יובל

יובל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1911 מקורות עבור יובל. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת בראשית פרק ד

 שלקחה לפריה ורביה: ושם השנית צלה. שתהא יושבת בצלו שלא לקחה אלא לתשמיש, כמה דהוא אמר רני עקרה לא ילדה (ישעיה נד א) והשקה אותה כוס של עיקרין כדי שלא תלד כדי שלא ילך יפיה ממנה והיה מאכילה ומשקה ומכסה אותה בבגדים נאים:סימן כא[כא] יובל. למה נקרא שמו יובל, על שם והוא לקברות יובל (איוב כא לב):סימן כב[כב] תובל קין. למה נקרא שמו תובל קין, שכל מעשה קין יובלו למיתה, ולמה פירש כל אחד ואחד, ללמדך שכשם שהיתה גזרה על קין כי תעבוד את האדמה וגו' (פסוק יב) כך היתה גזרה על כל תולדותיו, ולא הצליחו

52

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח

 ידי עבדיך הנביאים, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' (ירמיה י"ז ז'), ואומר והיה כעץ שתול על מים וגו' (שם שם /ירמיהו י"ז/ ח').אשריהם הצדיקים שכך בטחונן, שהן בטוחין על אביהן שבשמים שברא את העולם בחכמה ובינה ודיעה והשכל, לכך נאמר והיה כעץ שתול על מים ועל יובל וגו' (ירמיה שם /י"ז/), ואומר בעת ההיא יובל שי לה' צבאות וגו' (ישעיה י"ח ז'), משלו משל, למה הדבר דומה, למלך בשר ודם, שהביא [עבדו] דורון (עבדו) לפניו איפה של חטים, טחנה ולא ביררה הרי זה דבר מגונה, ביררה ולא טחנה הרי זה דבר מגונה, ביררה וטחנה ולא הוציא ממנה סולת

53

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויחי פרק מט

 ב יג):סימן יי) לא יסור שבט מיהודה. אלו סופרים שביהודה, כמו מושכים בשבט סופר (שופטים ה יד): ומחוקק מבין רגליו. אלו יושבי יעבץ, שמורין הלכות לישראל: עד כי יבא שילה. פי' שי לו, שעתידין אומות העולם להביא דורונות למשיח בן דוד, שנא' בעת ההיא יובל שי (ישעיה יח ז), ואומר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו וגו' (תהלים עב י): ולו יקהת עמים, שעתיד להקהות שיניהם של עובדי ככבים, שנאמר וישתחוו לו כל מלכים כל גוים יאשרוהו (שם שם יא), ואומר והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע (ישעיה יא ד), ואומר ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל

54

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כא

 ירצע בפניהם: ומרנא ורבנא טוביה בר' אליעזר זצ"ל משום אביו פי' כדי שיהא עוברים ושבים אומרים לו מפני מה אתה משתעבד לזה, והתורה זיכתה לך להיפטר, לכך נרצע לפני הפתח ולא בחדרי חדרים, דלת דומיא דמזוזה, מה מזוזה ברשות הרבים דרך ביאתו, אף דלת ברשות הרבים: ועבדו לעולם. לעולמו של יובל, רבי אומר בא וראה עולם עד חמשים שנה, שנאמר וישב שם עד עולם (ש"א א כב): ועבדו. אותו הוא עובד ואינו עובד את הבן, מיכן אמרו עבד עברי עובד את הבן, ולא את הבת, נרצע והעבריה לא את הבן, ולא את הבת:סימן זז) וכי ימכור איש את

55

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בהר

 שדך ושש שנים תזמור כרמך עד שיהא כל אחד ואחד מכיר את כרמו נמצא אתה אומר כיון שעברו ישראל את הירדן נתחייבו בחלה ובערלה ובחדש הגיע ט"ז בניסן נתחייבו בעומר לסוף נ' יום נתחייבו בשתי הלחם. לי"ד שנה נתחייבו במעשרות התחילו מונין לשמטה לעשרים ואחת שנה עשו שמטה לס"ד עשו יובל. ואספת את תבואתה. מהו את תבואתה אם תבואת השדה היה צריך לומר את תבואתם אלא לכך נאמר את תבואתה של שנה ששית שנכנסת לשביעית שאם הביא התבואה מלפני ראש השנה אתה כונסה בשביעית:[כה, ד] ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ. מהו שבת שבתון שתי שבתות להביא את שנחנטו

56

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך

 צדקיה אלא לגלות יכניה לא היה בעשרה באב ולא השנים שעשו ישראל בארץ תתנ"ו ת"ם משנכנסו עד שנבנה הבית דכתיב (מלכים א ו) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה ויבן הבית לה' צא מהם ארבעים שהלכו במדבר נשארו ת"ם והבית עמד ת"י הרי תת"נ שהם י"ז יובלות והיה ראוי להיות יובל כשהוכתה העיר שתת"נ שנים השלמת י"ז יובלות והיאך בא היובל ארבע עשרה שנים אחר שהוכתה העיר אלה י"ד שנים חסרו מן תת"נ שלא היו מונים ליובלות. ואלו שבע שכיבשו ושבע שחילקו לפיכך באו ארבע עשרה שנה אחר שהוכתה העיר. אם היו מחשבים משנכנסו לארץ היה בא היובל בתחלת הגלות

57

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ראה

 תעשה שמטה זה השמטת מלוה. שאע"פ שהשמטה נוהגת מתחלת השנה לסופה בא הכתוב ללמדך שהשמטת מלוה לא תהא אלא בסוף:וזה דבר השמטה. מלמד שהמחזירין חוב בשביעית יאמר להם משמט אני. אם אמרו בעלי חוביו אע"פ שאתה משמיט מחזירין אנו לך. מרצונינו מקבל מהן. מה שמטה משמטת מלוה יובל שמוציאה עבדים אינו דין שיהא משמט מלוה. ת"ל וזה דבר השמטה. שמטה משמטת. ולא יובל. שמוט כל בעל משה ידו. יכול בגזילה ופקדון. ת"ל בעל משה ידו. יכול אף שכר שכיר והקפת החנות ת"ל אשר ישה ברעהו. נאמר אשר ישה ונאמר כל בעל משה ידו מה משה ידו שזקפן עליו במלוה

58

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת לך לך פרק יז

 אותו. מעתה במאוד יותר מלוט, מאוד יותר מנחור אחיך: שנים עשר נשיאים. שזכותן משכמת והולכת מלפני כענן בוקר שנקראו נשיאים ורוח וגשם אין (משלי כה יד), ובדברי הפשט נשיאים ממש, אבל יעקב שבטים, דבר שיש בו ממש ונטועים ועושים פירות, ושל עשו אלופים, מסורין לטבח ביום אף ה' ככבש אלוף יובל (לטבח) [לטבוח] (ירמי' יא יט): ונתתיו לגוי גדול. וק"ו לבן הגבירה:סימן כאכא) ואת בריתי. שכרתי אתך: אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת. זמן פסח לשנה האחרת ולא סבירא לי' כמה דדרשו רבותינו בברייתא דר"א דביום הכיפורים נימול אברהם, ודרשו גזירה שוה מן

59

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק כב

 דמצות לאו ליהנות ניתנו. והמודר הנאה מחברו מותר לתקוע לו בשופר. הכל חייבין לשמוע קול שופר, שנא' יום תרועה יהי' לכם (במדבר כט א), וכתיב תורה אחת יהיה לכם (שם טו כט), ישראלים גירי צדק עבדים משוחררים טומטום ואנדרוגינוס, ומי שחציו עבד וחציו בן חורין, ואפי' כהנים ולוים שאינם במצות יובל, שהרי מוכרין לעולם, וגואלין לעולם, מיהו בתקיעת דר"ה איתנייהו, דהא בשילוח עבדים מיחייב. כהנים לוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררין יוצאין ומוציאין אחרים ידי חובתן, טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו, אנדרוגינוס מוציא את מינו לבד, מי שחציו עבד וחציו בן חורין הרי הוא כטומטום, ואפי'

60

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויחי פרק מט

 ודומה לדבר מושכים בשבט ספר (שופטים ה יד): ומחוקק מבין רגליו. אלו יושבי יעבץ וכיוצא בו תלמידי חכמים שמורין הוראות בישראל: עד כי יבא שילה. שעתידין אומות העולם להביא שי לו למלך המשיח, שנא' מלכי תרשיש ואיים [מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא] אשכר יקריבו (תהלים עב י), וכתיב בעת ההיא יובל שי לה' צבאות (ישעי' יח ז): ולו יקהת. כלומר ולו יקוו הגוים, לשון קיבוץ, ודומה לו ונקוו אליה כל הגוים (ירמי' ג יז): ד"א עד כי יבא שילה. עד כי יבא בנו יוצא יריכו, כמו ובשליתה (דברים כח נז), מתרגימינן ובזעיר בנהא: ד"א עד כי יבא שילה. זש"ה אשרי

1234567891011121314151617181920