יונה

יונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 16553 מקורות עבור יונה. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ב

 וזר. תרם והפריחתו הרוח תפלוגתא דר' יוחנן ודר' חנינה דא"ר חנינה קומץ שנתנו על גבי האישים והפריחתו הרוח בפריחה האחרונה נתכפרו הבעלים ויצאו השיריים ידי מעילה ר"י אמר [דף ט עמוד א] משיאחוז האור ברובו מה ברובו ברובו של קומץ או ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת אתא ר' חזקיה ר' יונה ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת תרם חצייה תפלוגתא דר' יוחנן ודר"י בן לוי דא"ר יוחנן קומץ שקדש בכלי והקטירו אפי' שומשמין יצא ר' יהושע בן לוי אמר מתני' לא אמרה כן אלא הקטיר בקומצו פעמים כשירה ר' חמא בר עוקבה בשם ר'

82

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ג

 הסגן בימינו והעלהו לא היה כה"ג מתמנה להיות כהן גדול עד שהוא נעשה סגן: וקלפי היה שם ובה ב' גורלות ושל אשכרוע היו: מהו אשכרוע פסקינן רבי שמואל אחוי דרב בעי אבדו מהו לעשות תחתיהן של זהב ייבא כהדא שמעלין בקודש ולא מורידין ויעשו דדין זה על גבי זה א"ר יונה כיום מרובה של תמיד העליון משם כלי פחות ברובו והתחתון אין בו משום אוירו של כלי א"ר יהושע בן לוי אמת המים היתה מושכת לו מעיטם והיו רגלי שבדרום פחותין כרימונים ר"ש בר כרסנא בשם ר' אחא הים בית טבילה לכהנים הוא [דברי הימים ב ד ו] והים לרחצה

83

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ד

 חייב מינה את שמע פחות מכזית בפנים פטור דקה מה ת"ל לפי שנאמר [שמות ל לו] ושחקת ממנה הדק אם כן למה נאמר דקה שתהא דקה מן הדקה כיצד הוא עושה מפריש שלשת מנים מערב יוה"כ ומחזירן למכתשת כדי למלאות ממנה חפניו כדי לקיים בה דקה מן הדקה. אמר ר' יונה חוץ מקידוש הראשון א"ר יוסה ואפילו מקידוש הראשון. מתניתא פליגא על רבי יונה כל הכלים שהיו במקדש היו ראויין לקידוש ידים ורגלים פתר לה חוץ מקידוש הראשון. מתניתא פליגא על רבי יוסה הכיור והכן מעכבין פתר לה מקומן מעכב:הלכה ומתני' בכל יום היו שם ארבע מערכות והיום

84

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ה

 כדי השתחויה על אי זו מהן הוא עובר חברייא אמרי על הראשונה אמר לו רבי יוסי אומר לו צא ואת אמר הכין אלא על האחרונה: וביניהן אמה: אמר רבי הילא זכר לדבר כהיא דתנינן תמן אמה טרקסין עשרים אמה לבית קודש הקדשים מהו אמה [דף כו עמוד ב] טרקסין ר' יונה בוצריא אמר טרקסון מה מבפנים מבחוץ א"ר יוסי מן מה דכתיב [מלכים א ו יז] וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפניי הדא אמרה מבפנים א"ל ר' מנא והכתיב [דברי הימים ב ג ח] ויעש את בית קדש הקדשים עשרים אמה הוי מבחוץ מ"ט דרבנן [שמות כו לג] והבדילה

85

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ו

 זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו אי זה מהן קרב תחילה רב אמר שני שבין זוג שני ר' יוחנן אמר שני שבין זוג ראשון א"ר זעירה טעמא דר' יוחנן [ויקרא טז ט] ועשהו חטאת בראשון א"ר לא טעמא דרבי יוחנן ועשהו חטאת קבעו בתלייה שלא ידחה ואתיה כהיא דא"ר יונה בשם ר' זעירה ועשהו חטאת קבעו בתלייה שיזדווג לו חבירו על דעתיה דר' יוחנן מת שני שבין זוג שני שני שבין זוג ראשון מהו שידחה אתא רבי בא ר' חייה בשם ר' יוחנן מת שני שבין זוג שני שני שבין זוג ראשון כבר נדחה כל שכן מחליפה שיטתיה דרב

86

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ח

 האמורין בפרשה והא ליתנון אלא חמשה א"ר תנחומא ואחד מוסף ברחיצה ר' זעירה בר חמא רבי יוסי בי ר' חנינא בשם רבי יהושע בן לוי בתענית צבור מרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו ביוה"כ מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו רבי יונה תרי מרטוטה ויהב לה תותי כדה והא תני אין בין ט' באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו היה הולך אצל רבו אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש ניטנפו רגליו מטבילן במים ואינו חושש הורי רבי בא כהן תנייא הורי ר' אחא בבא מן הדרך והיו

87

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק א

 מקיימין אותן מותרין. מה טעמא דרבי ליעזר מכיון שמקיימין אותן במקום אחד נאסור מינן בכל מקום שהוא. ולא רבי בא בר זבדא כרבי ליעזר. תמן אין דרך בני אדם להביא (קרנים) [קוצים] ממקום למקום. ברם הכא דרך בני אדם להביא זונין ממקום למקום. מעתה יהו כלאים עם החטים. אמר רבי יונה מין חטין הם אלא שהפירות מזנין. [דף א עמוד ב] כהדא דתני [ויקרא יט כט] ולא תזנה הארץ מיכן שהפירות מזנין. רבי יעקב בר זבדי בעא קומי ר' ירמיה מתניתין דרבי ישמעאל בי רבי יוסי דתני רבי ישמעאל בי רבי יוסי אומר משום אביו תורמין מן היין על החומץ

88

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ב

 דמתני' הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין בית שמאי אומרי' שלשה תלמין של פתיח ובית הלל אומרי' מלוא העול השרוני. וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו: גמ' רבי זעירא רבי לעזר בשם רבי חייה רובה עושה שתי אמות על שתי אמות ומיצר והולך אפילו כל שהוא. אמר רבי יונה הדא דתימר בעשויה משרין משרין אבל בעשויה משר אחד לא בדא. ואתיא כיי דאמר רבי ינאי יכיל אנא זרע חקלי חמשין מינין עשרי' וחמשה מיכא ועשרין וחמש' מיכא. אף בשתי (שורות) [שדות] כן. מעתה אפילו בינו לבין חבירו מותר. אף בחורבה כן. או ייבה כיי (דאמרי') [דאמר] ריש לקיש

89

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ג

 אומר ששה באמצע: גמ' [ישעי' סא יא] זרעיה מיעוט זרעים שנים. אמר ר' שמואל בר סיסרטא משנים את למד ארבעה. מה שנים את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך. אף ארבעה את נותן בתחילת ששה ומיצר והולך. אי אפשר שלא יהא שם נקב אחד פנוי ליטע בו את האמצעית. אמר רבי יונה עבודה פוגע בעבודה ואין מין פוגע בחבירו לחובשו. רבי יהושע בן [דף יג עמוד ב] לוי זריעה זרעיה זרועיה. וכרבי יודה דרבי יודה אמר ששה זרע זרעה זרעיה. רבי חגיי אמר זרעיה חמשה כל הן דאנא משכח לה וי אנא מחק ליה. אשתאילת לרב הונא ספרא דסידרא ואמר זירועיה

90

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ד

 ב] לא סוף דבר גדר אלא אפילו עשה פסין אם אין בין פס לחבירו שלשה טפחים נידונין כגדר. אפילו קמה ואפי' קשין. ואתיא כיי דאמר רבי חנינא אין האסור נעשה מחיצה להציל. סברין מימר האיסור נעשה מחיצה ליאסר. על דעתיה דרבי יהודה עשה כבתוך הכרם. ויוסר בשש עשרה. אמר רבי יונה הדא דתימר כשאין הכרתים מכוונים. אבל אם היו הכרתי' מכוונין אוסר בשש עשרה עד שיהא מוקף גדר [דף כ עמוד א] מארבע רוחותיו. מן מה דתנינן בין שני כרמים הדא אמרה אפילו מרוח אחת עד שיהא מוקף גדר כל אותו הרוח. נישמעינה מן הדא דאמר רבי זעירא ר' יסא

1234567891011121314151617181920