יחזקאל

יחזקאל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 12228 מקורות עבור יחזקאל. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ב

 אינון כלום לא כן כתב [קהלת ט ה] והמתים אינם יודעים מאומה א"ל לקרות את יודע לדרוש אין את יודע [קהלת ט ה] כי החיים יודעים שימותו אילו הצדיקים שאפילו במיתתן קרויין חיים והמתים אינם יודעים מאומה אילו הרשעים שאפילו בחייהן קרויים מתים מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים שנאמר [יחזקאל יח לב] כי לא אחפוץ במות המת וכי המת מת אלא אילו הרשעים שאפילו בחייהן קרויין מתים ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים דכתיב [דברים לד ד] ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר מה ת"ל לאמר אמר לו לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם

72

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ד

 לך ראה כמה נפשות הצלת לה הדא היא דכתיב [שם ו כג] ויבאו הנערים וגו' תני ר"ש בן יוחי אפי' היתה במשפחתה מאתים אנשים והלכו ודבקו במאתים משפחו' כולהם ניצולו בזכותה אבותי שקירבו לך כל הגרים האילו על אחת כמה וכמה רבי חיננא בר פפא אמר בקירות בהמ"ק נשא עיניו [יחזקאל מג ח] בתתם ספם את סיפי ומזוזותם אצל מזוזותי והקיר ביני וביניהם בני אדם גדולים היו ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה והיו מתפללין בתוך בתיהם והקב"ה מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש אבותי שעשו לך את כל השבח הזה על אחת כמה וכמה ר' שמואל

73

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ט

 חזקיה לרב אדא בר אבימי לא מסתברא להפסיק תענית נאמר אמר ליה אין. אמר ליה למה אמרת ליה הין הכין. אמר ליה כשיטת רבי. אמר רבי מנא לרבי חזקיה מני רבי'. אמר ליה רבי זעירא. אמר ליה ואנן אמרינן רבי יוסי בשם רבי זעירא להפסיק תענית נאמרה. רבי יהודה בר יחזקאל אמר אבא מברך על ירידת גשמים יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת ממניען זו מזו. [איוב לו כז] כי יגרע נטפי מים כד"א [ויקרא כז יח] ונגרע מערכך. אמר רבי יודן ולא עוד אלא שהוא מורידן במידה. שנאמר [איוב כח כה

74

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק ג

 זהב טהור וגו' התורה קראת אותו קרקע עד כדון מזבח הזהב מזבח העולה מניין ודין הוא מה אם מזבח הזהב שהוא אמה על אמה את אמר קרקע מזבח העולה שהוא חמש על חמש לא כ"ש אית דבעי מימר רבוע רבוע מה כאן קרקע אף כאן קרקע א"ר הילא טעמא דרבנן [יחזקאל מא כב] המזבח עץ ג' אמות גובה וגו' התורה קראת אותו מיטלטל עד כדון מזבח העולה מזבח הזהב מניין ודין הוא מה אם מזבח העולה שהוא ה' על ה' את אמר מיטלטל מזבח הזהב שהוא אמה על אמה לא כ"ש אית דבעי מימר רבוע רבוע מה כאן מיטלטל אף

75

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק א

 ז עמוד ב] בו ביום נפגמה קרן המזבח ונתנו עליו גוש של מלח שלא יהא נראה כפגום שכל מזבח שאין לו קרן וסובב ויסוד פסול הוא בעון קומי ר' אבהו והא כתיב [ויקרא טז יז] וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו אפי' אותן שכתב בהן [יחזקאל א י] ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד אמר לו בשעה שהוא נכנס כדרכו כתיב [ויקרא טז יב יג] והביא מבית לפרכת ונתן את הקטרת על האש לפני ה' שלא יתקן מבחוץ ויכניס מבפנים שהרי הצדוקין אומרים יתקן מבחוץ ויכניס אם לפני בשר ודם עושין כן קל

76

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ד

 אילמלא שנתן הקב"ה חן כל מקום בעיני יושביו לא היתה ארץ ישראל מתחלקת לעולם. ותני כן ג' חינין הן חן אשה בעיני בעלה חן מקום בעיני יושביו חן מקח בעיני לוקחיו ר' אבא בריה דר' פפי רבי יהושע דסיכנין בשם לוי אף לעתיד לבא הקב"ה עושה כן הדא הוא דכתיב [יחזקאל לו כו] ונתתי לכם לב חדש וגו' ונתתי לכם לב בשר וגומר שהוא בושר בחלקו של חבירו. נגע בהן כשהן למטה ונתערבו [דף כ עמוד ב] אין השעירים כמצותן ומשהעלה אותן נגע בהן ונתערבו השעירים כמצותן ובעלייתו נגע בהן ונתערבו אמר אם של שם יעלה בימיני יקדש זה שעל

77

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ה

 כל שנה ושנה שהייתי נכנס לבית קודש הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי. בעון קומי ר' אבהו והא כתיב [ויקרא טז יז] וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו אפי' אותן שכתוב בהן [יחזקאל א י] ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד אמר לון מה אמר לי דהוה בר נש אני אומר הקב"ה היה:הלכה גמתני' משניטל הארון אבן היתה שם מימות הנביאים הראשונים ושתייה היתה נקראת גבוה מן הארץ שלשה אצבעות ועליה היה נותן: גמ' תני עד שלא ניטל

78

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ז

 אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים א"ר אלעזר יש לך עבודה אחרת שהוא עובדה בבגדי לבן ואי זו זו זו הוצאת כף ומחתה א"ר יוחנן הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד בין הערבים: ולמה בבגדי לבן א"ר חייה בר בא כשירות של מעלן כך שירות של מטן מה למעלן [יחזקאל ט ב] ואיש אחד בתוכם לבוש בדים אף למטן [ויקרא טז ד] כתנת בד קדש ילבש:הלכה גמתני' כהן גדול משמש בשמונה כלים. וההדיוט בארבעה. בכתנת ומכנסים במצנפת ואבנט. מוסיף עליו כה"ג חושן ואפוד ומעיל וציץ. באילו נשאלין באורים ותומים. ואין נשאלין בהן להדיוט אלא למלך ולבית דין

79

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ח

 לבין חבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו את זו דרש ראב"ע [ויקרא טז ל] מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר ושבינו לבין חבירו אין יה"כ מכפר עד שירצה את חבירו אר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנא' [יחזקאל לו כה] וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' ואומר [ירמי' יז יג] מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל: גמ' האומר אין עולה מכפרת אין עולה מכפרת עלי מכפרת היא אי איפשי שתכפר לי אינה מכפרת לו על כרחו אין יה"כ מכפר מכפרת היא

80

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ט

 תמן את אמר בין צבועין בין לבנים. והכא את אמר ובלבד לבנים. אמר ליה שנייא היא ששנה עליו הכתוב צמר צמר שני פעמים מה פשתן כברייתה אף צמר כברייתו. אמר רבי זעירא כתיב [שם טז ד] כתונת בד קודש ילבש. בד שהוא עולה יחידי. והרי צמר עולה יחידי. פירש בקבלה [יחזקאל מד יז] ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי הפנימית וביתה. הא מבחוץ מותר לעלות עליהם. מנין שהן מותרין בכלאים שנאמר [שמות לט כח] ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר ואת האבנט שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני וכתיב [יחזקאל מד יח] פארי פשתים

1234567891011121314151617181920