יובל

יובל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1911 מקורות עבור יובל. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

פירוש הסולם לזוהר חדש - רות מאמר כהנים לויים ישראלים על הקרבן

 שאמר ר' אליעזר, מדרגות אלו, של המלאכים הנקראים אישים, יש מהם הממונים על השערים מבחוץ. ויש מהם הממונים על השערים הפנימיים מבפנים.[אות שלה] אינון פנימאין אמרין וכו': אלו הפנימיים אומרים שירה, ועולים ובאים בשירה זו חמש מדרגות שכל אחת כלולה מעשר, עד חמשים, כנגד חמשים שערים של יובל, שהוא בינה. כיון שעלו לשם, לוקח אותם רוח של אש לוהטת, ומשבר גבורתם. כיון שנשברה גבורתם, דוחים אותם, ויורדים מהמדרגות האלו.[אות שלו] וקיימין לבר ממונים וכו': ובחוץ עומדים ממונים על השערים שמבחוץ, ואלו לוקחים חלקם מעשן האש של הקרבנות, חוץ ממה שלוקחים אלו שמבפנים, ובכל יום מתחדשים הממונים על השירה.

152

ספר הלכות גדולות הקדמה

 יב) פרשת יולדת. (יג) פרשת נגעים. (יד) פרשת זב וזבה נדה ובועל נדה שכבת זרע. (טו) פרשת יוה"כ. (טז) פרשת נחרפת. (יז) פרשת ערלה. (יח) פרשת מומי בהמה. (יט) פרשת נדרים ונדבות. (כ) פרשת שתי הלחם. (כא) פרשת לחם הפנים. (כב) פרשת נותן מום בחבירו. (כג) פרשת שביעית. (כד) פרשת יובל. (כה) פרשת ממכר ובתי ערי חומה ובתי החצרים גר ותושב. (כו) פרשת ערכין. (כז) פרשת מקדיש וחרמים. (כח) פרשת כהנים ומנחת ישראל. (כט) פרשת שילוח טמאים. (ל) פרשת סוטה (לא) פרשת נזיר. (לב) פרשת ברכת כהנים. (לג) פרשת חנוכת מזבח. (לד) פרשת פסח שני. (לה) פרשת חצוצרות. (לו) פרשת

153

ספר הלכות גדולות סימן יז - הלכות ראש השנה

 משל פרה מפני שהוא קרן, א"ר יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן שנאמר (יהושע ו, ה) והיה במשך בקרן היובל בשמעכם את קול השופר, אלא שאין קטיגור נעשה סניגור, פירוש, משום עגל. וכן כהן גדול אין נכנס לפני לפני /לפנים/ בבגדי זהב משום עגל. (ר"ה כו א) מאי משמע דהאי יובל לישנא דדיכרא הוא, דתניא א"ר עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדיכרא יובלא. לגלילאה, קורין לנדה גלמודה, כלומר, גמולה דא מבעלה. לאפריקי, קורין למעה קשיטה, למאי נפקא מינה, לפרושי (בראשית לג, יט) מאה קשיטה דאוריתא מאה דנקי. לכרכי הים, היו קורין למכירה כירה, לפרושי (בראשית נ, ה) בקברי אשר כריתי

154

ספר הלכות גדולות סימן עג - הלכות בכורות

 שדה אחוזה, דכד הוה מקדיש בר ישראל ארעא דירית מאבהתיה ואמר הא ארעא תיהוי הקדש, אי הוה בעי למיפרקיה, היכא דהויא ארעא כדי למזרע בה כורא דשערי פריק לה בחמשין איסתירי כספא, ואי בצרא מהכין או טפיא, עבדין בהדיה חושבנא לפום שיעורא דארעא, חמשין איסתירי הוה קדש, ואי חליף יובל ולא פרקה הויא דכהנים, דכתיב (ויקרא כז, כא) והיה השדה בצאתו ביובל וגו'.שדה חרמים, דכד הוה אמר גברא הא ארעא תהוי חרם לא הוה אית ליה רשותא לא לזבונה ולא למיפרקה, דכתיב (שם כח) אך כל חרם אשר יחרם איש לה' וגו' והוה שקלי לה כהני דכתיב (במדבר יח,

155

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער יח

 שישראל שרויין על אדמתן כדגר'ט) אין ע"ע נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר עד שנת היובל יעבוד עמך. ואין שדה אחוזה נוהגת אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר ויצא ביובל ושב לאחוזתו. ואין בתי ע"ח נוהגים אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר ולא יצא ביובל לפי שלא צוה עלינו משפטו של יובל אלא בזמן שכל ישראל שרויה על אדמתם שלא בשעבוד שנאמר וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שיושביה עליה ולא בזמן שגלו. היו עליה והיו מערבבין יהודה בבנימין ובנימין ביהודה יכול יהא היובל ת"ל יושביה. אבל כל מי שרוצהי) להקנות במקח וממכר שלו לנהוג

156

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער א

 ואיך אפשר שיוכל למכור או לאכול ע"ז הוא לא הקנה לו, ועוד דכתב הראב"ד שם בסו"ד דדין המוכר לזמן קצוב הוא כמוכר בזמן היובל א"כ כמו ביובל אם הלוקח מוכר הרי גם הלוקח השני מחזיר לבעלים הראשונים אכן מזה אין להשיג על דברי המחנ"א משום הא דחוזרת הוא מחמת מצות יובל אבל אין מזה הוכחה דהוא משום חסרון בקנין של הלוקח שהי' על זמן קצוב, ועוד הא תנן סופ"ז דערכין דמקדיש שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל משום דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ויעו"ש בדף כ"ו דאפילו אם לא גאלו תצא חנם ביובל לבעלים הראשונים וכ"כ ברמב"ם פ"ד הל'

157

שאילתות דרב אחאי פרשת לך לך שאילתא ז

 פירוש ומניין שהתלמוד קודם לחלה ארבעים שנה אותם ארבעים שנה שהלכו במדבר ולמעשרות חמשים וארבע שבע שכיבשו ושבע שחילקו הרי ארבע עשרה וארבעים הרי חמשים וארבע לשמיטים ששים ואחת חמשים וארבע ושבע הרי ששים ואחת וליובלות מאה ושלש חמשים וארבע וארבעים ותשע הרי מאה ושלש שמשעה שחילקו התחילו לחשב יובל.

158

תשובות הגאונים - הרכבי סימן מה

 אף לא התנא עשוי לטעות אלא שנה או שנתים או קרוב לכן על כן תוספות מ"ח ופחיתת מ"ח מגלה לו את הספק. וזה פירוש השמועה הג' אמ' רב הונא בריה דרב יהושע האי דטאעי ולא ידע כמה בשבועה לישיליה לתנא דסדר עולם דתאני בשנת ס"א עשו שמטה ובשנת ק"ג עשו יובל והכין תניא בהדיא שמונה מאות וחמשים שנה עשו על הארץ מאחר שבע שכיבשו ושבע שחלקו שהן שבעה עשר יובלין כלל שני דתנא דסדר עולם עד סוף יובלין ג' אלפים שנ"ב וזה פרטן עד יציאת מצרים ב' אלפים תמ"ח מ' במדבר ז' שכיבשו ז' שחלקו ושמנה מאות וחמשים שעשו יובלין

159

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ג סימן ז

 ושאר מקומות) אמר שמואל: האשה שמכרה נכסי מלוג בחיי בעלה ומתה, הבעל מוציא מיד הלקוחות. ואף על גב דבעל בחיי אשתו כי קאני למקרקעי דילה לפירות הוא דקננהו ולא יכיל לזבונה לקרנא, דקיימא לן קנין פירות לא כקנין הגוף דאמי, הכא משום איבה ירית לה בעל. ושויוהו רבנן לבעל גבי יובל יורש בנכסי אשתו דלא הדר ביובל, ולענין תקנת אשתו שויוהו רבנן כלוקח דאשה לא יכלה לזבוניה, ובעל ירית לה. +(ב"ב קל"ט, קידושין כד, גיטין ע"ז, סנהדרין ע"א ב"ק מ"ב, ח"מ קי"ב ה' קל"ב ב', א"ע צ"א ב' ד' צ"ג ד')+.

160

תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן סז

 תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן סזרבינו האי ז"לוששאלתם על ענין תקיעת שופר במוצאי יו"הך מנהגנו לתקוע תשר"ת במוצאי יו"הך בכל מקום ולא מצינו טעם חובה. אלא דומה כי הוא זכר ליובל שנאמר בו תעבירו שופר בכל ארצכם ומנהגנו בכל שנה ושנה אטו יובל אי נמי כדי לערבב את השטן.

1234567891011121314151617181920