יובל

יובל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1911 מקורות עבור יובל. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

רש"י חבקוק פרק ב

 אחאב והוא מלך עשרים ושתים שנה שתים של אמון בנו ואחת עשרה של יהויקים ואחת עשרה של צדקיהו הרי ארבעים וששה ונבואה זו נאמרה ליחזקאל בשנה החמשי' לצדקיהו מכל מקום נמצאו ימי קלקולם ארבע מאות ושלשים וששה שנים שלאחר נבואה זו שהוסיף ו' שנים ת' שנים עושים ח' יובלות וכל יובל ז' שמטות הרי נ"ו שמטות וח' שנים המוקדשות ליובל הרי ס"ד ובל' ושש שנה יש ה' שמטות הרי ס"ט שנים מקודשות ושנת יובל זה האחרון נחשב אף הוא במנין שבעונם לא נגמר וכאן ככה אמר לו הקב"ה לחבקוק כבר כתוב חזון בתורה אבל סתום הוא הוסיף אתה ובאר על

172

רש"י איוב פרק כא

 לח) הצנעתים וחשכתים להודיעם עד יום קרב ומלחמה:(לא) מי יגיד על פניו דרכו - מי הוא המלך הגדול אשר יגיד על פניו דרכו ולא יראו ממנו כמה הוא נשגב זה הקב"ה שעשה:ומי ישלם לו - וגמול רשעו מי ישלם לו:(לב) והוא לקברות יובל - סופו יובל לקבר:ועל גדיש ישקוד - כשהוא נקבר בשדות אצל הגדישים:(ועל גדיש ישקוד - ידונו אותו על שלא קיים המצות השייכים בשדה לקט שכחה ופאה ושאר מצות הנוהגים בעומר ובגדיש ולכן שקדו וימהרו עליו הפורענות הג"ה מר"ע):(לג) רגבי - בלשט"ז בלע"ז:ולפניו אין מספר - לנמשכים לאותו דרך כל אלה מזימות תחמסו עלי:(לד) ואיך תנחמוני הבל -

173

רש"י שיר השירים פרק ה

 חלקה כעשת שן והיא סדורה דקדוקים רבים גזירות שוות ובנין אב וקלים וחמורים:מיסדים על אדני פז - אמר רבי אלעזר הקפר העמוד הזה יש לו כותרת למעלן ובסיס למטן אמר רבי שמואל בר גרא פרשיות שבתורה יש להם כותרת למעלן ובסיס למטן וסמוכות לפניהם ולאחריהם כגון פרשיות של שביעית יובל (ויקרא כה) וכי תמכרו ממכר להודיעך כמה קשה אבקה של שביעית כדאיתא במסכת ערכין וסוכה וכגון (במדבר כז) יפקוד ה' איש על העדה צו את קרבני לחמי עד שאתה מפקדני על בני פקוד אותם עלי וכן כמה לכך נאמר שוקיו עמודי שש מיוסדים וגו':מראהו כלבנון - המסתכל ומתבונן בדבריו מוצא

174

גור אריה בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

 כאשר בקשו ממנו, שכן לשון "הנני" בכל מקום - שהוא מזומן לעשות רצון השואל, כמו שאמר "הנני בני" (להלן כב, ז) וכן הנני אבי, רוצה לומר הנני מזומן לעשות:שבלה הכל וכו'. פירוש "מבול" יכול להיות משורש 'בלה', והוא מנחי למ"ד ה"א, ויכול להיות משורש 'בלול' מן הכפולים, ויכול להיות משורש "יובל שי למורא" (תהלים עו, יב) מנחי יו"ד פ"א פעל, וזהו דעת המדקדקים שהוא מנחי יו"ד פ"א פעל. ורש"י פירש שלשתן, כי אם פירושו שהוביל הכל בלבד - יקשה כי ראוי להקרא 'יובל מים', וכן אם פירושו בלבל בלבד - היה ראוי שיקרא 'בלבל מים' או 'בלה מים', לכך פירש שלשתן, רוצה

175

גור אריה ויקרא פרשת בהר פרק כה

 איתא התם (ר"ה ח:); דהוה אמינא כמו שהשנה מתקדשת מראש השנה, ומוסיפין מחול על הקודש, דכתיב (פסוק י) "וקדשתם את שנת החמישים שנה", והוה אמינא כמו שמוסיפין מחול על הקודש בתחלתו, כך יהיו מוסיפין מחול על הקודש בסופה, ותהיה מושכת והולכת עד יום הכפורים של שנת חמישים ואחת, תלמוד לומר "יובל היא שנת החמישים", דשנת החמישים מקודש, ואין שנת אחת וחמשים מקודשת, ומיד כשיצא שנת החמישים אין יובל נוהג. והקשה הרא"ם, מה ראית לרבות להוסיף מחול על הקודש מתחלתו, ולמעט בסופו, אימא איפכא. וקושיא זאת אין הבנה לה, דהא בהדיא כתיב "וקדשתם את שנת החמשים", ועל כרחך מוסיפין מחול על

176

דברי דוד שמות פרשת משפטים פרק כא

 זו היא כוונת הרמב"ן ז"ל:(ו) [אל הדלת כו'] מה מזוזה כשהיא מעומד. פירש"י פ"ק דקידושין32 'דמזוזה לא מיקריא אלא כשהיא מעומד', אבל דלת צורתה מוכחת עליה אף כשהיא מוטה:[ועבדו לעולם כו'] ת"ל: ואיש אל משפחתו תשובו33 . הרא"ם כתב: וא"ל דההוא בפגע בו יובל קודם שש קא מיירי, משום דפגע בו יובל קודם שש מ'ושב אל משפחתו'34 נפקא כו'. ותמהתי אמאי לא מייתי מפסוק: עד שנת היובל יעבוד עמך35, ופירש"י: אם פגע היובל קודם שש יוצא, והך קרא ד'ואיש אל משפחתו'33 מפורש בהדיא בפ"ק דקידושין36 דקאי על נרצע מכח דכתיב: ואיש אל משפחתו,

177

דברי דוד נספחים - הערות נספח ג

 לא הענישם מפני שלא טעו בעגל, אבל שאר השבטים שטעו בשניהם יחד בדברי המרגלים וגם בעגל נגזרה בהם הגזירה של ארבעים שנה ולא על הלוים וכו' (רא"ם במדבר א, מט).66 כוון לירושלמי על בכורות שהוציא הרב שלמה פרידלנדר בשנת תרס"ז שהסעיר בזמנו את העולם התורני. ועיין בספר יובל הפרדס מאמרו של הרב יקותיאל יהודה גרינוואלד, עמ' שמה. ועיין עוד בפתח דברנו לנספח זה.67 מאי מקשה לי' ר' נחמי' לר' יהודה (במדבר רבה ד, ט) הרי נתמצו כל הפתקין וכו' (עיין בפנים הספר כאן) - הרי מעשה נסים היו כאן ושוב לא יכלו להתרעם.68 "ויש ליישב". - אולי כוון דעדיין

178

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת בראשית פרק ד

 השביעי לקין, והיה מפייסן (רש"י פסוק כג) ואומר להן: וכי במזיד פצעתי את קין, והלא שוגג הייתי, שעל ידי זה למדנו שקיים הקב"ה הבטחתו שאמר (ד, טו) "שבעתים יוקם קין" כו', לפיכך הוצרך להאריך בזה. ולא הוצרך לומר (ד, כג): 'ויאמר למך לנשיו עדה וצלה אחרי הולידו את יבל ואת יובל ואת תובל קין' וגו', מפני שמסדר המקרא שספר תולדותיו של למך קודם הספור של קין לנשיו ידענו זה.[שתי נשים] כך היה דרכן של דור המבול אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש כו'. בבראשית רבה (בראשית רבה כג, ב). ושם אמרו: "תדע לך שכן הוא, שהרי למך - הברור שבהן, הלך

179

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת לך לך פרק יז

 נולדו האבות, שהרי הם סוברים שבניסן נברא העולם כרבי יהושע, והוא הדין נמי יש לומר שהאבות נולדו בניסן כרבי יהושע. "והא דמצלינן האידנא בראש השנה: 'זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון' (ראש השנה כז א) כבר תירץ רבינו תם (תוספות שם ד"ה כמאן) דקיימא לן כרב עינא דפריך מ'שוה יובל לראש השנה'. ומוקי לה דלאו משום ברייתו של עולם אלא משום תחלת מעשה דין שהעולם נידון בו או להתקיים או לא, שזה שייך נמי ביום הכפורים של יובל דהוקש להראש השנה. ואף על גב דמשני ליה לרב עינא שפיר, לא הדר ביה. אי נמי, בתשרי עלה במחשבה לבראותו ולא

180

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת מקץ פרק מא

 והרי הכתוב אומר (שמות כא, ב) "ובשביעית יצא לחפשי חנם". כבר תרצו בזה בשילהי מסכת ערכין (ערכיו לג א): "אמר רב נחמן בר יצחק: שש לנמכר, ושבע לנרצע". ופירש רש"י: "שש לנמכר - כדכתיב (שמות כא, ב): 'שש שנים יעבוד'. ושבע לנרצע - שהנרצע אינו יוצא עד היובל, ואם נרצע ופגע בו יובל בשנת שמינית למכירתו יוצא ביובל, שהוא סוף שבע".[על היאר] כל שאר נהרות אינם קרויים יאורים חוץ מנילוס. אבל נהר חדקל שכתוב בו (דניאל יב, ה) "אחד הנה לשפת היאור ואחד הנה לשפת היאור", אין זה אלא דברי מחזה, שנדמה לו כדמות יאור ולכן לא נקרא כן בשום מקום,

1234567891011121314151617181920