יולדת

יולדת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3282 מקורות עבור יולדת. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת בבא קמא פרק ה

 ד[*] שור שהיה מתכוון לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות ואדם שהיה מתכוון לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות כיצד משלם דמי ולדות שמין את האשה כמה היא יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה אמר רבן שמעון בן גמליאל אם כן משהאשה יולדת משבחת אלא שמין את הולדות כמה הן יפין ונותן לבעל ואם אין לה בעל נותן ליורשיו היתה שפחה ונשתחררה או גיורת פטור:משנה ה[*] החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים או ברשות הרבים ופתחו לרשות היחיד ברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד אחר חייב החופר בור ברשות הרבים ונפל

2

משנה מסכת נדה פרק ד

 בנות צדוקין בזמן שנהגו ללכת בדרכי אבותיהן הרי הן ככותיות פרשו ללכת בדרכי ישראל הרי הן כישראליות ר' יוסי אומר לעולם הן כישראל עד שיפרשו ללכת בדרכי אבותיהן:משנה ג[*] דם עובדת כוכבים ודם טהרה של מצורעת בית שמאי מטהרים ובית הלל אומרים כרוקה וכמימי רגליה דם יולדת שלא טבלה בית שמאי אומרים כרוקה וכמימי רגליה ובית הלל אומרים מטמא לח ויבש ומודים ביולדת בזוב שהיא מטמאה לח ויבש:משנה ד[*] המקשה נדה קשתה שלשה ימים בתוך אחד עשר יום ושפתה מעת לעת וילדה הרי זו יולדת בזוב דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו ששפתה

3

משנה מסכת סוטה פרק ג

 עולם:משנה הרבי שמעון אומר אין זכות תולה במים המרים ואם אתה אומר הזכות תולה במים המאררים מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו שאומרים טמאות הן אלא שתלתה להן זכות רבי אומר הזכות תולה במים המאררים ואינה יולדת ואינה משבחת אלא מתנוונה והולכת לסוף היא מתה באותה מיתה:משנה ו[*] נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותפדה ואם משקדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותשרף ואלו שמנחותיהן נשרפות האומרת טמאה אני לך ושבאו לה עדים שהיא טמאה והאומרת איני שותה ושבעלה אינו רוצה להשקותה ושבעלה בא

4

משנה מסכת עדויות פרק ה

 קהלת אינו מטמא את הידים כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים מטמא את הידים מי חטאת שעשו מצותן בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין הקצח בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין וכן למעשרות:משנה ד[*] רבי אליעזר אומר שני דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל דם יולדת שלא טבלה בית שמאי אומרים כרוקה וכמימי רגליה ובית הלל אומרים מטמא לח ויבש ומודים ביולדת בזוב שהוא מטמא לח ויבש:משנה ה[*] ארבעה אחים שנים מהם נשואין שתי אחיות מתו הנשואים לאחיות הרי אלו חולצות ולא מתיבמות ואם קדמו וכנסו יוציאו רבי אליעזר אומר משום בית שמאי יקיימו ובית הלל אומרים

5

תוספתא מסכת בכורות (צוקרמאנדל) פרק א

 דבש הזיזין אסור שאינו אלא ריר: הלכה טר' שמעון אומר מה תלמוד לומר גמל גמל שני פעמים לרבות את הגמל הנולד מן הפרה כנולד מן הגמלה ואם ראשו ורובו דומה לאמו מותר באכילה וחכמים אומרים והיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור שאין בהמה טמאה יולדת מן הטהורה ולא טהורה יולדת מן הטמאה ולא גסה מדקה ולא דקה מגסה ולא אדם מכולן ולא כולן מאדם: הלכה יאף על פי שאמרו בהמה טהורה דקה יולדת לחמשה חדשים בהמה טהורה גסה לתשעה חדשים בהמה טמאה גסה לשנים עשר חדש הכלב לחמשים יום חתול לחמשים ושנים חזיר לששים יום שועל

6

תוספתא מסכת בכורות (צוקרמאנדל) פרק ב

 בת ארבע עד כאן דברי ר' ישמעאל: הלכה יבוכשנאמרו הדברים לפני ר' יהשע אמר צאו ואמרו לו לישמעאל טעית אלו בולד בלבד הייתה פוטר בבהמה יפה הייתה אומר אלא אמרו סימן ולד בבהמה דקה טינוף ובגסה שליא ובאשה שפיר ושליא ואני אומר עז שטינפה בת ששה יולדת בת שנתה רחל שטינפה בת שנתה יולדת בת שתיים ר' עקיבא אומר אינה באה למדה הזאת אלא כל שידוע שביכרה אין כאן לכהן כלום ושלא ביכרה הרי זה לכהן ספק יאכלו במומן לבעלים: הלכה יגר' אליעזר בן יעקוב אומר בהמה גסה ששפעה חררת דם טעונה קבורה ואין מטמא במשא והבא אחריה

7

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק א

 אומ' אשם הוא אלא בשעת הקטר חלבים הוא עצמו אף על פי שלא הקטיר חלבים כשר: הלכה באשם בן שנה שהביאה בן שתים ובן שתים שהביאה בן שנה או ששחטו מחוסר זמן לבעלים תעיבר צורתן ויצאו לבית השריפה: הלכה געולת נזיר ועולת יולדת ועולת מצורע ששחטן בני שנים עשר חודש ויום אחד או ששחטן מחוסר זמן בבעלים יעלו לגבי מזבח וטעונין נסכים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה זהו כללו של דבר כל שאינו פוסל בעולה חובה וכל הפוסל בחטאת פוסל באשם חוץ האשם ששחטו שלא לשמו: הלכה דכבשי ציבור ששחטן לשם כבשים ונמצאו אילים עלו לציבור

8

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק י

 מעשר קדשים קלים ועופות קדשי קדשים קדמו קדשים קלים לקדשי קדשים אמור מעתה יש במעשר אמורי קדשי קדשים מה שאין כן בעופות: הלכה דחטאת העוף קודמת לעולת העוף בהקרבה אף בהפרשה לא יאמר זה לעולתי וזה לחטאתי אלא אומר זה לחטאתי וזה לעולתי חטאת העוף של יולדת קודמת לכבשה מנחת האיש קודמת למנחת האשה מנחת חטים קודמת למנחת שעורין מנחה קודמת ליין והיין קודמת לשמן שמן קודם למלח ומלח קודמת לעצים ועצים קודמין לכל דבר: הלכה הפרים קודמין לאילים ואילים קודמין לכבשים אימתי בזמן שבאו כאחד אבל הבא ראשון קרב ראשון הבא אחרון קרב אחרון לחם הפנים קודם

9

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ג

 הודו לו חכמים נשתברו גפיה נשתברו רגליה נמרטו כנפיה ר' יהודה אומר אם נטלה הנוצא פסולה: הלכה יטאחוזת הדם המעושנת והמצוננת הלעיטה חלתית תיאה הרדפני סם המות צואת תרנגולים כשרה נשוכת נחש נשוכת כלב שוטה משום טרפה מותרת ואסורה משום סכנת נפשות סימן לטרפה כל שאינה יולדת רבן שמעון בן גמליאל אומר אם לא היתה מכחשת והולכת בידוע שאינה טרפה אם היתה מכחשת והולכת בידוע שהיא טרפה ר' אומר אם נתקיימת שלשים יום בידוע שאינה טרפה לא נתקיימה שלשים יום בידוע שהיא טרפה אמרו לו פעמים שמתקיימת שתים שלש שנים: הלכה כאלו הן סמני בהמה לכל הבהמה אשר

10

תוספתא מסכת כלאים (ליברמן) פרק ה

 אלא שהכותב חיתו לבנו ר' מאיר אומ' לא כתב לו כלב וחכמים או' כתב לו כלב הכותב בהמתו לבנו ר' מאיר או' כתב לו כלב וחכמים אומ' לא כתב לו [כלב] הלכה חכלב כופרין מין חיה הירודין והנעמית הרי הן כעופות לכל דבר שאין בהמה טמאה יולדת מין טהורה ולא טהורה מין טמאה ולא גסה מין דקה ולא דקה מן גסה ולא אדם מן כולן ולא כולן מן אדם הלכה טכל שיש ביישוב יש במדבר הרבה במדבר שאין ביישוב הלכה יכל שיש ביבשה יש בים הרבה בים שאין ביבשה אין מין חולדה בים הלכה יאהחוסם את

1234567891011121314151617181920