יובל

יובל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1911 מקורות עבור יובל. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

משנה מסכת ערכין פרק ח

 משנה מסכת ערכין פרק חמשנה א[*] המקדיש את שדהו בשעה שאינה יובל אומרים לו פתח את ראשון שהבעלים נותנים חומש וכל אדם אינו נותן חומש מעשה באחד שהקדיש את שדהו מפני רעתה אמרו לו פתח אתה ראשון אמר הרי היא שלי באיסר אמר רבי יוסי לא אמר זה אלא בכביצה שההקדש נפדה בכסף ובשוה כסף אמר לו הגיעתך נמצא מפסיד איסר ושדהו לפניו:משנה ב[*] אמר אחד הרי היא שלי בעשר סלעים ואחד אומר בעשרים ואחד אומר בשלשים ואחד אומר בארבעים ואחד אומר בחמשים חזר בו של חמשים ממשכנין מנכסיו עד עשר חזר בו של ארבעים ממשכנין מנכסיו עד

12

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק ו

 ובקרב עמהן לארבע עשרה שנה נתחייבו בנטע רבעי ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' שמעון אומרין לא נתחייבו בנטע רבעי אלא לאחר ארבע עשרה שנה כשכיבשו ושחילקו נתחייבו במעשרות התחילו מונים שנה ראשונה ושנייה ושלישית ואחר כך נתחייבו בנטע רבעי לעשרים ואחד שנה עשו שמטה לששים וארבע שנה עשו יובל מפני מה אני אומר קרבו כבשים בלא לחם מפני שהכבשים מתירין את עצמן ולא הלחם בלא כבשים אין לו מי יתירנו:

13

תוספתא מסכת נזיר (ליברמן) פרק א

 זה נזיר ארבע סימכוס אומ' הריני נזיר טטרגון הרי זה נזיר ארבע דיגין הרי שלש דריגון הרי שתים הלכה גהריני נזיר אם לא אגלה משפחות יהא נזיר ואל יגלה משפחות הריני נזיר כשעות יום כחדשי שנה הרי זה נזיר שתים עשרה כימות השבת כשני שבוע וכשמטי יובל הרי זה נזיר שבע הריני נזיר כימי החמה נזיר שלש מאות וששים וחמש נזריות כמניין ימות החמה כימות הלבנה כמניין ימות הלבנה נזיר שלש מאות חמשים וארבע נזריות כמניין ימות הלבנה ר' אומ' עד שיאמר הריני נזיר נזיריות כימות החמה כמניין ימות החמה כימות לבנה כמניין ימות לבנה ר' יהודה או' אמ'

14

תוספתא מסכת ערכין (צוקרמאנדל) פרק ד

 צמדו ר' אליעזר אומר חמר נותנין לו שני חמורים: הלכה זהמקדיש את נכסיו והיו בהן עבדים אין אומרים להאכיל את העבדים ולהלביש בשביל שיבאו דמים הרבה ולא עוד אלא אפילו מרגליות בכפר קטן אין להקדיש אלא מקומו ושעתו: הלכה חאין מקדישין לפני יובל פחות משתי שנים של תבואה שנ' וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הא אם הקדישה ביובל הרי זו מקודשת: הלכה טשנים אין פחות משתים לא כשם שאין מקדישין פחות משתים כך אין גואלין פחות משתים תלמוד לומר ונגרע מערכך אפילו שנה: הלכה ינמצאת אומר יובל ארבעים ותשע שנה ארבעים ותשע סלעים

15

תוספתא מסכת ערכין (צוקרמאנדל) פרק ה

 של ראשון לגאול הרשות בידו ושל שני אין שומעין לו: הלכה דלא ימכור ברחוק ויגאל בקרוב ברע ויגאל ביפה לא ילוה ויגאל לחצאין ובהקדש מותר בכולן זה חומר בהדיוט מבהקדש: הלכה האמר ר' שמעון מפני מה בהדיוט לא דחק הכתוב שאם הגיע יובל ולא נגאל יוצא הוא לבעלים ביובל מפני מה בהקדש דחק עליו הכתוב שאם הגיע יובל ולא נגאלה חלוטה היא שדה להקדיש: הלכה ואין אדם רשאי למכור שדה אחוזתו ולהניחם בפונדתו וליקח בהם בהמה ליקח בהם כלים וליקח בהם עבדים ולגדל בהם בהמה דקה אפילו לעשות בהם סחורה אלא אם כן יעני אם מכר הרי

16

מסכתות קטנות מסכת עבדים פרק א

 מסכתות קטנות מסכת עבדים פרק א הלכה אעבד עברי והנרצע נוהגים ביובל, שדה אחוזה וחרמים נוהגים ביובל. אמר רבי ישמעאל לכך נאמר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו, מה אחוזה ביובל אף חרמים ביובל. שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכה, אלא שהשופר של יובל דוחה את השבת. מאימתי פסקו היובלות, משעלה פול מלך אשור והגלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה. הלכה בעבד עברי נקנה בכסף ובשטר וקונה את עצמו בשנים וביובל, יתירה עליו אמה העבריה שהיא קונה את עצמה בסימנין. הנרצע נקנה ברציעה, וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון. הלכה גהכותב שטר גירושין לשפחתו, רבי חנינא בן גמליאל

17

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ה

 באי זו שנה באי זה חדש בכמה בחדש באי זה יום באי זו שעה באי זה מקום. ר' יוסי אומר באי זה יום באי זו שעה [דף כד עמוד א] באי זה מקום מכירין אתם אותו והתריתם בו העובד ע"א את מה עבד ובמה עבד: גמ' ולא תנינן באי זה יובל שאין הדבר מצוי: אשכח תני רבי שמעון בן יוחי אומר אף באי זה יובל וקיימונה בהוא דעאל ובהוא דנפק. מניין לשבע חקירות תנא שמואל הזקן קומי רבי אחא [דברים יג טו] ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון. א"ל לא תהא קרא ואזיל אלא ודרשת וחקרת ושאלת היטב. והוגד

18

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק ג

 לא:הלכה המתני' שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות ר' יהודה אומר בראש השנה תוקעין בשל זכרים וביובל בשל יעלים: גמ' [ויקרא כג כב] אני ה' אלהיכם אלו המלכיות [שם כד] זכרון תרועה אלו הזכרונות [שם כה ט] שופר תרועה אלו השופרות עד כדון ראש השנה. יובל [שם כה ט] והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכיפורים שאין תלמוד לומר בחדש השביעי מה תלמוד לומר בחדש השביעי אלא כל מה שאת עושה בר"ה הוי עושה בעשור לחדש מה כאן מלכיות זכרונות ושופרות אף כאן מלכיות זכרונות ושופרות. מניין שהיא פשוטה לפניה ת"ל והעברת שופר ומניין שהיא פשוטה

19

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ד

 בשדה הכניסו חצי לוג כותש וסך בשדה הכניסו שליש כותש בשדה וכונס לתוך ביתו וכן כיוצא בזה בשאר שני שבוע חייבין במעשרות ושאר כל פירות האילן כעונתן למעשרות כך עונתן לשביעית: גמ' זיתים שהכניסו רביעית לסאה מהו שליש לוג מתניתא שהן עושין שלושת לוגין לסאה כתיב [ויקרא כה יב] כי יובל היא קודש תהיה לכם וגו' מה היא קודש אף תבואתה קודש רבי יוסי בן חנינא מנשק לכיפתא דעכו עד כה היא ארעא דישראל ר"ז עבר ירדנא במנוי רבי חייא בר בא מתעגל בהדא אליסוס דטבריא ר"ח רבא מתקל כיפי רבי חנניא מתקל גושייא לקיים מה שנאמר [תהילים קב טו

20

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כא

 אף זו בתחלתה ולא בסופה או לך [לכה לדרך זו נאמ' כאן]. שנת שבע בהשמט מלוה מה שנת [שבע האמור בהש]מט מלוה בסופה ולא בתחלתה אף כאן בסופה [ולא בתחל]תה נראה למי דומה דנין דבר שתלוי ביובל מדבר [שתלוי ב]יובל ואל יוכח השמט מלוה שאין תלוי ביובל או לך לכה [לד]רך זו דנין דבר שאין צריך קידוש בית דין מדבר שאין צריך [קי]דוש בית דין ואל יוכיח יובל שצריך קידוש בית דין ת"ל [שש] שנים יעבד ובשביעית יצא אמ' מעתה בתחלתה ולא בסופה בבב ובשביעית יצא לחפשי חנם מיכלל שנא' וכי תשלחנו חפשי מעמך וגומ'

1234567891011121314151617181920