יונה

יונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 16553 מקורות עבור יונה. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ג

 מן המזון מותר במים ומלח. תמן תנינן הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. מתניתא אמרה כן שהשלוק קרוי מבושל דתנינן היה מבשל את השלמים או שולקן וקרייא אמר שהצלוי קרוי מבושל שנאמר [דברי הימים ב לה יג] ויבשלו את הפסח באש אין תימר [דף יט עמוד ב] שלא כהלכה רבי יונה בוצרייה אמר כמשפט. מתני' שהשלוק קרוי מבושל וקרייא אמר שהצלוי קרוי מבושל ותנינן הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. אמר רבי יוחנן הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם אמר רבי יאשיה הילכו בנדרים אחר לשון תורה. מה נפק ביניהון אמר קונם יין שאני טועם בחג על דעתיה דר"י אסור

152

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ו

 האחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהן וישינין בבתיהן צריכין עירוב לכל אחד ואחד לפיכך אם שכח אחד מהן ולא עירב ביטל רשותו אימתי בזמן שמוליכין את עירובן למקום אחד אבל אם היה עירוב בא אצלן או שאין עמהן דיורין בחצר אינן צריכין לערב: גמ' עיקר דירה איכן היא ר' יונה אמר אתפלגון רב ושמואל חד אמר במקום פיתן וחד אמר במקום שינה ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דתני שמואל למעלה מי' שבות הוי דו אמר במקום פיתן. [דף מב עמוד א] מתניתא פליגא על שמואל האחים שהיו אוכלין וכו'. רב חייה בר אשי בשם

153

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ז

 ארבעה בתוך עשרה כמי שכל ארבעה על ארבעה בתוך עשרה: היה בה הקיף תשעים וששה טפחים אפילו כל שהוא בתוך עשרה כמו שכל ארבעה על ארבעה בתוך עשרה. היתה עגולה והיה בו היקף תשעים וכו' [דף מו עמוד א] מהו למעט בכלים רבי חייה בר אשי אמר ממעטין בכלים. רבי יונה רבי יצחק בר טבליי אמר רבי יוחנן אין ממעטין בכלים. תמן אמרי מחלוקת ר' חייה רבה ור' ישמעאל בי רבי יוסי חד אמר אסור וחד אמר מותר מאן דמר אסור שמא ישכח ויטלטלנו הורי רבי יוחנן בר מרייה למיכבוש עליו כוף. תני בכל ממעטין באבנים ובלבנים ובסולם מצרי והוא

154

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ח

 העוקה אית תני אין צריך לפוק ואית תני צריך לפוק. נתמלאת העוקה אית תני צריך לשפוך אית תני אין צריך. אמר ר' מנא [דף נה עמוד ב] חד תנא הוא מאן דמר צריך לפוק אוסר לשפוך מאן דמר אין צריך לפוק מותר לשפוך. א"ל רבי חייה בר מרייה הכי א"ר יונה אביך. הוה בר קטיפרס מבפנים אפילו יותר מעשר מותר מבחוץ אפילו פחות מעשר מותר אלא אנן קיימין בשוה. מתני' פליגא על ר' יוחנן החצר והאכסדרה מצטרפין בארבע אמות פתר לה בשוה. מתני' פליגא על ריש לקיש המרפסת הגג והחצר מצטרפין בד' אמות א"ר חנניה עוד היא בשוה דע לך

155

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק י

 כתיב מימים ימימה. לית לך אלא כיי דאמר רבי יוחנן כל מילה דלא מחוורא מסמכין ליה מן אתרין סגין. נשים מניין [דברים יא יט] ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם החייב בתורה חייב בתפילין נשים שאין חייבות בתורה אין חייבות בתפילין התיבון הרי מיכל בת שאול היתה לובשת תפילין אשת יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בידם חכמים. רבי חזקיה בשם רבי אבהו אשתו של יונה היא שבה מיכל בת שאול מיחו בה חכמים. הוון בעיי מימר על דעתון דרבנן אין מחוור על דעתיה דרבן גמליאל מחוור אמר רבי ירמיה בשם ר' שמואל שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש

156

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ערלה פרק א

 מאכל אפי' חישב עליו לסייג יהא חייב. ת"ל עץ מאכל. רבי יוסי ילמד דבר מתחילתו ממשמע שנאמר [ויקרא יט כג] שלש שני' יהיה לכם ערלים לא יאכל. וכי אין אנו יודעין שבעץ מאכל הכתוב מדבר מה ת"ל ונטעתם כל עץ מאכל את שהוא למאכל חייב לסייג ולקורות ולעצים פטור. רבי יונה למד דבר מסופו ממשמע שנאמר [שם כה] ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו. וכי אין אנו יודעין שבעץ מאכל הכתוב מדבר מה ת"ל ונטעתם כל עץ מאכל את שהוא למאכל חייב לסייג ולקורות ולעצים פטור. תני רבן שמעון בן גמליאל אומר בד"א בזמן שנטע לסייג ולקורות ולעצים

157

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ערלה פרק ב

 מודי שכולהן לשם תרומה מצטרפין. מאן תנא תרומת מעשר של דמאי רבי מאיר. דרבי מאיר מחמיר בדבריהן כדברי תורה. והא אשכחן דר"מ מחמיר בדבריהן כדברי תורה. אמר רבי חנינה ההיא דתנינן תמן הרואה כתם הרי זו מקולקלת וחוששת משום זוב דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אין בכתמים משום זוב. רבי יונה בעי ולמה לא תנינן חלת דמאי כמה דתנינן חלה. לא ניתני חלת דמאי. והתנינן תרומת מעשר של דמאי. רבי חנניא בשם שמואל דמאי צריך חלה. אמר ליה רבי חייה בר [דף ט עמוד א] לוליבא נוטל הוא דמיו מן השבט. אמר ליה כן אמר שמואל שהוא נוטל דמיו מן

158

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ערלה פרק ג

 מאיר היא דתני חרס הדרייני אסור ואיסורו איסור הנייה. מה נן קיימין אם כשנתנו בתבשיל דברי הכל אסור אם כשמכרו חוץ מדמי יין נסך שבו דברי הכל מותר. אלא כי נן קיימין כשנתנו על גבי תבשיל. מהו לסמוך בו כרעי המיטה רבי לעזר אומר אסור רבי יוחנן אמר מותר. רבי יונה בעי קומי רבי [דף יח עמוד א] זעירא ההן בגד דתנינן הכא מהו לסמוך בו את המיטה ואיקפד לקיבליה. אמר ליה אפילו למאן דאמר תמן מותר הכא אסור. תמן אין איסורו ניכר ברם הכא איסורו ניכר. אמר רבי חגיי כד נחתית מן אילפא שמעית קליה דרבי יעקב בר אחא

159

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק א

 עליהן [דף ב עמוד א] אין בעשייתן מצוה: והראיון מתני' בראיית פנים אבל בראיית קרבן יש לה שיעור ואתיא כיי דמר ר' יוחנן מעה כסף שתי כסף דבר תורה תנא רבי יוסי קומי רבי יוחנן ראיה כל שהוא חכמים הן שאמרו מעה כסף שתי כסף א"ל ויש כעין זו א"ר יונה וכל השיעורים לא חכמים הן שנתנו כזית מן המת כזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ לא אתא מישאול אלא כהדא דתני רבי הושעיא [שמות כג טו] לא יראו פני ריקם אפילו כל שהוא חכמים הם שאמרו מעה כסף שתי כסף וקשיא מן דו סמך לדבר תורה הוא אמר חכמים

160

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ג

 מן דנחתון שלחנון לון מקמן אמרו לון אן הויתם אמרו לון בירושלים אמרו לון ומאן שבקותון בגו ביתא אמרו ולא ב"נ אמרו בריך אלההון דיהודאי דלא שבקון ולא שביק להון: מניין לנכסים שאין להם אחריות שהם נקנים עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה רבי יוסי בשם חזקיה ר' יונה רבי חנינא תורתייא בשם חזקיה כתיב [דברי הימים ב כא ג] ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערים בצורות ביהודא עד כדון כשהיה קרקעות עם המטלטלין במקום א' היו קרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחר א"ר בון ב"ר חייא נשמעינה מן הדא אמר להן ר"א מעשה

1234567891011121314151617181920