יפתח

יפתח מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2796 מקורות עבור יפתח. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא פרק ג

 הלכה טמתני' זיז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות פחות מטפח אין לו חזקה ואינו יכול למחות: גמ' ר' לא בשם ר' ינאי זיז היוצא טפח מוציאו את אפילו כמה. למשוך כמה נתן ברבי הושעיה בחולק את ביתו:הלכה ימתני' לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין בנה עלייה על גבי ביתו לא יפתחנה לחצר השותפין אלא אם רצה בונה חדר לפנים מביתו ובונה עלייה על גבי ביתו ופותחה לתוך ביתו לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח חלון כנגד חלון היה קטן לא יעשנו גדול אחד לא יעשנו

32

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא מציעא פרק ב

 בהן לצורכן אבל לא לשוחקן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבוא אליהו מצא שק או קופה אם אין דרכו ליטול הרי זה לא יטול: גמ' תני מצא ספרים קורא בהן אחת לשלשים יום אם אינו יודע לקרות גוללן ולא יקרא פרשה וישנה ולא יקרא פרשה ויתרגם ולא יפתח בו יותר משלשה דפין ולא יקרו בו שלשה בכרך אחד. במה דברים אמורים בחדשים אבל בישנים שנים עשר חדש. כלי כסף משתמש בהן בצונין אבל לא בחמין מפני שמשחירן. כלי נחושת משתמש בהן בחמין אבל לא על ידי האור מפני שמפחיתן. מגריפות וקרדומות משתמש בהן ברך אבל לא בקשה.

33

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק א

 שדרכן להזיק ושמירתן עליך וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק [דף א עמוד ב] במיטב הארץ: גמ' השור זה הקרן דכתיב [שמות כא לה] וכי יגף שור איש את שור רעהו וגו'. עד כדון בתם במועד מניין. [שם לו] או נודע כי שור נגח הוא וגו'. הבור [שם לג] כי יפתח איש בור וגו' בעל הבור ישלם וגו'. המבעה [שם כב ד] כי יבער איש שדה או כרם [שם כב ד] ושלח את הבעירה זה הרגל דכתיב [ישעי' לב כ] משלחי רגל השור והחמור. וכתיב [שם ה ה] הסר משוכתו והיה לבער זה השן. [שם ה ה] פרוץ גדירו והיה

34

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ה

 כדי להמית עד עשרה טפחים אף כל דבר שהוא כדי להמית עד עשרה טפחים היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב החופר בור ברשות היחיד ופתחו לר"ה בר"ה ופתחו לרשות היחיד ברה"י ופתחו לרה"י אחר חייב: גמ' כתיב [שמות כא לג] כי יפתח איש בור וכי יכרה איש בור אחד בור לנזקין ואחד בור למיתה. א"ר יצחק אחד בור של מיתה ואחד בור לנזקין שניהן ממקרא אחד נתרבו. וכשהוא בא לבור של מיתה את מר פטור על הכלים וכשהוא בא לבור של נזקין את מר חייב על הכלים. אין לי אלא בשחפר

35

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק א

 בלבד קן אחת שחורים בלבד שמואל אמר המלחם את התריסין ביום טוב חייב משום בונה וקשיא דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת [דף ו עמוד ב] ב"ה מתירין אף להחזיר רבי חנניה בשם רבי יוחנן התירו סופו מפני תחילתו שאם אומר את לו שלא יחזיר אף הוא אינו פותח ולא יפתח אף הוא ממעט בשמחת יום טוב א"ר אחא מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צורכו א"ר יוסי בי רבי בון כשאין שם פתח אבל יש שם פתח משתמש דרך הפתח:הלכה ומתני' ב"ש אומרים אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר ובית הלל מתירין ב"ש אומרים אין נותנין את

36

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת הוריות פרק ג

 יודה אית תניי תני ומחליף. רבי ליעזר קרע על שפתח לו תחילה [דף יח עמוד ב] שמואל חלץ על שהאיר עיניו במשנתו ומה האיר עיניו במשנתו א"ר יוסי בר' בון מפתח אחד יורד לאמת בית השחי אחד פותח כיון. ומהו אחד יורד לאמת בית השחי שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח. רבי חנניה הוה מיסתמיך ברבי חייה בר בא בציפרין חמא כל עמא פריי אמר ליה למה כל עמא פריי אמר ליה רבי יוחנן יתיב דרש בבית מדרשא דרבי בנייה וכל עמא פריי מישמעיניה אמר בריך רחמנא דחמי לי פירין עד דאנא בחיים וכל אגדתא פשטית ליה חוץ ממשלי וקהלת:

37

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק ג

 לא יגמור משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה עבר הרגל ביום הששי לא היו מעבירין מפני כבוד השבת ר' יהודה אומר אף לא ביום חמישי שאין הכהנים פנויים: גמ' רבי חנניה בשם רבי יוחנן התירו סופו מפני תחילתו שאם אומר את לו שלא יגמור אף הוא אינו פותח ולא יפתח אף הוא ממעט בשמחת הרגל רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן מה פליגין בחבית של יין אבל בחבית של שמן כל עמא מודיי שאינו גומרה כיצד הוא עושה תני ר' חייה שופכה תני בר קפרה שוברה והא תנא רבי חלפתא בר שאול מניחה לרגל הבא ר' סימון בשם

38

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג

 ולמה לא אמר כרבי יהודה אית תניי תני ומחליף. רבי לעזר קרע על שפתח לו תחילה שמואל חלץ על שהאיר עיניו במשנתו ומה האיר עיניו במשנתו אמר רבי יוסי בי רבי בון בשני מפתיחות אחד יורד לאמת השיחי ואחד פותח כיון. מהו יורד לאמת השיחי שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח. על הנשיא ועל אב בית דין ועל שמועות הרעות מניין [שמואל ב א יא] ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וגו'. ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב על שאול זה הנשיא. ועל יהונתן בנו זה אב בית דין. ועל עם ה' ועל בית ישראל כי נפלו בחרב אלו שמועות הרעות. על קללת

39

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ג

 אמרת דברי הכל מותר. אמר ר' הילא כן אורחא דבר נשא מימור לחבריה כורוסתי בייה:הלכה דמתני' נודרין להרגים ולחרמים ולמוכסין שהיא תרומה אע"פ שאינה תרומה שהן של בית המלך אע"פ שאינן שלהן ב"ש אומרים בכל נודרין חוץ מבשבועה וב"ה אומרים אף בשבועה ב"ש אומרים לא יפתח לו בנדר וב"ה אומר אף יפתח לו בית שמאי אומר במה שהוא מדירו וב"ה אומר אף במה שאינו מדירו כיצד אמרו לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין וב"ה אומרים אילו ואילו מותרין: גמ' להרגים בהרגה. לחרמים בשעת החרם. תני

40

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק ב

 אצל ר"ג ביום שחל י"כ להיות בחשבונו עמד ר"ג ונשקו על ראשו ואמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקיבלת עליך את דבריי: גמ' כתיב [שמואל א יב ו] ה' אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה וגו' [שם יא] וישלח ה' את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל. ירבעל גדעון בדן שמשון יפתח זה יפתח הגלעדי הקיש שלשה קלי עולם לשלשה אבירי עולם ללמדך שבית דינו של גדעון ושל יפתח ושל שמשון שקולין כנגד משה ואהרן ושמואל ולא עוד שסמך הגדולים מיכן ומיכן והקטנים באמצע: עמד ר"ג ונשקו על ראשו ואמר לו בוא בשלום רבי

1234567891011121314151617181920