יחזקאל

יחזקאל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 12228 מקורות עבור יחזקאל. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק ג

 אמר לו רבי טרפון עקיבה כל הפורש ממך כפורש מחייו רב אמר יצא מונה לנזירות בטהרה [דף יד עמוד ב] נכנס בשביעי שלו מביא קרבן טומאה בו ביום רבי לעזר אומר לא בו ביום כהנא בעא קומי רב ואין טעון הזייה שלישי ושביעי א"ל תורה קראת לפורש מן הקבר טהור [יחזקאל מד כו] אחרי טהרתו שבעת ימים יספרו לו שמואל אמר יצא והזה שנה וטבל נכנס בו ביום מביא טומאה בו ביום רבי אליעזר אומר לא בו ביום עולא בר ישמעאל אמר מה צריכה ליה בנזיר טמא אבל בנזיר טהור אף רבי אליעזר מודי אפילו אין לו מהיכן להפיל שמואל

92

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק ה

 נחום איש המדי אילו הייתם יודעין שבית המקדש עתיד ליחרב נודרין הייתם אמר רבי זעירא הוה צריך מימר לון לא הייתם יודעין שכבר נתנבאו הנביאים לכם שבית המקדש עתיד ליחרב לא הוות כנולד אמר לון רבי הילא עוד הוא כנולד יכלין הוון מימר ידעין הוינן אלא הוינן סברין דמילייא רחיקין [יחזקאל יב כז] החזון אשר הוא חוזה לימים רבים תני שלש מאות נזירין עלו בימי שמעון בן שטח מאה וחמשים מצאו להם פתח ומאה וחמשים לא מצאו להם אתא גבי ינאי מלכא אמר ליה אית הכא תלת מאוון נזירין בעיי תשע מאוון קרבנין הב את פלגא מן דידך ואנא פלגא

93

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק א

 והכא הוא אמר הכין. תמן מכל מקום למיתה היא מתוקנת. ברם הכא שמא תימצא טהורה ויתגרו בה פירחי כהונה. מחלפה שיטתהון דרבנן. תמן אינון אמרין האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה. והכא אינון אמרין הכין. תמן [ויקרא יט יח] ואהבת לרעך כמוך. יבור לו מיתה קלה שבקלות. ברם הכא [יחזקאל כג מח] ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזימתכנה:הלכה ומתני' היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים היו עליה כלי זהב קטליות נזמים וטבעות מעבירים ממנה כדי לנוולה ואחר כך מביא [דף ו עמוד ב] חבל מצרי וקושרו למעלה מדדיה וכל הרוצה לראות בא ורואה חוץ מעבדיה ושפחותיה מפני שליבה

94

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ז

 לוי למטן שכבר נאמר לוי למעלן. אמור מעתה הראוי לשרת למטה ושאר כל השבט למעלה. ר' שמעון אומר שמעון ולוי מה שמעון כולו למעלה אף לוי כולו למעלה. מה מקיים הדין תנייה נגד הכהנים הלוים כיי דאמר רבי יהושע בן לוי בעשרים וארבעה מקומות נקראו הכהנים לויים וזה אחד מהן. [יחזקאל מד טו] והכהנים הלוים בני צדוק. יכול אילו שבהר גריזים היו אומרים ברכות ואילו שבהר עיבל היו אומרים קללות. תלמוד לומר [יהושע ח לד] הברכות והקללות אילו ואילו היו אומרים ברכות וקללות. יכול משהיו אומרים הברכות היו אומרים הקללות. ת"ל [דברים יא כט] הברכה והקללה. ברכה אחת וקללה אחת.

95

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ט

 רבי יעקב בר אחא בשם ר' חוניא דברת חוורן רבי חזקיה רבי עוזיאל בריה דר' חוניא דברת חוורן בשם ר' חונייא דברת חוורן [ויקרא יג מה] וטמא טמא יקרא [דף מ עמוד ב] כדי שתהא טומאה קורא לך בפיה והיא אומרת לך פרוש. רבי אילא בשם רבי שמואל בר נחמן [יחזקאל לט טו] ועברו העוברים בארץ וראה עצם מיכן שמציינין על העצמות. אדם מיכן שמציינין על השדרה ועל הגולגולת. ובנה מיכן שמציינין על אבן קבועה. אם אומר את על גבי אבן תלושה אף היא הולכת ומטמא במקום אחר. אצלו. במקום טהרה. ציון מיכן לציון. מצא אבן מצויינת אף על פי

96

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ד

 כד י] ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר. זו עד שלא נגאלו אבל משנגאלו איכן דרכה של לבנה להינתן שם היא נתונה. אמר ר' ברכיה מעשה אין כתיב כאן אלא כמעשה. הוא וכל ארגלייה שלה היא וכל פרקמטי' שלה. אמר ר' מיישה בבבל כתיב [יחזקאל א כו] כמראה אבן ספיר ובמצרים כתיב [שם כד י] כמעשה לבנת הספיר ללמדך שכשם שהאבן קשה מן הלבינה כך שיעבודה של בבל היה קשה משיעבודה של מצרים. תני בר קפרא עד שלא נגאלו ישראל ממצרים היתה רשומה ברקיע משנגאלו עוד לא נראית ברקיע. מה טעמא וכעצם השמים לטוהר.

97

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ה

 בשער העליון היורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושתי חצוצרות בידם קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא למזרח הגיעו לשער היוצא למזרח [דף כד עמוד ב] והפכו פניהן למערב ואמרו אבותינו היו במקום הזה [יחזקאל ח טז] אחוריהם אל היכל יי' ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש ואנו ליה וליה עינינו רבי יהודה אומר שונין אותו לומר אנו ליה וליה עינינו: גמ' תירגם רב קומי דבית ר' שילה קרא גברא. אכריז כרוזא. אמרין ליה קרא תרנגולא אמר לון והא תנינן בן גבר. אית לך

98

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק א

 בה חד מינהון ועיברו השנה על פיהם. א"ר חלבו ובית דין הסכים עמהן ולא כן אמר ר' זעירא והוא שיהו הכל מודין מצד אחד. כיון דאילין מודין לאילין ואילין לאילין כמי שכולם מודין מצד אחד. וריש לקיש מקפיד על הדא מילתא חשש על מה דמר רבי לעזר דמר ר' לעזר [יחזקאל יג ט] והיתה על ידי הנביאים החוזים שוא בסוד עמי לא יהיו זה עיבור ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה המינוי ואל אדמת ישראל לא יבואו זה ארץ ישראל. רבי לעזר כד סלק הכא אמר הא גביי חדא. כד מינוניה אמר הא גביי תרי. כד עאל לעיבורא אמר הא

99

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ב

 דין דכתיב [הושע ב ז] כי זנתה אמם וכי שרה אמנו זונה הייתה. א"ל כבת כן אמה כאמה בתה כדור כן הנשיא כנשיא כן הדור כמזבח כהניו. כהנא אמר כן כגנתה כן גננה. א"ל לא טב דקליל לי דלא באפוי חד זמן אלא באפיי תלתא זימנין. א"ל מהו דין דכתיב [יחזקאל טז מד] הנה כל המושל עליך ימשול לאמר כאמה בתה. וכי אימינו לאה זונה היית דכתיב [בראשית לד א] ותצא דינה. א"ל לפום דכתיב [שם ל טז] ותצא לאה לקראתו. פשטין יציאה מיציאה. ר' חזקיה הוה מהלך באורחא פגע ביה חד כותי א"ל ר' את הוא רבהון דיהודאי. א"ל

100

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ו

 נאה לא היה סותרו וכא הוא אומר אכן. הכא מ"מ למיתה אזלה ברם תמן שאם תימצא טהורה ויתגרו בה פירחי כהונה. מחלפה שיטת רבנן תמן אמר האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה וכא אינון אמרין הכין. הכא [ויקרא יט יח] ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה. ברם תמן [יחזקאל כג מח] ונוסרו כל הנשים:הלכה המתני' בית הסקילה היה גבוה שתי קומות ואחד מן העדים דוחפו על מתניו נהפך על לבו הופכו על מתניו ואם מת בה יצא ואם לאו נוטל את האבן ונותנו על לבו אם מת בה יצא ואם לאו העד השני נוטל האבן ונתנו

1234567891011121314151617181920