יונתן

יונתן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7037 מקורות עבור יונתן. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשר שני פרק ג

 מעשר שני פרק גהלכה אמתני' לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלים לחלק אלא אומר לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים אבל נותנין זה לזה מתנת חנם: גמ' לא יאמר אדם לחבירו כו'. מה בין האומר שנאכלם ונשתם לאומר לחלק. רבי זעירא בשם רבי יונתן מהלכות של עימעום היא: תמן תנינן האומר לפועל הא לך איסר זה ולקט לי ירק היום שכרו מותר לקט לי בו ירק היום שכרו אסור לקח מן הנחתום ככר בפונדיון לכשילקוט ירקות השדה אביא לך מותר לקח ממנו סתם לא ישלם לו דמי שביעית שאין פורעין חוב מדמי שביעית. מה בין האומר

72

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשר שני פרק ה

 דברי הימים ב לא ד] ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה'. רב הונא לא נסב מעשר רבי אחא לא נסב מעשר רבי חייא בר בא הורי על גרמיה לצאת לחוץ לארץ בגין דלא מיסב מעשר. שאל בר נש לרבי שמואל בר נחמן שאל לרבי יונתן מהו דנסב. אמר לו סב ומה דנפל לשבטך נפל לך. רבי ינאי מפקד לקריבוי כד תהיווין חכרין ארע לא תחכרון אלא מן דחלונייא: ואף על גב דאת אמר אין נותנין מעשר לכהונה מודה שאין מוציאין שלו מידו מה טעמא [במדבר יח כו] כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר

73

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק א

 כל אותו המין. חזרו ופשטו לו כל אותה הרוח. רבי יוסי בי רבי בון אומר כל אותו הכרם. היה כרם קטן ועשאו גדול גדול ועשאו קטן אחד ועשאו שנים שנים ועשאו אחד. שמואל אמר דלעת שניקרה בבית אביה כל אותה הגומא אסורה. אף במכבדות תמרה כן. אמר רבי יוסי שאל יונתן בן חרשא איש גינוסר את רבן גמליאל וחכמים ביבנה ניקורי רטב באביהן מה הן. אמרו לו כל אותו הדקל אסור. אמר רבי יוסי לכן צריכה בשניקרו כולן שלא תאמר הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן אני אומר ענן של ציפורים שכן עליהן וניקרו. רבי יונה בשם רבי שמעון חסידא

74

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ב

 צריך לעמוד עמו וההיא ילפא מן הדא באומר לו עשר על ידי שהוא צריך לעמוד עמו. צא ולקט לך עשרים תאנים משלי אוכל והולך והוא פטור צא ומלא את הכלכלה רבי אומר אומר אני שהוא צריך להראות לו את הכלכלה. וכמה הוא שיעור הכלכלה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן סתם כלכלה [דף ח עמוד ב] ארבעת קבין וגדולה סאה וקטנה שלושת קבין. ר' יונה בעי למעשרות איתאמרת או למדת הדין. אין תימר למעשרות איתאמרת כל שכן למידת הדין אין תימר למידת הדין איתאמרת הא למעשרות לא. רבי יוסי פשיטא ליה למעשרות איתאמרת כל שכן למידת הדין. [דף ט

75

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ג

 ותרנגולין פטורין. סוכת היוצרים הפנימית חייבת והחיצונה פטורה. רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה. סוכת החג בחג רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין:[דף טז עמוד ב] גמ' איזו היא חצר תני רבי ישמעאל כל שהשומר יושב על פתחה ומשמר. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן כולהון מן הבית למדו בית טובל דבר תורה אמר ביערתי הקדש מן הבית. שמעון קומי רבי יוחנן אמר לון הלכה כדברי כולהון להחמיר. ולמה לא אמרינן ליה משמיה דליתיה מילתא דרבי יוחנן פליגא על מילתא. תני רבי שמעון בן אלעזר אומר משום ר' עקיבה כל שאחד פותח ואחד נועל פטור

76

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ה

 התבן. כלום צריכה אלא ביתר. תני שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה [דף כג עמוד ב] ממנו ישראל רבי עקיבה אומר התוספת פטור וחכמים אומרים התוספת חייב. רבי אבינא עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר אף חכמים לא חייבו בתוספת אלא לשעבר שאם היה שני שני עני עני. תני רבי יונתן בי רבי יוסי אומר מניין לתבואה שהביאה שליש לפני ראש השנה כונסה אותה בשביעית. תלמוד לומר [שמות כג י] ואספת את תבואתה בשביעית. רבי אבינא עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר אתיא דרבי יונתן בי רבי יוסי בשיטת רבי עקיבה רבו כמה דרבי עקיבה אמר אחר שליש הראשון את

77

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדה פרק ב

 בעליון ולא בתחתון ברואה את הצל ולא ברואה את החמה רבי אבהו אייתי קומי רבי לעזר באילין קוזקזתהון א"ל כבר דהוא מראיו רבי יעקב בר זבדי אייתי קומי רבי אבהו דם שעיר באדום ודם דגים בשחור א"ל כבר דהוא מראיו: וכמימי אדמה מבקעת בית כרם מיצף מים. רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין מיצף מים על גבי מטלית: וכמזג. אבא בר חנה בשם רבי יוחנן כוס מזוג נראה מבחוץ הוון בעיי מימר כגון אילין כסייא טיברייאה אמר רבי אבודמא דציפרין קומי רבי מנא כגון הדא פייליתא שאינו עושה צל לכתליה. שמואל אמר כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין לא

78

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדה פרק ג

 נוצר ומשלח שרשין מיכן ומיכן תני רואין שתי עיניו כמין שתי טיפין של זבוב שני נקובי חוטמו כמין שתי טיפין של זבוב פיו פתוח כשעורה רואין שתי ידיו כמין שתי טיפין של זבוב טיבורו כמין טיפה של זבוב גוייתו כטיפה של זבוב ואם היתה נקיבה גויתה מתוח כשערה ותני רבי יונתן אומר רואין שתי זרועותיו כמין שני חוטין של זהורית ושאר כל איבריו כמין גולם מצומתים ופיתוח ידים ורגלים אין לו אדיין ועליו הוא מפורש בקבלה [תהילים קלט טז] גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם. רב יהודה שאל לשמואל בגין דאנא חכים מיחמי סימני

79

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ה

 לי את שלך אלא שתהא אתה ואביך אוכלים ושותים ומתרצין זה לזה ויהא עון תלוי בראשי וכשבא דבר לפני חכמים אמרו כל מתנה שאינה שאם הקדישה תהא מקודשת אינה מתנה: גמ' אמר רבי יוחנן ניכר הוא זה שהוא תלמיד חכם. שמונים זוג של תלמידים היה לו להלל הזקן גדול שבהן יונתן בן עוזיאל. והקטן שבהן רבן יוחנן בן זכאי. פעם אחת חלה ונכנסו כולן לבקרו עמד לו רבן יוחנן בן זכאי בחצר. אמר להן היכן הוא הקטן שבכם שהוא אב לחכמה ואב לדורות אין צ"ל הגדול שבכם. אמרו לו הרי הוא בחצר. אמר להן יכנס. כיון שנכנס אמר להן [משלי

80

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ו

 אבל טבל ומעשר ראשון וספיחי שביעית ותרומות חוצה לארץ והמדומע והביכורין גידוליהן חולין וגידולי הקדש ומעשר שני חולין יפדה אותן בזמן זרעם. [דף כא עמוד ב] ותני עלה במה דברים אמורים בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין. וחומר הוא בגידולין דאמר רבי זעירא בשם רבי יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו הוסיף כמה אסו' שאין גידולי איסור מעלין את האיסור. ודא מתניתא עבד לון כדבר שיש לו מתירין דתנינן תמן שהנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור. תיפתר מין בשאינו מינו בדבר שיש לו מתירין:הלכה ה

1234567891011121314151617181920