יובל

יובל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1911 מקורות עבור יובל. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת משפטים פרק כא

 פרטות, לא שמע מהן רק אנכי ולא יהיה בלבד, אבל שאר הדברות וכן כל המצות כלן משה רבינו שמען בארבעים יום שעמד בהר סיני, והוא אמרן לישראל.[ועבדו לעולם] או אינו אלא "לעולם" כמשמעו, תלמוד לומר (ויקרא כה, י): "ואיש אל משפחתו תשובו" כו'. במכילתא. וליכא למימר דההוא בפגע בו יובל קודם שש קמיירי, אבל נרצע אימא "ועבדו לעולם" כמשמעו, משום דבפגע בו יובל קודם שש מ"ושב אל משפחתו" (ויקרא כה, מא) נפקא. ומה אני מקיים "ואיש אל משפחתו תשובו" (ויקרא כה, י), בנרצע.והוא הדין נמי דהוה מצינן לאוקמי קרא ד"ושב אל משפחתו" (ויקרא כה, מא) בנרצע, וקרא ד"ואיש

182

רבי אליהו מזרחי ויקרא פרשת בהר פרק כה

 שבתות שנים שבע שמטות שנים, הוצרך לכתוב אחריו "שבע שנים שבע פעמים" לומר לך שבארבעים ותשע שנים יהיו השבע שמטות בכל שבע שנים פעם אחת, ולא שבע שמטות רצופות, וכן שנינו בתורת כהנים.והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה מגיד שאף על פי שלא עשית שמטות, עשה יובל אחריהן לסוף תשע וארבעים שנה.ודרוש הכי: והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה, אז והעברת שופר תרועה בחדש השבעי וגו'. פירוש: כאשר תספור תשע וארבעים שנה, תעביר שופר ותקרא יובל, אף על פי שלא היו שם שמטות, זהו כמו שדרז"ל בתורת כהנים.אבל לפי פשוטו, אין

183

רבי אליהו מזרחי ויקרא פרשת בחקותי פרק כז

 אלא כשדה החרם שניתן לכהנים.פירוש: מפני ש"קדש לה'" נאמר אם על ההקדש של בדק הבית ואם לכהנים, חזר הכתוב ופירש "כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו", שכמו ששדה החרם ניתן לכהנים, שנאמר (במדבר יח, יד): "כל חרם בישראל לך יהיה", כך זו מתחלקת "לכהנים של אותו משמר שיום הכפורים של יובל פוגע בו", כדאיתא בערכין בפרק המקדיש שדהו (ערכין כח ב).(כב - כד) [ואם את שדה מקנתו] ואם לא יגאל וימכרנה גזבר לאחר, או אם [לא] יגאל הוא בשנת היובל ישוב השדה.פירוש: האי דכתיב "בשנת היובל ישוב השדה" בין בלוקח שמכרה לו הגזבר, בין מקדיש שגאלה מיד הגזבר קמיירי,

184

רבי אליהו מזרחי דברים פרשת ראה פרק טו

 פרדות". ופירש רש"י: "למעוטי פרדות - דלא תימא 'אשר ברכך' רבוייא הוא, וריבה הכל, והוא הדין נמי פרדות, אף על פי שאינן בכלל פרים ורבים".(יז) עבד עולם יכול כמשמעו, תלמוד לומר (ויקרא כה, י): "ואיש אל משפחתו תשובו". הא למדת שאין זה אלא עולמו של יובל. במכילתא (מכילתא שמות כא, ו). ולא תימא, דההוא במכרוהו בית דין שתים ושלש שנים קודם היובל קמיירי, אבל נרצע אימא "לעולם" כמשמעו, דבמכרוהו בית דין שתים ושלש שנים קודם היובל מ"ושב אל משפחתו" (ויקרא כה מא) נפקא, הא מה אני מקיים "ואיש אל משפחתו תשובו" (ויקרא כה, י), בנרצע שנים ושלש שנים קודם היובל.

185

פירוש ר' עובדיה מברטנורא על רש"י (עמר נקא) ויקרא פרשת בהר פרק כה

 י"ל דקרא דיום הכפורים איצטריך דאי לא כתב אלא בחדש השביעי בעשור לחדש הוה אמינא דבניסן משתעי קרא שהוא שביעי לתשרי שהוא ר"ה לשמטין וליובלות הואיל וביובל מדבר להכי איצטריך קרא דביום הכפורים ואייתר ליה קרא דבעשור לחדש לומר לך דתקיעה בעשור דוחה שבת. מהר"ר:(יא) יובל היא שנת החמשים לפי שנא' וקדשתם וכו'. פי' במסכת ר"ה דריש ליה לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים וקראתם דרור יכול לא היו עבדים לא יהיה יובל ת"ל יובל היא מכל מקום ובת"כ דריש לפי שנא' וקדשתם את שנת החמשים שיכול בכניסתה תהא מתקדשת מר"ה וביציאתה תהא מושכת והולכת עד יום הכפורים שכן

186

שפתי חכמים בראשית פרשת בראשית פרק ד

 נוד הוה ליה למימר במדינה, (מהרש"ל):פסוק יזפ כלומר דויהי בונה עיר קאי על קין ולא על חנוך הסמוך לו, דאם לא כן מאי כשם בנו חנוך:פסוק יטצ אלא כך היה לו לומר ומתושאל ילד את למך ולמך ילד את יובל, למה ליה למיכתב ויקח לו למך שתי נשים:ק פירש שהשקה אותה כוס של עקרין כדי שתהיה עקרה ולא יכחיש את יפיה, וא"ת והלא כתיב וצלה גם היא ילדה, וי"ל דילדה קודם ששתתה הכוס של עקרין, ועוד י"ל דמה שאמר וצלה גם היא ילדה רבותא נקט אע"פ ששתתה כוס של עקרין אפילו הכי ילדה ולא הזיק

187

שפתי חכמים בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

 מביא י' או נ' פ' הפועל או אות כפל, וא"כ לפירוש א' שבלה את הכל הוי כאילו כתיב נבול מלשון נבול תבול (שמות י"ח י"ח), ולפירוש ב' שבלבל את הכל הוי כאילו כתיב מלת מבול כפל דהיינו בלבול, ולפירוש ג' שהוביל ר"ל שמביא את הכל מגבוה לנמוך הוי כאילו כתוב יובל דהוא לשון מביא, כמו יובילו שי למורא (תהלים ע"ו י"ב), והי מנייהו מפקת:פסוק יחב כאילו אמר והקימותי בריתי אתך אז ובאת אל התיבה, ולולי זה לא תוכל:ג וא"ת דילמא להאי טעמא לחוד, וי"ל דהוי ליה למימר ואקים את בריתי וגו', והואיל וכתיב והקימותי, פירוש כבר כשבראתי

188

שפתי חכמים ויקרא פרשת אחרי מות - קדושים פרק יט

 תלמוד לומר יהיה:ע כלומר בהוייתו שיש לו בג' שנים שהוא אסור יהא כן לעולם:פסוק כדפ דלכך תליא בפירושו דלעיל שאל תיקשי ליה מנא ליה לפרש דגמרינן קדש קדש ממעשר לענין שמותר בפדיון דלמא גמרינן קדש קדש משביעית לענין שאין לו פדיון שנאמר כי יובל היא קודש תהיה לכם. ומתרץ אי גמרינן קדש קדש משביעית אין מתיישב מה שכתוב אחריו קדש הלולים לה' כיון שאסור לפדותו ולאכלו בשלמא אי קאי אמעשר אתי שפיר דכתיב קודש הלולים דהכי פירושו ודבר זה כו' אבל בברכות דף ל"ה מפרש זה בענין אחר:פסוק כוצ או בקריאתן או בפגיעתן אם הוא

189

שפתי חכמים ויקרא פרשת בהר פרק כה

 כדכתיב אז תרצה הארץ את שבתותיה וכן תרגם אונקלוס שבע שמיטין דשנין, והוכחתו הוא מדכתיב שבע שנים שבע פעמים דמשמע דקאי אשנים ולא אשבועות שנים דומיא דשבע שבתות תמימות תהיינה שתרגם אונקלוס שבע שבועין שלמין:ע פירוש ודרוש קרא הכי והיו לך תשע וארבעים אז והעברת שופר וגו' ותקרא יובל:פ ואם תאמר וכי צריך הכתוב להודיע מנין. ותירץ הרא"ם דמנהג הכתוב כך הוא בכמה מקומות. ונראה לי לפי ששנת היובל עולה לכאן ולכאן כלומר שהוא שנת היובל ובו מתחילין לספור השמיטה אחר היובל (ראש השנה דף ט) אם כן הייתי אומר גם שנת השמיטה עולה לכאן ולכאן ואם כן

190

שפתי חכמים במדבר פרשת מסעי פרק לו

 שפתי חכמים במדבר פרשת מסעי פרק לופסוק דצ רצל"ת למה כתיב ואם הל"ל וכי יהיה דואם משמע שספק הוא אם יהיה היובל ומה שכתב אחר זה ואפי' יהיה יובל אינו ר"ל שפירוש ואם אפילו שאם כן הוא סותר מה שפירש לעיל דמלת ואם הוא ספק אלא ואפילו זה מלשון רש"י הוא לא מפירוש מלת אם:ק ר"ל שיחרב הבית ויתבטלו השמטות והיובלות:פסוק יאר דקשה ליה בפרשת פנחס חשיב תרצה לבסוף וכאן מנה אותה שניה ומתרץ כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים וכו' פירוש משום שכאן כתיב ותהיינה לבני דודיהן לנשים שדרך נשואי האחיות להנשא כסדר

1234567891011121314151617181920