יונתן

יונתן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7037 מקורות עבור יונתן. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ב

 ולא היה אומר כלום, כיון שראה שנפשו יוצאה, אמר אוי לך ר' טרפון, אמר לו אתה הוא ר' טרפון, אמר לו הן, עמד ותלש בשערו, צעק ובכה, כל כך למה, כדי שלא ישתמש בכבוד התורה, מכאן אמרו חכמים כל המשתמש בכתרה של תורה אין לו חלק לעולם הבא.ור' יונתן בן עמרם למדה ממנו, דתניא בשני בצורת צוה רבינו הקדוש, ופתח אוצרות חטים וכל מאכל, מה עשה, הכריז ואמר יכנסו כל בעלי מקרא ומשנה והלכות והגדות, ועמי הארץ אל יכנסו, דחק ונכנס ר' יונתן בן עמרם, אמר לו כלום יש בידך תורה, אמר לו לאו, אמר לו ובמה אפרנסך, אמר

22

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יב

 זה שהוא עומד לקרות בתורה פותח בדבר טוב וחותם בדבר טוב. הלכה בלוי בר פאטי שאל לר' חונא, אילין ארורייה מאי דיקרינון חד ויברך לפניהם ולאחריהם, אמר ליה אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא קללות שבתורת כהנים ושבמשנה תורה. הלכה גר' יונתן ספרא דגופתא נחית להכא, חמא לר' אבונא ספרא קרא שירת הבאר ובירך לפניה ולאחריה, אמר ליה ועבדין כן, אמר ליה ועד כדון את לזו צריך, כל השירות טעונות ברכה לפניהן ולאחריהן. איתשאלת לר' סימון, אמר לון בשם ר' יהושוע בן לוי, אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים

23

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יד

 ומושיע עמו ישראל מיד שונאיהם. הלכה גואחר כך מקלס לצדיקים, ברוך מרדכי, ברוכה אסתר, ברוכים כל ישראל. ורב אמר צריך לומר, ארור המן, וארורים בניו. אמר ר' פנחס וצריך לומר חרבונא זכור לטוב. ר' ברכיה ר' ירמיה ר' חייא בשם ר' יוחנן, כד הוה מטי ר' יונתן להדין פסוקא, אשר הגלה נבוכדנצר, הוה אמר, נבוכדנצר רשיעא, שחיק טמיא, למזגי לטבא טיבותיה, ולביש בישותיה, שנאמר זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב. הלכה דהמפטיר בנביא הוא פורס על שמע, באיזה שמע אמרו בשמע של ספר תורה, והיכי פותח, אשרי יושבי ביתך, ואחר כך עומד המפטיר ואומר, אין כמוך באלהים י"י

24

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא פרק א

 ששניהן רוצין לא יחלוקו: גמ' אמר רבי יוחנן ארבע אמות שאמרו חוץ מארבע אמות של פתחים ותני בר קפרא כן אין חולקין את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה. א"ר יוחנן ארבע אמות שאמרו לא שהן לו לקניין אלא שיהא מעמיד בהמתו לשעה ופורק חבילתו. ר' יונתן מקשי כלום אמרו ארבע אמות אלא שיהא מעמיד בהמתו ופורק חבילתו לשעה. תני אף חוליית הבור יש לה ארבע אמות דבי רבי ינאי אמר אף בית התרנגולין יש להן ארבע אמות. ר' יוחנן בשם רבי בנייה בכל השותפין ממחין זה על זה בחצר חוץ מן הכביסה מפני כבוד בנות

25

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא פרק ב

 שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק רבי שמעון אומר לא נאמרו כל השיעורין האילו אלא שאם הזיק יהא פטור מלשלם: גמ' תני ולא של נפחין. תנא רב קרנא אין הוה כגון קיני או כנפח מתחילה מותר. כנגד דירתו מהו אמר ר' אחא כל שכן כנגד דירתו. א"ר יונתן [דף ד עמוד ב] המזיק אין לו חזקה. ר' יהושע אומר ממחיי רבנין בעשן תדיר כהדא חדא איתא הוות מדלק' חולין תחות ר' אילפיי איבעה ממחייא בידה אתא עובדא קומי רבי נסה אמר לא אמרו אלא בעשן תדיר:הלכה גמתני' לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין

26

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא פרק ג

 זיתיו וכנס את קייציו הרי אילו שלש שנים: גמ' שמואל אמר זו דברי ר' ישמעאל ורבי עקיבה אבל חכמים אומרים שלשה שנים קציר שלשה שנים בציר שלשה שנים מסיק. רב אמר זו דברי רבי ישמעאל ור' עקיבה אבל חכמים אומרים שלשה שנים מעת לעת. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן כשם שחלוקין כאן כך חלוקין בשני אליהו [א"ר חנינא שני ערלה בניהון]:הלכה גמתני' שלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל היה ביהודה והחזיק בגליל בגליל והחזיק ביהודה אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה אמר רבי יהודה לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא באיספמיא ויחזיק שנה וילכו

27

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא פרק ד

 שלשה כיתי קנים קנה ארץ גדול שבארץ ישראל. במה דברים אמורים במוכר אבל (לא) בנותן מתנה נותן את כולם. מה בין מוכר ומה בין נותן מתנה [דף טו עמוד א] רבי בא בר טבליי בשם רב שכן דרך הנותן מתנה להיות נותן בעין יפה. רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן שכן דרך הלקוחות להיות מדקדקין. ומה ביניהון הקדש מאן דמר שכן דרך הנותן מתנה להיות נותן בעין יפה אף המקדיש בעין יפה מקדיש ומאן דמר שכן דרך הלקוחות להיות מדקדקין מה אמר במקדיש. נישמעינה מהדא האחין שחלקו יש להן דרך זה על גבי זה. ואית דבעי מימר כן אמר

28

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא פרק ה

 מיני עשבים אין מחייבין אותו לנכש כיני מתני' אין מחייבין אותו לעקור. כתנאי יהושע את מר מלקטין עשבים מכל מקום חוץ משדה תלתן שאסורין משום גזל הדא אמרה שאינו רוצה בהן אמר תמן משזרען לעמיר ברם הכא שזרעו לזרע. מה התנה יהושע לעוברי עבירה ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן שהוא רוצה בהן כילו עקורין ומונחין מפניו ומר בשדה כרם. דמר ר' ינאי כל הספחין אסורין חוץ מן העולים בשדה בור ובשדה ניר בשדה כרם ובשדה זרע. בשדה בור דלא משגח עליה בשדה ניר דו בעי מתקנה חקליה בשדה כרם שלא לאסור את כרמו בשדה זרע שאינו רוצה בהן

29

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ט

 חומש על חומש עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה וכן בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר הרי זה משלם קרן וחומש ואשם:[דף מ עמוד ב] גמ' כיני מתניתא עד שיתמעט חומש האחרון פחות משוה פרוטה. אמר ר' יונתן בנתינת החומש נעשה חומש קרן לא אתיא אלא בשעת עדים ובשעת הקרבן:הלכה זמתני' איכן פקדוני א"ל אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידין אותו שאכלו משלם את הקרן הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם איכן פקדוני אמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידין אותו שגנבו משלם

30

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק י

 גמ' תני ישראל שלוה בריבית ועשה תשובה חייב להחזיר [דף מב עמוד ב] מת והניח לפני בניו עליו הכתוב אומר [איוב כז יז] יכין וצדיק ילבש. הניח לפניהן פרה או טלית חייבין להחזיר אזל תניה לגזילייא. אם היה דבר שיש לו אחריות חייבין להחזיר איזהו דבר שיש לו אחריות רבי יונתן אומר בשהניח לפניהן קרקע ריש לקיש אמר בשהניח לפניהן גוף הגזילה. רב אמר יורש כמשועבד כשם שאין מלוה בעדים גובה ממשועבדין כך אינה גובה מיורשין שמואל אמר דאיקני אינו גובה ממשועבדין הא מבני חרי גובה. ולית היא פליגא על רב דרב אמר יורש כמשועבד כשם שאין מלוה בעדים גובה

1234567891011121314151617181920