יונה

יונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 16553 מקורות עבור יונה. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חלה פרק ד

 אומר ושאר המינין מצטרפין זה עם זה: גמ' שתי נשים שעשו שני כו': א"ר יוחנן סתם אשה אחת אינה מקפדת שתים מקפידות הן. אשה אחת שהיא מקפדת עשו אותה כשתי נשים. שתי נשים שאינן מקפידות עשו אותם כאשה אחת. אם אינה מקפדת למה היא עושה אותה בשני מקומות. אמר ר' יונה בשאין לה מקום ללוש. מילתי' דרבי יונה אמר היה לה מקום היכן ללוש והיא עושה אותן בשני מקומות מקפדת היא. נקי וקיבר מקפדת היא. אמר רבי לעזר שתי דיעות עשו אותן כשתי נשים. שמואל בר אבא בעי אפילו רוצות. יש דברים שהן חיבור בחלה ואינן חיבור בטבול יום. חיבור

72

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק א

 חולצות ולא מתייבמות. אמר ר' יודן אביו דרבי מתניתא תיפתר שמתו ולא מיאנו דמתניתא כל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתייבמת. כן מתניתא כל היכולה למאן ולא מיאינה ומתה צרתה חולצת ולא מתייבמת. אמר ר' אבא מרי אפי' תימר בקיימת תיפתר שאין שם יבם אחר אלא אביה. ר' יונה אמר בלבד מן האירוסין. ר' יוסה אמר אף מן הנישואין במחזירה תנינה חזר בו רבי יוסי. אמר ליה ר' פנחס לא כן אלפן רבי מן הנישואין. אמר ליה והיא קבועה גבך כמסמרא. אמר ר' זעורה קומי ר' מנא יאות אמר ר' יוסי עד לא יחזור בה. אלו בתו מן

73

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ב

 אלה המצות וכל שם מצוה אחת. ואיסור קדושה עריות מדברי סופרים. אמר רבי יודה בן פזי ולמה סמך הכתוב פרשת עריות לפרשת קידושין ללמדך שכל מי שהוא פורש מן העריות נקרא קדוש. שכן שונמית אומרת לאישה [מלכים ב ד ט] הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא. אמר רבי יונה קדוש הוא ואין תלמידו קדוש. רבי אבין אמר שלא הביט בה. ורבנן אמרין שלא ראה טיפת קרי מימיו. אמתיה דרבי שמואל בר רב יצחק אמרה מן יומי לא חמית מילה בישא על מנוי דמרי. כתיב [שם כז] ויגש גיחזי להדפה. מהו להדפה אמר רבי יוסי בן חנינה שנתן ידו

74

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ז

 בכהונה בפנויה. הדא מסייעא לההוא דתני רבי חייה אשתו של חרש ושל שוטה טובלת מחיק בעלה ואוכלת. ודלא כרבי לעזר דר' לעזר אומר אף הפנוי שבא על הפנויה שלא לשם אישות הרי זו בעילת זנות. רבי בא בשם ר' אבא בר ירמיה אנוסה אינה צריכה להמתין ג' חדשים. אמר רבי יונה קומי רבי יוסה אמר ליה לא תקבל עליו קל הוא באכילת תרומה. אילו בת כהן שנישאת לישראל והלך בעלה למדינת הים ושמעה עליו שמת שמא אינה אוכלת בתרומה מיד. ולעניין העובר [דף מב עמוד ב] צריכה להמתין שלשה חדשים. אם אינן ראויין לבוא בישראל הרי אילו פסולין. ואלו הן

75

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ח

 מה מתנה אינה חוזרת אף אילו אינן חוזרין. ואין חלוקין על דברי רבי יודה. מן דאמר רבי יוסי בשם רבי הילא מייבמין את אשתו הדא אמרה (אין) חלוקין על דברי ר' יודה. קידש אינן חוששין לקידושיו. נתקדש חוששין לקידושיו נבעל נפסל מן התרומה כנשים (וקשיא) ר' ניחא ברבי סבא ר' יונה בשם רב המנונה אפי' מין במינו כל שהוא. וקשיא אם זכר הוא אין זכר פוסל זכר. אם נקיבה היא אין נקיבה פוסלת נקיבה. צד זכרותו של זה פוסלת צד נקיבתו של זה. מאכיל את נשיו ואינו מאכיל את עבדיו. מאכיל את נשיו מכח זכרותו. ואינו מאכיל את עבדיו. מכח

76

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ט

 לאילו ולאילו אילו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול. כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל ישראל שנשא ישראלית ויש לו אח ממזר. ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן: גמ' רבי ניחא בר סבא בעא קומי רבי יונה למה לינשא ואפילו קידש למה לי אלמנה ואפילו בתולה. ואילין אינון זו וצרה. אית לי חורנין צרת סוטה מותרת לבעל ואסורה ליבם. אחיו שבא על אחות חלוצתו מותרת לבעל ואסורה ליבם (כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל מותרת לבעל ואסורה ליבם) הדא מסייעא לרבי יונה דרבי יונה אמר

77

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק י

 יוחנן שנים אומרים [דף נו עמוד ב] נשבית והיא טהורה. ושנים אומרים נשבית והיא טמיאה לא תינשא ואם נישאת לא תצא. אמר רבי יוסי מאחר שאילו אומרים טהורה ואילו אומרים טמיאה כמי שאילו אומרים נשבית ואילו אומרים לא נשבית ואנו כחיין מפיה. שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה. רבי יונה מדמי לה לחלבין אילו שנים אומרים פלוני אכל חלב ושנים אומרים לא אכל חלב שמא אינו מביא אשם תלוי מספק. והכא יתן גט מספק. אמר ליה רבי יוסי לא תדמינה לחלבין שכן אפילו אמר ליבי נוקריני מביא אשם תלוי. מתניתא פליגא על רבי יוסי שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים

78

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק יב

 ר' יצחק הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת ושאינו ראוי לקרייה קרייה מעכבת. תמן תנינן הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן. חברייה בשם רבי לעזר [שם לא יב] למען ישמעון ולמען ילמדון. עד כדון במדבר ואינו שומע. שומע ואינו מדבר. רבי הילא בשם ר' לעזר למען ילמדון למען ילמידון. א"ר יונה הדא אמרה לית כללין דר' כללין. דתנינן תמן חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. וסברנן מימר מדבר ואינו שומע חרש שומע ואינו מדבר חרש. ותנינן חרש שנחלץ והחרשת שחלצה והחולצת לקטן חליצתה פסולה. ואמר ר' יוחנן שאין יכולין לומר ואמר ואמרה ותנינן חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום שאינו

79

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק יג

 הבעל צרותיהן מותרות לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצת ולא מתייבמת. אמר ר' יודן אבוי דר' מתנייה תפתר שמתו ולא מאנו דמתניתא אמרה כל היכולה למאן ולא מאנו ומתה צרתה חולצת ולא מתייבמת. אמר רבי אבודימי [דף ע עמוד ב] אפילו תימר בקיימת תיפתר שאין שם יבם אחר אלא אביה. ר' יונה אומר מן האירוסין ר' יוסה אומר אפי' מן הנישואין במחזירה תניינה. חזר ביה ר' יוסה אמר ליה ר' פינחס ולא כן אלפן ר' אפילו מן הנישואין. אמר ליה והא קביעא גבך במיסמרה. אמר ר' זעירא קומי ר' מנא יאות. אמר ר' יוסה עוד לא יחזור מה אילו בתו מן

80

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק א

 ח לד] כאשר עשה ביום הזה אלו שבעת ימי המילואים צוה ה' לדורות לעשות זה שעיר של יוה"כ או אינו אלא שעיר של ראש חדש אמר רבי בא לכפר עליכם כפרה שהיא כזו מה זו כפרת אהרן עצמו כפרת בנים עצמן אף זו כפרת אהרן עצמו כפרת בנים עצמן ר' יונה בשם בר קפרא שמע לה מן הדא כאשר עשה ביום הזה אלו שבעת ימי המילואים צוה ה' זו שריפת הפרה נאמר כאן צוה ה' ונאמר להלן [במדבר יט ב] זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר לעשות זה שעיר של יום הכפורים או אינו אלא שעיר של ראש חדש

1234567891011121314151617181920