יונתן

יונתן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7037 מקורות עבור יונתן. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ו

 ר' אבהו בשם רבי יוחנן נאמן הרופא לומר קמיע זה מומחה ריפיתי בו ושניתי ושילשתי. רבי שמואל בשם רבי זעירא ריפא לאדם אחד נאמן לאדם אחד. לשנים נאמן לשנים לשלשה נאמן לכל אדם. יוצאין בקמיע מומחה בין בכתב בין בעשבים. ובלבד שלא יתננו לא בשיר ולא בטבעת. בעון קומי רבי יונתן מהו מיתניתיה בההן סילונה. א"ל ובלבד שלא יתננו לא בשיר ולא בטבעת. בעון קומי רבי יונתן מהו מפיק בההוא מומייקה. אמר לון משם תכשיט. אי משום תכשיט הוא לא ודניאל ליסר [דניאל ה כט] והמניכא די דהבא על צואריה. אי משם משאוי בשבת נימא כל המחובר לכסות הרי הוא

122

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ז

 השוחטו והמפשיטו המולחו והמעבד את עורו והממחקו והמחתכו הכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה והסותר המכבה והמבעיר המכה בפטיש והמוציא מרשות לרשות הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת: גמ' אבות מלאכות ארבעים חסר אחת מניין לאבות מלאכות מן התורה ר' שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן כנגד ארבעים חסר אחת מלאכה שכתוב בתורה. בעון קומי רב אחא כל הן דכתיב מלאכות שתים. א"ר שיין אשגרת עיינה דרבי אחא בכל אורייתא ולא אשכח כתיב דא מילתא בעיא דא מלתא [בראשית לט יא] ויבוא הביתה לעשות מלאכתו מנהון. [בראשית ב ב] ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר

123

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יד

 ואחד בידי שמים. רב אמר כדעתיה ור' חנינה אמר כדעתיה. רב ע"י דהוה שרי תמן דעינא בישא שכיחא תמן הוה אמר צ"ט מתים בעיינה וא' בידי שמים. רבי חנינא על דהוה שרי בצפרין דצינתה תמן הווה אמר תשעים ותשעה מתים בצינה ואחד בידי שמים. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן תשעים ותשעה מתים בשרב ואחד בידי שמים. ורבנן אמרי תשעים ותשעה מתים בפשיעה ואחד בידי שמים. רבי חוניא יעקב מעפרתים בשם ר' [דברים ז טו] והסיר ה' ממך כל חולי זו שריפה. ר' חונה ותני לה בשם ר' אלעזר בן יעקב והסיר ה' ממך כל חולי זו רעיון דא"ר

124

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק א

 משליכין על הדרכים אע"פ כן היו שמחים שהיו מנכשין שדותיהן התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה. ומניין שהפקר ב"ד הפקר דכתיב [דף ג עמוד ב] [עזרא י ח] וכל אשר לא יבא לשלשת הימי' כעצת השרים והזקני' יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה מניין שהיא פטורה מן המעשרות רבי יונתן בריה דרב יצחק בר אחא שמע לה מן הדא אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית ואם עיברוה הרי זו מעוברת וחודש א' שהוא מוסיף לא פטור ממעשרות הוא עד כדון שביעית מוצאי שביעית מאי א"ר (אבהו) ר' בון שלא לרבות באיסור חדש ר' זעירה בשם ר'

125

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ג

 מוריינא דבי נשיאה הוה: שמא יעני ויאמרו כו': תני רבי ישמעאל קווץ לא יתרום מפני החשד תני הגזברין היו מפספסין בקילקין תני [דף יד עמוד א] מדברין היו עמו משעה שהוא נכנס עד שעה שהוא יוצא וימלא פומיה מוי אמר ר' תנחומא מפני הברכה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן בתורה ובנביאים ובכתובים מצאנו שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום בתורה מנין דכתיב [במדבר לב כב] והייתם נקיים מה' ומישראל בנביאים מנין דכתיב [יהושע כב כב] אל אלהים ה' וגו' וישראל הוא ידע בכתובים מניין דכתיב [משלי ג ד] ומצא חן ושכל טוב בעיני

126

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ד

 ישמעאל אומר מותר הפירות קיץ המזבח מותר תרומה לכלי שרת רבי עקיבה אומר מותר תרומה לקיץ המזבח מותר נסכים לכלי שרת רבי חנינה סגן הכהנים אומר מותר נסכים קיץ המזבח מותר התרומה לכלי שרת זה וזה לא היו מודים בפירות: גמ' כבש פרה כו'. ר' ישמעאל בר נחמן בשם רבי יונתן (נתן) ג' לשונות הן של שעיר בסלע של מצורע בשקל של פרה בשתי סלעים רבי חוניה דברת חוורין רבי בא בר זבדא בשם רבי שמעון בן חלפתא של פרה בשתי סלעים ומחצה ואית דמפקין לישנא בעשרה זוז (מותר שירי לשכה כו') ר' יהודא בשם ר' שמואל תלמידי חכמים המלמדין

127

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ו

 לשייטא שחונא [שם כה יא] ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השוחה לשחות מהו לשחות אמר רבי יוסי בי ר' בון (ביבן) מיין [דף כו עמוד א] דמתמללין בעלמא כתיב [זכריה יג א] ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד וליושבי ירושלים לחטאת ולנידה ר' שמואל בר נחמן בשם ר' (נתן) יונתן מבית דוד ועד יושבי ירושלים כשרים לנידה ולחטאת מכאן ואילך מי תערובות הם כשרים לנידה ופסולים למי חטאת אר"א (ר' מאיר אומר) מבית דוד ועד יושבי ירושלים כשרים לנידה ולחטאת מכאן ואילך מי קטפריסות הן פסולין לנידה ולחטאת כתיב [יחזקאל מז ח] ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה

128

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ז

 שני קומצין (מה תמן צריכה ליה אף הכא צריכה ליה) אמר רבי חזקיה כלום למדו שלשת לוגין לא מתמיד של בין הערבים מה להלן שלשת לוגין אף כאן שלשת לוגין ומה [דף לא עמוד ב] תמן צריכה ליה אף כאן צריכה ליה: שלא יהיו כו': ר"ש בר נחמן בשם ר' יונתן בדין היה שימעלו בה והן גזרו שלא ימעלו בה והא תני חטאת מלמד שמועלין בה בה מועלין ואין מועלין באפרה אמר רבי אבהו בראשונה היו משתקשקין בה ונותנין אותה ע"ג מכותיהן וגזרו שימעלו בה כיון שנגדרו גזרו שלא ימעלו בה: ועל הקינין כו': האשה הזאת במה היא מתכפרת אמר

129

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ב

 יג] וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם כי חנון ורחום הוא אריב"ל אם קרעתם לבבכם בתשובה אין אתם קורעין בגדיכם לא על בניכם ולא על בנותיכם אלא על ה' אלהיכם למה כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה. ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן ארך אף אין כתיב כאן אלא ארך אפים מאריך רוחו עם הצדיקים ומאריך רוחו עם הרשעים. ר' אחא ר' תנחום בי ר' חייה בשם רבי יוחנן ארך אף אין כתיב כאן אלא ארך אפים מאריך רוחו עד שלא יגבה התחיל לגבות מאריך רוחו וגובה. אמר רבי חנינה מאן דאמר

130

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ג

 בכל מקום על השדפון ועל הירקון ועל הארבה ועל החסיל ועל חיה רעה ועל החרב מתריעין עליהן מפני שהיא מכה מהלכת: גמ' ר' חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי בן חנינה מתריעין על פרגיא של פשתן מ"ט [ירמי' ה ל] שמה ושערורה נהיתה בארץ. ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן מתריעין על השרב מ"ט [איוב ל כח] קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע. א"ר לעזר אוקיר לאסייך עד דלא תצטריך ליה מה טעמא [שם לו יט] היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר אם סדרתה תפילה לא יהא לך

1234567891011121314151617181920