונותנת אותה תחת עקיבה במנעלה וכשהייתה רואה כת שלבחורין היתה רופסת עליה והיה אותו הריח מפעפע בהן כריסה שלעכנה /של עכנה/. והיה הק' /הקב"ה/ או' לירמיהו מה אילו עושות כן יקומו יגלו מיכן. והיה ירמיהו או' להן עשו תשובה עד שלא יבואו שונאים. אמ' לו אם יבואו שונאים עלינו מה הם יכולים לעשות לנו, האומרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה (ישעיה ה, יט), דוכסא רואה אותי דוכסא רואה אותי ונוטל אותי, איפרכוס רואה אותי ונוטל אותי, איסטרטילטיס רואה אותי ונוטל אותי ומושיב אותי בקרוכין,

1234567891011121314151617181920