יובל

יובל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1911 מקורות עבור יובל. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

איכה רבה (בובר) פרשה ד

 למאתים, אית אתרא דצווחין למיתה מתן.[יז] עודינו תכלינה עינינו אל עזרתינו הבל בצפיתינו צפינו אל גוי לא יושיע. מה היו עושין עשרת השבטים, משלחין שמן למצרים ומביאים משם חטים, ומשלחין לאשור, שהיו אומרים אם יבואו השונאים עלינו יהיו לנו לעזרה, הה"ד וברית עם אשור יכרותו ושמן למצרים יובל (הושע יב ב), וכיון שבאו השונאים עליהם שלחו אצל פרעה נכה, ואמרו לו שלח לנו חיילים משלך, ועמד ושלח להם ונכנסו לים, כיון שנכנסו לים, רמז הקב"ה לנודות אבותיהן והיו צפים על פני המים, והן אומרים אלו לאלו מה טיבן של נודות הללו, והן אומרים להם אלו אבותיכם היו, והיו משעבדים

42

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ו - את קרבני לחמי

 מכנס לשנים עשר חדש הוא עושה אותן גמייה אחת. ומה טעמ', יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו (שם /איוב מ'/). ויש בהן כדי לכלוך פה, רב הונ' בשם ר' יוסי אין בהם כדי ליכלוך פה. ומאיכן הוא שותה, תני ר' שמעון בן יוחי ונהר יוצא מעדן (בראשית ב: י), ושמו יובל ומשם הוא שותה, דכתו' ועל יובל ישלח שרשיו (ירמיה יז: ח). תני בשם ר' מאיר ואולם שאל נא בהמות ותורך (איוב יב: ז), זו בהמות בהררי אלף (תהלים נ: י). ועוף השמים ויגד לך (איוב שם /י"ב/), זה זיז שדי (תהלים נ: יא). או שיח לארץ ותורך (איוב יב:

43

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא א - והיה מדי חודש

 ורואין פני השכינה א"ר יצחק כשם שהיו באין לראות כך היו באין להראות (שנ'). מתי אבא ואראה [ברוח הקדש] א"ר יהושע בן לוי למה היה קורין אותו שמחת בית השואבה שמשם היו שואבין רוח הקודש, אמרו אימתי את מחזירנו לאותו הכבוד הרי כמה זמן שחרב בית חיינו הרי שבוע הרי יובל הרי שבע מאות ושבעים ושבע ועתה הוא כבר אלף ומאה וחמשים ואחד מתי אבא ואראה פני האלהים אמר להם בני בעולם הזה כמה פעמים הייתם עולים (בשנה) לא שלשה פעמים בשנה כשיגיע הקץ אני בונה אותו ואין אתם עולים שלשה פעמים בשנה אלא כל חודש וחודש ובכל שבת [ושבת]

44

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא טז - קרבני לחמי

 שם /מ'/ כ"ג), ורבנן אמרין כל מה שהירדן מכניס לשנים עשר חדשים הוא עושה (אותו) [אותה] גמיאה (אחד) [אחת], ומה טעם כי יגיח ירדן אל פיהו, ויש בהם (ליכלוך) [ליחלוח] פה, [ור' יוסי אמר אין בהם ליחלוח פה], ומהיכן היה שותה, תני רבי שמעון בן יוחי נהר יוצא [מעדן] ושמו יובל ומשם הוא שותה שנאמר על יובל ישלח שרשיו וגו' (ירמיה י"ז ח'), תני בשם רבי מאיר ואולם שאל נא בהמות ותורך (איוב י"ב ז') זה בהמות בהררי אלף, ועוף השמים ויגד לך (שם /איוב י"ב/) זה זיז, או שיח לארץ ותורך (שם שם /איוב י"ב/ ח') זו גן עדן,

45

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בהר

 אין לו כותרת מלמעלה ובסיס מלמטה, אינו נראה נאה. אמר ר' שמואל בן גדליה אין לך פרשה בתורה שאין לה כותרת מלמעלה, ובסיס מלמטה, מה כתיב למעלה מן הענין, וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר, דבר אל בני ישראל [וגו'] ושבתה הארץ (ויקרא כה א ב), ואחר כך פרשת יובל, וספרת לך שבע שבתות שנים (שם שם /ויקרא כ"ה/ ח), אם לא שימר שמטה ויובלות, סוף שימכור מטלטלין שלו, [שנאמר] וכי תמכר ממכר וגו' (שם שם /ויקרא כ"ה/ יד), חזר בו מוטב, ואם לאו סוף שמוכר את שדהו, [שנאמר] כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו (שם שם /ויקרא כ"ה/ כה)

46

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בהר

 שש מיוסדים על אדני פז העמוד הזה יש לו כותרת מלמעלן ובסיס מלמטן, א"ר שמואל בר נוריא אין לך פרשה בתורה שאין לה כותרת מלמעלן ובסיס מלמטן מה כתיב למעלה וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר דבר אל בני ישראל כי תבאו אל הארץ ושבתה הארץ, ואחרי כן פרשת יובל וספרת לך שבע וגו' אם לא שמר שמיטות ויובלות או אם לא שמר אחת מהם סוף שאני עושה אותו שימכור ארצו וכי תמכרו ממכר לעמיתך, חזר בו יפה ואם לא יחזור בו סוף שהוא מוכר את שדהו שנאמר וכי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו חזר בו יפה ואם לאו סופו

47

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת במדבר

 כיצד ברא הקב"ה ימים וברר לו אחד מהם שנא' (תהלים קלט) ימים יצרו ולו אחד בהם איזה הוא א"ר לוי זה יום שבת, ברא שנים ולו אחד מהם שנאמר (ויקרא כה) ושבתה הארץ שבת לה', ברא שבועים ולו אחד מהם שנאמר (שם /ויקרא כ"ה/) וקדשתם את שנת החמשים שנה זה יובל, ברא ארצות וברר אחת מהן זו ארץ ישראל שנאמר (דברים יא) ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד, וכך קרא אותה ארצי שנאמר (יואל ד) ואת ארצי חלקו, ברא רקיעים וברר לו אחת מהן זה ערבות שנאמר (תהלים סח) סולו לרוכב בערבות ביה שמו, ברא ע' אומות וברר לו

48

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פינחס

 מתוקנים מעשיו, ומהיכן הוא שותה ריב"ל ורבנן, ריב"ל אומר כל מה שהירדן עושה לששה חדשים הוא שותה אותן גמיעה אחת שנאמר (שם /איוב מ'/) הן יעשוק נהר לא יחפוז וגו', ויש לה בהן כדי לכלוך פה, ומהיכן הוא שותה תני רשב"ג ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן (בראשית ב) ושמו יובל שנאמר (ירמיה יז) ועל יובל ישלח שרשיו וממנו שותה, תני רבי חייא בשם רבי מאיר ואולם שאל נא בהמות ותורך ועוף השמים ויגד לך (איוב יב) שאל נא בהמות זו הבהמה. ועוף השמים זו זיז שדי, או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים (שם /איוב י"ב/) שיח לארץ

49

אגדת בראשית (בובר) פרק כה

 וחטאים לה' מאד (בראשית יג יג) רעים זה לזה. וחטאים בגלוי עריות. לה' בע"א. מאד בשפיכות דמים, לפיכך ישב אברהם כנגדה שיהא מקבל את העוברים ואת השבים, כיון שהפכן הקב"ה בעונותיהם, אמר אברהם ומה אהי' יושב כאן, אין עוד לזכות כאן אלא הריני הולך למקום אחר, שנאמר ואולם הר נופל יובל (איוב יד יח), ואין הר אלא סדום, שנאמר המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו (שם /איוב/ ט ה). וצור יעתק ממקומו (איוב יד יח), זה אברהם, שנאמר הביטו אל צור חצבתם (ישעי' נא א), לכך נאמר ויסע משם אברהם. [ב] ד"א ויסע משם אברהם. זש"ה לא ישבתי עם

50

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור פז

 צו ז), עמים משפחות של ישראל הביאו לי, אמר ר' אחא לא דרך בזיון אלא דרך כבוד, שנאמר הבו לה' כבוד ועוז הבו לה' כבוד שמו (שם שם /תהלים צ"ו/ ח), הבו לה' אותן שכיבדו שמו בעולם, אמר ר' יהודה ואמרי לה אמר ר' ברכיה בשם ר' יהודה בעת ההיא יובל שי (ישעיה יח ז), ש"י ב"ם בא"ת ב"ש, כלומר יוביל בם כל העמים ישראל דורון למלך המשיח, שיהיו מביאין את ישראל, שנאמר והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' בסוסים וברכב ובצבים (בפרדות) [ובפרדים] ובכרכרות וגו' (ישעיה סו כ), אמר ר' ברכיה הבחורים מרכיבין על הסוסים, התלמידים שאין

1234567891011121314151617181920