יונה

יונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 16553 מקורות עבור יונה. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ו

 שמא כלום. אמר רב אתייא דרשב"ג כרבי יהודה דתני השובט והמקטקט על האריג הרי זה חייב מפני שהוא כמיישב בידו והכא מפני שהוא כמיישב בידו: והקטר חלביו. [שמות כג יח] לא ילין חלב חגי עד בוקר ואימורי חול קריבין ביום טוב. א"ר אבהו קיימתיה בשחל ארבעה עשר להיות בשבת. רבי יונה בעי אם בשחל ארבעה עשר להיות בשבת אין חגיגה באה עמו. אמרה תורה הקריבהו מבעוד יום שלא יבוא לידי בל תלין והכא הקריבהו מבעוד יום שלא תבא לידי בל תאחר. א"ר חיננא אילו עבר והביא שמא אינו כשר מאחר שאילו עבר והביא כשר עובר: אבל צלייתו והדחת קרביו אינן

172

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ז

 כאן שאין סופו להקשות לא כל שכן. א"ר אבין טעמא דר"ש בן לקיש ואכלו את הבשר לא גידים. רבנן דקיסרין א"ר חייה ר' איסי חד מיחלף וחד כהדין תניי. מאן דמחלף לית ליה כילין קישוי'. וכמה ישבור ר' יוסי ור' זעירא בשם ר' יוחנן עד כדי שתהא היד מחגרת. ר' יונה א"ר זעירא ור' בא תריהון בשם רבי יוחנן חד אמר כדי שתהא היד מחגרת וחורנה אמר אפילו צפורן. מ"ד יד כל שכן צפורן מ"ד צפורן אבל יד לא. ר' יוחנן ור"ש בן לקיש תריהון אמרי לעולם אינו חייב עד שישבור עצם שיש עליו בשר וממקום בשר. ר' יעקב בר

173

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ח

 משל שניהם חציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו: גמ' א"ר יוחנן ארבעה מחוסרי כפרה מפרישין עליהן חוץ מדעתן ואלו הן זב וזבה ויולדת ומצורע שכן אדם מפריש על בנו הקטן והוא נתון בעריסה. ניחא זב וזבה ומצורע ויולדת. ויש קטנה יולדת. לא כן אמר רבי רדיפה ר' יונה בשם רב חונה עיברה וילדה עד שלא הביאה שתי שערות היא ובנה מתים משהביאה שתי שערות היא ובנה חיים עיברה עד שלא הביאה שתי שערות וילדה משהביאה שתי שערו' היא חיה ובנה מת. מיי כדון שכן אדם מפריש על בתו קטנה. מכיון שהשיאה לא כבר יצאת מרשות אביה. אלא

174

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ט

 בשהפריש מעות:הלכה חמתני' הפסח שנתערבה בזבחים כולן ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה ובדמי היפה שבהן ממין זה ויפסיד המותר מביתו נתערב בבכורות ר"ש אומר אם חבורת כהנים יאכלו: גמ' תני אין לוקחין שביעית בכסף מעשר ר' יוסה אמר במחלוקת. א"ר יונה דברי הכל היא אוכלי תרומה זריזין הן התיב ר' חנניא קומי ר' מנא והתנינן נתערב בבכורות ר"ש אומר אם חבורת כהנים יאכלו ותני עלה יאכלו כחמור שבהן. אמר ליה אוכלי פסחים בשעתן זריזין הן כאוכלי תרומה תדע לך דתנינן אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו ותנינן משלשלין את הפסח לתנור

175

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק י

 סימון בשם ר' יהושע בן לוי רבי לא היה אוכל לא חמץ ולא מצה לא מצה מן הדא דר' לוי ולא חמץ מן הדא דר' יודה בן בתירה ור' תלמידי דר' יודה בן בתירה הוה. לא תלמידיה דר' יעקב בן קודשיי הוה. אלא בגין דהוה בכור. אמר רב מנא רב יונה אבא הוה בכור והוה אכיל. אמר רב תנחומא לא מן הדא אלא מן הדא ר' איסתניס הוה כד אכיל ביממא לא הוה אכיל ברמשא ולמה לא הוה אכיל הכא ביממא כדי שיכנס לשבת בתאוה. אמר רב לוי ולפי שדרך עבדים להיות אוכלין מעומד וכאן להיות אוכלין מסובין להודיע שיצאו

176

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק א

 או בשטר או בביאה עד כדון בישראל בנכרים רבי אבהו בשם ר' אלעזר כתיב [בראשית כ ג] הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל על הבעולות הן חייבין ואינן חייבין על הארוסות מילתיה דרבי אלעזר אמרה והוא שנתכוון לקנותה מילתיה דשמואל אמרה אפילו לא נתכוון לקנותה דמר רבי יונה בשם שמואל זונה עומדת בחלון באו עליה שנים הראשון אינו נהרג והשני נהרג על ידיו וכי נתכוון הראשון לקנותה [ויקרא יח ו] איש מה תלמוד לומר איש איש אלא להביא את הגוים שבאו על עריות האומות שידונו כדיני האומות ואם באו על העריות ישראל שידונו אותם כדיני ישראל אמר

177

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק ב

 בפנים הרי זה מום. ושאין בה שיער בפנים מום בגוף אינה מום. במה דברים אמורים בקטנה אבל בגדולה בין בגוף בין בפנים הרי זה מום. עד כמה היא גדולה. רשב"ג אומר עד כאיסר האיטלקי. רבי לעזר בשם רבי חנינה כגון הדין קורדיינא שיעורו כחצי זהוב כל שהוא רבי רדיפה רבי יונה רבי ירמיה שאל אשה קרחת ושיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן. בעיי מישמעינה מן הדא הוסיפו עליהן באשה ריח הפה וריח הזיעה ושומא שאין בה שיער. ולא אדכרון קרחה. סברין מימר שאינו מום. אתא ר' שמואל בריה דר' יוסה בי ר' בון בשם ר' ניסא מום הוא. לא אתינן

178

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק ג

 רבי חגיי מתניתא מסייעא ליה קידשתני והוא אומר לא קידשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. התיב רבי בורקי קומי רבי מנא [דף לד עמוד ב] ואם אף בסימפון כן. אמר ליה לית סימפון ספק אלא הוא סימפון או קידושין קידש בתוך סימפון הרי אלו קידושין גמורין. גירש תלמידוי דרבי יונה אמרין נגעו בה גירושין. רבי יונה אמר לא נגעו בה גירושין. כד דמך רבי יונה עבדון תלמידוי דכוותיה. אמרין לאחר שלשים יוצאת בלא גט ואת אמר נגעו בה גירושין אלא לא נגעו בה גירושין. מת מתוך סימפון רבי אבהו אמר מותרת לינשא. רבי בא אמר אסורה להינשא. רבי מנא

179

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק ד

 בתולים בקדושת ישראל. תני בשם ר' שמעון גיורת שנתגיירה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשירה לכהונה. מה טעמא [במדבר לא יח] וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם. ופינחס עמהן. מה עבדין ליה רבנין החיו לכם לעבדים ולשפחות. רבי יוסא רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי יונה ר' חייה בשם ר' יוחנן הלכה כר' יוסה. חנין בר בא בשם רב הלכה כרבי יוסי. והכהנים נהגו כרבי אליעזר בן יעקב. חד כהן נסב בת גרים. אתא עובדא קומי רבי אבהו וארבעיה אספסליה. אמר ליה רב ביבי לא כן אלפן רבי הלכה כרבי יוסי. אמר ליה ולא נהגו

180

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק א

 ולשמיטות וליובלות ולנטיעה ולירקות כהיא דא"ר יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יוחנן [דברי הימים ב ג ב] ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו הקיש שנת ארבע למלכותו לשני שבחדשים מה שני שבחדשים אין מונין אלא מניסן אף שני שבשנת ארבע למלכותו אין מונין אלא מניסן. ר' יונה ר' יצחק בר נחמן בשם ר' חייה בר יוסף ויחל לבנות בחדש השני זה שני שבחדשים בשני זה שני שבשנים וכשהוא אומר בשנת ארבע למלכותו הקיש שנת ארבע למלכותו לשני שבחדשים מה שני שבחדשים אין מונין אלא מניסן אף שני שבשנת ארבע למלכותו אין מונין אלא מניסן. תני שמואל

1234567891011121314151617181920