יונה

יונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 16553 מקורות עבור יונה. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ד

 מהו דברי הכל נטבל. פדיו וצימקו מהו אין תימר האור טובל האור [דף יט עמוד א] פוטר ואין תימר אין האור טובל אין האור פוטר. רבי ירמיה בעי טיגנו בשדה מהו בלא כך אין האור טובל אילו אפשר דלא מיתן גביה משח בעי הוה רבי יוסי בר כהנא אמר רבי יונה תני רבי חלפתא בן שאול עשה היסב בשדה טובל אם לא היסב אינו טובל אין הוא היסב שהוא טובל כל היסב שיש בו יין קצב להיסב ולא היסב. תני השום והשחליים והחרדל ששחקו בשדה נטבלו. עד כדון בשום של טבל ששחקו בשמן של חולין. שום של חולין ששחקו בשמן

122

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ה

 עיסה פטורה מן החלה. והתנינן נחתום שעשה עיסה לחלקה חייב בחלה. אמר ליה לא תתיביני נחתום. נחתום לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות ויטבול מיד. אמר ליה והא תני חוררי הנמלין שלנו בצד הערימה החייבת הרי אלו חייבין הא בצד ערימה פטורה פטורין. אמר רבי יונה אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן [דף כה עמוד ב] משום יאוש. שמואל בר אבא אמר והן שגיררו ראשי שיבלין. מתיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן והתנינן הקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגיזבר ואחר כך פדיין פטורים הרי הגיזבר כאחר הוא ואת אמרת מה שעשה עשוי. אמר ליה

123

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק א

 אומות הוא כגון אילין ניוותאי דינון קריין לחספא כספא. אמר ר' יוסי נראין הדברים במקומות אחרים אבל במקום שקוראין לנזיר נזיק כן אני אומר נזיר פסיליס לא יהא נזיר מיתני שבותה שקוקה. תני ר' חייה שבוקה שקועה שקודה. נדר דנדר במוהי במומי. דנדר משה [שמות ב כא] ויואל משה. ר' יונה בעי ולמה לינן אמרין במומי דנדר שאול. [שמואל א יד כד] ויואל שאול. ימינא הרי זו שבועה. שמאלא הרי זו שבועה. אמר ר' מתניה דכתיב [דניאל יב ז] וירם ימינו ושמאלו השמים וישבע בחיי העולם:הלכה ג[דף ד עמוד א] מתני' לא חולין לא אוכל לך לא כשר

124

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ג

 ואחת לפריעה אחת למילה ואחת לציצין. [ויקרא יב ג] ימול בשר ערלתו אע"פ שיש שם בהרת. מה אני מקיים [דברים כד ח] השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות וגו'. אף במילה. מה אני מקיים ימול בשר ערלתו בזמן שאין שם בהרת. ת"ל בשר אע"פ שיש שם בהרת. על דעתיה דר' יונה דאמר מצות עשה דוחה את מצות לא תעשה אע"פ שאינה כתובה בצידה ניחא. על דעתיה דר' יוסה דאמר אין מצות עשה דוחה למצות לא תעשה אלא אם כן היתה כתובה בצידה. מכיון דכתיב בשר ערלתו כמי שהיא כתובה בצידה:הדרן עלך פרק ארבעה נדרים

125

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ד

 את ידיו. נישמעינה מן הדא אמר ככר זו הקדש אכלו בין הוא בין אחר מעל לפיכך יש לו פדיון. אם אמר הרי הוא עלי אכלו מעל בו בטוב' הנייה דברי ר"מ. אחרים לא מעלו לפיכך אין לו פדיון. לא אמר אלא אכלו הא לחמם בו את ידיו מותר. תלמידוהי דר' יונה בשם ר' בון בר חייה כיני באומר לא אוכלנו ולא אטעמנו. לא אסרו עליו אלא לאכילה. עד כדון צריכא נדר מן הככר מהו לחמם בו את ידיו:הלכה גמתני' ותורם את תרומתו ומעשרותיו לדעתו ומקריב עליו קיני זבין קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות ומלמדו מדרש הלכות ואגדות

126

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ו

 מותר בצלי ובשלוק אמר קונם תבשיל שאיני טועם אסור במעשה קדירה רך ומותר בעבה ומותר בביצה טרמיטן ובדלעת הרמוצה: גמ' מתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל. דתנינן היה מבשל את השלמים או שולק וקרייא שהצלוי קרוי מבושל [דברי הימים ב לה יג] ויבשלו את הפסח וגו'. אין תימר שלא כהלכה רבי יונה בוצרייא אמר כמשפט. [דף כ עמוד א] מתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל. וקרייא אמר שהצלי קרוי מבושל. והתנינן הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. אמר ר' יוחנן הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם. א"ר יאשיה הלכו בנדרים אחר לשון תורה. מה נפיק מן ביניהון קונם יין שאיני טועם בחג.

127

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ז

 הנודר מן הטפילה מותר בעיקר. הנודר מן הבשר אסור בגידים הנודר מן הגידים מותר בבשר. מה פליגי בדלעת מצרית אבל בדלעת יוונית כל עמא מודיי שהוא כירק. ר' קריספא בשם רבי יוחנן כל אלין קרייא וכרובתא דאנן אכלין דלעת יוונית אינון. ר' יודא בר צרדייא אומר קירמולין הן כירק. ר' יונה ורבי יוסה בעיי קרמולין מהו שיהו חייבין במעשרות. תני בר קפרא קרמולין פטורין מן המעשרות הדא דאת אמר עד שלא עשו דילועין. אבל אם עשו דילועין כירק הן. הורי ר' יוסי באילן עלי קלוקסיי' שאסור לגמות בהן מים מפני שהצביין אוכלין אותן. הנודר מן הירק מהו שיהא מותר [דף

128

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ח

 והוא פליגא. לית אורחיה דבר נשא מימר לחבריה בצפרא לא טעמית כלום רומשית. מימור יום דין הוא. לית הוא פליגא יום זה משבת זו ושבת זו מיום זה יום זה מהיום. כמאן דמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם. ברם הכא כמאן דמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה. אמר רבי יונה בוצרייא כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סובר לי הדין יומא. תמן תנינן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון. הדא אמרה ניסן ראש השנה לנדרים. תשרי ראש השנה לנדרים שלא תאמר יעלה ראש חדש אדר תחת אלול ויהא מותר באלול. לפום

129

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק א

 הרי אני מסלסל מכלכל הרי עלי שלא אסלסל ושלא אכלכל הרי עלי לשלח פרע הרי עלי ציפורין ר' מאיר אומר נזיר וחכמים אומרים אינו נזיר א"ר יוחנן משום כינויי כינויין עד די שעריה כנישרין רבא וטיפרוהי כציפורין רשב"ל אמר משום נזיר טמא מביא עוף וכי ציפורין הוא מביא תורין ובני יונה הוא מביא אית תניי תני כל עוף טהור קרוי ציפורין ואית תניי תני כל עוף בין טמא בין טהור קרוי ציפורין מן דמר כל עוף טהור קרוי ציפורין [דברים יד יא] כל צפור טהורה תאכלו ומן דמר כל עוף בין טמא בין טהור קרוי ציפורין [יחזקאל לט יז] אמור

130

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק ו

 ביין וליטמא למתים רבי שמעון אומר כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות ביין ולהיטמא למתים: גמ' מתניתא אמרה השלוק קרוי מבושל דתנינן היה מבשל השלמים או שולקן וקרייה אמרה שהצלי קרוי מבושל דכתיב [דברי הימים ב לה יג] ויבשלו את הפסח באש אין תימר שלא כהלכה ר' יונה בוצרייה אמר כמשפט ומתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל והא תנינן הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק אמר ר' יוחנן הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם אמר ר' יאשיה הלכו בנדרים אחר לשון תורה מה נפיק מביניהון אמר קונם יין שאיני טועם בחג על דעתיה דר' יוחנן אסור ביום טוב

1234567891011121314151617181920