יוסף

יוסף מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 66017 מקורות עבור יוסף. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ה

 נושאים נכאת וצרי ולוט (בראשית לז כה) להודיע זכותן של צדיקים כמה מסייעתן שאלו ירד הידיד האהוב הזה עם הערביים לא היו ממיתים אותו מריח הגמלים ומריח העטרן אלא זמן לו הקב"ה שקים מלאים בשמים וכל ריחנין טובים שלא ימות מריח הגמלים ומריח העטרן אמרו לו למדתנו רבינו שעל זכות יוסף היה אמרו לו למדנו רבינו השותה מים לצמאו כיצד הוא מברך אמר להם אומר אני בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת חי העולמים אמרו לו למדתנו רבינו השותה מים לצמאו כיצד מברך אמרו לו למדנו רבינו באי זו זכות זכה יהודה למלכות אמר להם רבי טרפון אמרו

172

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ו

 כתיב כאן אלא תשלח חרונך לעתיד לבא שנ' שפוך עליהם זעמך וגו' (שם /תהלים/ סט כה) ואומ' שפוך חמתך על הגוים מפני מה כי אכלו את יעקב וגו' (ירמ' י כה): יאכלמו כקש, אכלמו כקש אין כתיב כאן אלא יאכלמו כקש לעתיד לבא שנ' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה (עוב' א יח) ואומר ביום ההוא אשים את אלופי יהודה ככיור אש וכעצים וכלפיד אש וגו' (זכריה יב ו) כל העצים כשהן דולקין אין קולן הולך אבל הקש כשהוא דולק קולו הולך כך היה קולן של מצרים הולך מפני הפורענות שהבאת עליהם, כל העצים כשהן דולקין יש בהן ממש

173

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ד

 בכלל כל ההרים היה, שנ' +שופטים ה ה+ הרים נזלו מפני ה' זה סיני; ואומר +תהלים סח יז+ למה תרצדון הרים גבנונים. אמר להם, כלכם גבנים אתם, כמה דאת אמר, +ויקרא כא כ+ או גבן או דק. ומפני מה שרתה שכינה בחלקו של בנימן, שכל השבטים היו שותפין במכירתו של יוסף ובנימן לא היה שותף עמהם, ועוד שכל השבטים נולדו בחוצה לארץ ובנימן נולד בארץ ישראל, ואף על פי כן +תהלים סח יז+ ההר חמד אלהים לשבתו אף ה' ישכון לנצח. ויהי קול השופר. הרי זה סימן יפה בכתובים, כל מקום שנאמר שופר, הרי זה סימן יפה לישראל, שנאמר +תהלים

174

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ט

 שם /דברים/ יח יח+ נביא אקים להם, נביא עתיד אני להעמיד מהם, אלא שקדמו הם בזכות, שנאמר +שם /דברים/ יח יז+ ויאמר ה' אלי הטיבו אשר דברו; אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם. וכן הוא אומר +במדבר כז ז+ כן בנות צלפחד דוברות, +שם /במדבר/ לו ה+ כן מטה בני יוסף דוברים; אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם. וכן הוא אומ' +שם /במדבר/ יד כ+ ויאמר ה' סלחתי כדברך; [עתידים או"ה לומר] אשרי אדם שהמקום הודה לדבריו. - +דברים ה כו+ מי יתן והיה לבבם זה. אלו איפשר להעביר מלאך המות הייתי מעבירו, אלא שכבר נגזרה גזירה. רבי יוסי אומר על

175

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה טו

 הכתוב מדבר, ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהם עוד אחד, הרי כאן שלשה, מכאן אמרו דיני ממונות בשלשה; ר' אומר בחמשה, כדי שיגמר הדין בשלשה. ישלם שנים לרעהו. רבי שמעון אומר קורא אני עליו כאן, ישלם שנים לרעהו, וקורא אני להלן +ויקרא ה כד+ ושלם אותו בראשו [וחמשיתו יוסף עליו], כיצד יתקיימו שני מקראות הללו, כל המשלם את הקרן חייב לשלם את החומש, ושאינו משלם את הקרן פטור מהחומש. - לרעהו, ולא להקדש, לרעהו, ולא לאחרים.

176

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג

 אחד מחמש מאות. ר' נוהראי אומר העבודה ולא אחד מחמשת אלפים וכן הוא אומר רבבה כצמח השדה נתתיך (יחז' טז ז) ואימתי מתו בימי האפילה שהיו מצרים שרויין בחשך וישראל מקברין מיתיהן והודו ושיבחו לשם שלא ראו שונאיהן ושמחו בפורענותן.פסוק יט(יט). ויקח משה את עצמות יוסף עמו בוא וראה כמה חביבות מצות על משה רבינו שכל ישראל עסיקין בבזה שלמצרים ומשה עסוק במצוה ועליו הוא אומר חכם לב יקח מצות (מש' י ח) ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור אמרו שרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור הלך משה אצלה ואמר לה היכן יוסף קבור אמרה לו

177

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יד

 פסוק ב(ב). וישובו ויחנו לפני פי החירות אמר להן משה חזרו לאחוריכם כיון שתקעו קרן לחזור התחילו מחוסרי אמנה שבהן מתלשין בשערן ומקרעין בכסותן אמר להם משה מפי הקודש נאמר לי שאתם בני חורין. בין מגדול ובין הים שם היתה גדולתן שלמצרים ושם היתה תפארת שלהם ולשם כינס יוסף את כל הכסף כענין שנאמר ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה (בר' מז יד). לפני בעל צפון. בעל צפון נשתייר להם מחיראות כדי לפתות את ליבן שלמצרים ועליו הוא אומר משגיא לגוים ויאבדם (איוב יב כג). נכחו תחנו על הים מגיד הכתוב שהיו במגדול אכלוסין כנגד כל יוצאי מצרים. ד"א

178

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק טו

 יבנם (תה' כח ה). שלחת חרונך אין כת' כן אלא תשלח חרנך וכן הוא אומר שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם (תה' סט כה) שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך (תה' עט ו). אכלמו כקש אין כת' כן אלא יאכלמו כקש וכן הוא אומר והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום (עוב' יח). ואומר והיהי ביום ההוא אשים את אלופי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלה על ימין ועל שמאל את העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם (זכ' יב ו). כקש כל העצים כשהן דולקין אין להן קול אבל קש

179

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יז

 שהלך וכינס כל אותן אלפים וכל אותן רבבות] בשביל לקבל פורענות [אמ' לו היאך אנו יכולים לעמוד כנגדן פרעה שעמד כנגדם טיבעו המקום בים היאך אנו יכולים לעמוד כנגדן אמ' להן אני אתן לכם עצה מה תעשו. אם ינצחוני ברחו ואם לאו בואו וסייעונו עליהן. ר' נתן בן יוסף אומ' חמשת עממים פסע ובא עמלק ועשה מלחמה עם ישר' שנ' עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמורי יושב בהר והכנעני וגומ' (במ' יג כט) הוא היה לפנים מכולם. ר' אומ' לא בא אלא מהררי שעיר ארבע מאות פרסה פסע ובא עמלק ועשה מלחמה עם ישר'. אחרים אומ' יבוא עמלק כפוי

180

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כג

 פסוק י(י). ושש שנים תזרע את ארצך מנין לאורז ולדוחן ולפרגין ולשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה שכונסם אתה בשביעית ת"ל ואספת את תבואתה בשביעית. יכול אע"פ שלא השרישו ת"ל שש שנים תזרע ואספת ששה זריעים ששה אסיפים לא ששה זריעים ושבעה אסיפים. ר' נתן בן יוסף אומר כתוב אחד אומר שש שנים תזרע שדך וכתוב אחד אומר שש שנים תזרע את ארצך כאיזה צד יתקיימו שני כתובים אחד כשנכנסו ישראל לארץ ואחד כשעלו מן הגולה.פסוק יא(יא). והשביעית תשמטנה מלקשש ונטשתה מלסקל. יכול יהא מושיב עליה שומרין עד שתגיע שעת הביעור ויתננה להן ת"ל ונטשתה. ואכלו אביני עמך

1234567891011121314151617181920