יפתח

יפתח מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2796 מקורות עבור יפתח. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה יב

 של בית רבן מה אעשה לאילו, הביאהו והיכהו ושנו לו ושלשו לו, לכך נדמו ישראל לפני אביהם שבשמים בימי שפוט השופטים, סרחו במעשיהן ומסרן למלכות, חזרו ועשו תשובה גאלן מיד, ללמדך שלא חסר מישראל שום פרוטה שלא כדין, והכל אינו אלא בדין. ושמא תאמר אותן ארבעים ושנים אלף שנהרגו בימי יפתח הגלעדי מפני מה נהרגו, יפתח הגלעדי נדר נדר שלא כהוגן, ופינחס בן אלעזר עומד, היה לו לפינחס שילך אצל יפתח להתיר את נדרו, היה לו ליפתח לילך אצל פינחס ויתיר לו את נדרו, ולא הלך, זה אומר אני כהן גדול בן כהן גדול בן בנו של אהרן הכהן אלך

122

משנת רבי אליעזר פרשה ו

 מאלה. ר' עקיבה אומ', הרי הוא אומ' ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. [עמוד 123] למה לא נתפרשו שמותן שלזקנים, שלא יאמר אדם פלוני כמשה פלוני כאהרן, אלא כל שהוא מתמנה על ישראל, הרי הוא כמשה ואהרן בשעתן. וכן הוא אומ' וישלח ייי את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל, כאשר בא יעקב מצרימה, וישלח ייי את משה [ואת אהרן], ואחריו הוא אומ' וישלח ייי את ירבעל. שקל הכת' שלשה קלי עולם, גדעון ויפתח ושמשון, כשלשה חמורי עולם, משה ואהרן ושמואל, ללמדך שהגדול שבדורך, והחכם שבדורך, הרי הוא כמשה ואהרן ושמואל בשעתו. ר' ברכיה אומר, ויהוידע הנגיד

123

משנת רבי אליעזר פרשה י

 לכבד את קוניו, נמצא נאה למלך להקטיר לפני מלך. וכן הוא אומ' וכחזקתו גבה לבו, הוי לא עשה כן [עמוד 195] אלא מפני גסות רוחו. אמ', וכי היאך אפשר שיהא מקום שהכהנים נכנסין ואני איני יכול להכנס. על דבר זה הוא נענש.קשה היא גסות הרוח, שלא נתחייב יפתח אלא מפני גסות רוחו, שלא רצה לילך אחר פנחס.קשה היא גסות הרוח, שהיו בני מואב עובדין ע"ז ומגלי עריות ושופכי דמים, והניח הכת' את אלו, וקנטרן בגסות הרוח, שנ' שמענו גאון מואב גיא[ה] מאד [גבהו] וגאונו [ו]גאותו, עברתו ולא כן בדיו.קשה היא גסות הרוח, שקראה הכת' שתי

124

משנת רבי אליעזר פרשה יא

 על גופו של רקיע הוא נתון, וכשהוא אומ' אשר מתחת ואשר מעל, כשם שיש הפרש בין מים התחתונים לרקיע, כך יש הפרש בין מים העליונים לרקיע.ל"ט. מדת בשר ודם, כשהוא תופש בידו הספוג ירדו המים, פתחו אין המים יורדין. אבל הקב"ה אינו כן, ועצר [את השמים] וגו', יפתח [יוי לך את אוצרו הטוב את השמים] וגו'.מ'. מדת בשר ודם, אינו יכול לשאב את המים אלא בכלי. אבל הקב"ה מעלה את המים מן התהום להשקות את האילנות היוצאין בצור ובטנרין, שנ' אני [ייי] נצרה לרגעים אשקנה.מ"א. מדת בשר ודם, אדם כובר חטים בכברה, עד שלא שת שתים ושלוש

125

משנת רבי אליעזר פרשה יב

 הקדמונים, כיון שהיו מרגישין צרה, עד שלא תבוא עליהן הצרה היו מתפללין, שנ' היערך שועך לא בצר. אבל מי שהוא שותק בעת הטובה ומתפלל בעת הצרה, הרי זה כלא משגיח, שנ' ובעת צרתם יאמרו קומה והושיענו, ואומ' לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל. אפי' לכבוד בני אדם אינו כן, שנ' ויאמר יפתח (אל) [ל]זקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני, [והרי הדברים] קל וחומ'. ומה אם הנביאים היו מתפללין עלינו שלא בעת צרה, שנ' תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות. [איזו] הן שגיונות. אם תאמר שגיונות על עצמו, והרי לא פירט חטאתי עויתי פשעתי. אלא שגיונות שלישראל. מה הוא אומ', יוי

126

משנת רבי אליעזר פרשה טו

 יעקב. והעונות נמחלין בה, שנ' נשאת עון עמיך. והעברה נאספת בהן, שנ' אספת כל עברתיך. והגייסיות פוסקות בה, שנ' תלמיה רוה נחת גדודיה.גדולה ירידת גשמים, שהיא שקולה כנגד תחית המתים. לפיכך קבעוה בתחית המתים. בזו יד, פותח את ידיך, ובזו יד, היתה עלי יד ייי. בזו פתיחה, יפתח ייי לך, ובזו פתיחה, הנה אנכי פותח את קברותיכם. בזו שירה, ירנו ישבי סלע, ובזו שירה, לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו. ר' יוחנן אומ', גדולה היא מתחית המתים, שהיא למתים בלבד וזו לחיים ולמתים, שנ' גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה, תחית המתים לישראל בלבד,

127

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 לאשה (יהושע טו טז), יכול אפי' עבד היה נותן לו את בתו, זימן לו הקב"ה עתניאל בן קנז. שאול אמר והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול. ואת בתו יתן לו (ש"א יז כה), אולי יצא כושי, או עובד כוכבים, היה נותן לו בתו, זימן לו הקב"ה את דוד. יפתח אמר והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי והיה לה' והעליתיהו עולה (שופטים יא לא), יכול אפילו חמור או כלב, היה מעלהו עולה, נזדמנה לו בתו, דכתיב ויבא יפתח המצפתה אל ביתו והנה בתו יוצאת לקראתו (שם שם לד), ובמס' תענית אמר שלשה שאלו שלא כהוגן, לפי שמעשה שאול

128

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בשלח פרק טז

 את כל הקהל הזה ברעב. מיתה משונה הוא הרעב, שנאמר טובים היו חללי חרב מחללי רעב (איכה ד ט):סימן דד) ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. הנני ואיני מעכב: לכם. ולא עשה כן לכל גוי: מן השמים. מאוצרו הטוב, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים (דברים כח יב), א"ר שמעון בן גמליאל בוא וראה כמה חביבין ישראל ששינה הקב"ה להם סדרי בראשית, לשעבר הלחם היה עולה מן הארץ, ועכשיו הוריד הלחם מן השמים: ויצאו העם ולקטו. יצאו למדבר ומלקטין ולא מן החצרות: דבר יום ביומו. מי שברא יום ברא פרנסתו, שלא

129

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כא

 סלע, יצאו להקל ולהחמיר: ד"א אם עבד יגח השור או אמה. לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו, קנס הוא שקנסה תורה לידון בשלשים סלע: והשור יסקל. בין על עבד ועל אמה של חבירו, ובין על עבד ואמה של עצמו:סימן לגלג) וכי יפתח איש בור. תנן התם ארבעה אבות נזיקין, השור, והבור, והמבעה, וההבער וכו': וכי יפתח. אין לי אלא פותח, כורה מנין ת"ל או כי יכרה איש, אם הפותח חייב, כורה לא כל שכן, למדנו שאין עונשין מן הדין. ד"א הקיש פותח לכורה, וכורה לפותח, מה פותח ברשות פטור, אף כורה ברשות פטור, ומה כורה

130

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תבא

 אני ה' בראתיו. גם ה' יתן הטוב. אלו הגשמים שבזמן שישראל עוסקין בתורה שנקראת טוב שנא' (משלי ד) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. גם ה' יתן הטוב. הם העוסקים בטוב גם הקדוש ברוך הוא שולח בהם הטוב מדה כנגד מדה. ומנין שהגשמים נקראו טוב שנאמר (דברים כח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך. וכן אמר ירמיהו (ירמיה ה) עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם. אבל בזמן שעוסקים בתורה ובמצות שולח להם גשמי ברכה והתבואה מתברכת להם שנאמר גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה. בזמן (

1234567891011121314151617181920