יהושפט

יהושפט מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 635 מקורות עבור יהושפט. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

אור החיים דברים פרשת כי תבוא פרק כו

 אומרו (שה"ש ד') דבש וחלב תחת לשונך:ואומרו ועתה הנה פירוש אומרו ועתה לשון תשובה ששב לפני ה' על פרטי דקדוקי המצות, והגם שהכתוב מדבר במי שכבר זכה בגן עדן שלמטה אף על פי כן כדי לזכות לגדר עליון ידקדקו עליו ביותר, והוא סוד המשפט שישפוט ה' לעתיד לבא בעמק יהושפט (מדרש תהלים ח') שממנו פחד ורהב שמואל כשהעלתו בעלת אוב (חגיגה ד ב):ואומרו הנה הבאתי את ראשית וגו' אשר נתת לי כמו שפירשתי למעלה במאמר אשר ה' אלהיך נותן לך:ואומרו והשתחוית לפני ה' בזה העיר רוח חיים בטובה המופלאת בעדות המופלג אשר יזכו אליו הצדיקים, והוא שתתקרב

182

אלשיך שמות פרשת תצוה פרק כח

 ח"ו. כי על פי דינה האמתי היה שמעון חייב לראובן עשרה מנה ומשלים בהם מה שנידון למעלה בראש השנה והבית דין של מטה היפכו, צריכה עתה להחסיר משמעון עשרה ולבקש לראובן ממקום אחר וליפרע מהדיין שהיפך דינו, כי נמצא שדן את ה' חלילה. וזהו כי המשפט לאלהים הוא. והוא מאמר יהושפט (דברי הימים ב יט ו) כי לא לאדם תשפטו כי לה' (תשפוטו). על כן יזהיר את הדיין ויאמר ומלאת בו כו', לומר הזהר למלאת במשפט מלואת אבן הראשה. שאם מלא יד ראובן אל תחסרהו אתה בעוות דינך, כי על כן אלהים נצב בעדת הדיינים כי שם שכינה במרכבתה. וזהו

183

אלשיך דברים פרשת דברים פרק א

 שיכול העני לומר, או הלבישני כמותך או לבוש כמותי. וזה יתכן יאמר בהיות כ"ף הדמיון בכל אחד, כקטון כגדול, כלומר כקטון את הגדול העשיר, או כגדול את הקטן הרש תשמעון:עוד שלישית, והיא לא תגורו מפני איש להטות משפט גבר מאימת שכנגדו, כי הלא המשפט לאלהים הוא. והענין, מאמר יהושפט (דברי הימים ב יט) כי לאלהים תשפוטו. והוא, כי אם הוא יתברך גזר בראש השנה לתת לראובן מאה מנה ולשמעון מאתים, והיה לזה דין ודברים עם זה כי תבע זה את זה מנה, ולפי האמת הוא פטור, ועל כן הוא יתברך השופט כל הארץ דן אותו לפטור ונתן אל הנתבע

184

אלשיך דברים פרשת ראה - שופטים פרק טז

 כלומר כי הבלתי עושה כן ויצטרך להוציא ממנו בדין, באופן שהיה בלבו לעשות שלא כדין, איך יעשה הדין לאחרים, שקל וחומר הוא אם על עצמו אינו נאמן כיצד יהא נאמן על של אחרים:או יאמר, בשום שכל והבין ענין אומרו (דברים א יז) כי המשפט לאלהים הוא וכן מאמר יהושפט לדיינים באומרו (דברי הימים ב, יט ו) לא לאדם תשפוטו כי אם לאלהים תשפוטו. והוא, כי הדיין לפעמים חושב שדן את האדם ודן את הקב"ה, על כן אלהים נצב בעדת הדיינים על כי אליו יתברך ישפוטו הם. והוא, כי הנה הוא יתברך דן את יושבי תבל ושוכני ארץ בראש השנה

185

אלשיך מלכים א פרק יז

 יזכור דבר נח ויתן אל לבו, ועל כן נרמז מאז באומרו עד יבושת המים ולמען יזכור הדבר אירע לו כן, כי עורבים זנו אותו עד יבושת המים מהנחל, ולא נזכר פה כלב כי לא היה דרך להתפרנס על ידו, כי עוף פורח נוטל משולחן אחאב כמו שכתוב בגמ' או משולחן יהושפט ופורח באויר ומביאו אליו, מה שאין כן הכלבים, והן אמת כי לא יבצר מהחשב לאליהו לזכות גדול שקדש שם שמים ברבים עם כל זה להיות הוא יתברך חפץ חסד להאריך גם לבלתי ראויים, רצה הוא יתברך לרמוז לו ענין זה, ולצערו מעט להורות לו כי חפץ ה' להיות ארך

186

אלשיך מלכים א פרק כב

 ויאמר מלך ישראל אל צדקיהו בן כנענה קח את מיכיהו והחביאהו בכלא מעתה עד בואי:(כח) ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב כו', לומר אם שוב מציאות שהוא אפשר שיביאוהו מת, אך לומר תשוב בשלום אומר כי לא דבר ה' בי מעולם בכל מה שהנבאתי, והנה מהראוי היה כי יהושפט לא ילך לאותה מלחמה, אך לבלתי המס לבב אחאב כי ויעל מלך ישראל עלה עמו יהושפט נגרר אחריו:וזהו (כט) ויעל מלך ישראל ויהושפט ולא נאמר ויעלו, ולהסיר דאגה מלב יהושפט אמר לו אין לך פחד, כי לי יאות התחפש והתנכר ובא אך לא לך, כי ואתה לבש בגדיך כי לא

187

אלשיך מלכים ב פרק ג

 אלשיך מלכים ב פרק ג(א - יא) ויאמר יהושפט כו'. ראוי לשים לב אל אומרו מאותו מלא ובחול"ם האל"ף ולא בשור"ק. וכן אומרו (יב) ויאמר יהושפט יש אותו דבר ה', אך אשר מקרוב נסתלק אליהו שהיו מימיו נאמנים, שאל ואמר האין פה נביא לה', ונדרשה מאותו כלומר שיהיה מאותו הנביא הידוע בא מכחו שנאצל בו מרוחו שהוא תלמידו, וקרוב לשמוע שרמוז באומרו האין פה דומה אל מי שנאמר בו מה לך פה אליהו, ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו כאשר שאלת, כי זה הוא תלמידו מובהק שלמד ושימש כי גדולה שימושה:ומה גם לאומרים מרז"ל

188

אלשיך יואל פרק ד

 תשלומין על מה שקדמתי:(ט) קראו זאת בגויים וכו'. הנה מלך המבקש לינקם מגוי או ממלכה, ומה גם אם הוא מגוים וממלכות רבים, אינו מודיעם לבל יתאזרו עליו כולם נגדו ליום מועד, אמר כי לא כן אלקי ישראל, כי הוא ייעד לקבץ את כל הגוים ולהורידם אל עמק יהושפט, ולשופטם ולהשיב גמולם בראשם ככל הכתוב בסמוך, אמר עתה קראו זאת בגוים, כי איני מתיירא שיתאזרו בשריהם של מעלה או אלהיהם, ולא עוד אלא שאדרבה אני אומר להם, אם יש לאל ידם לינצל יכינו קרב ומלחמה, וזהו קדשו מלחמה יום מועד כלכם לשמור את נפשכם, העירו הגבורים תחלה יגשו, שעל ידי

189

אמת ליעקב בראשית פרשת ויצא פרק ל

 כג) ותאמר אסף אלקים את חרפתי: ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר.נ"ל, דפירוש "יוסף" הוא ה' אסף, דמצינו דיו"ד וא"ו בתחלת השם של איש הוא במקום שם ה', אלא דכמה פעמים מוסיפים בין היו"ד והוא"ו גם את האות ה"א מהשם בן ד' אותיות, וכדמצינו יושפט: יהושפט, יורם: יהורם, וכן כאן היה בדעת רחל לקרותו "יהוסף" משום אסף אלקים, כלומר ד' אסף, אלא שכיוונה ג"כ לענין "יוסף" ד' לי בן אחר ולכן דילגה הה"א. ומכל מקום קראו את שמו "יהוסף" בתהלים פ"א פ"ו, עיי"ש.(כו) תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן.והנה אמר "

190

אמת ליעקב במדבר פרשת מטות פרק ל

 עכ"ל. וצריך להבין, מהו החילוק שבין לשון "כה" ללשון "זה", וגם אם לשון "זה" הוא מדרגה יותר גבוהה א"כ מדוע המתין הכתוב עד סוף ספר במדבר, ולמה לא הקדים בתחלת דברי משה.והנראה לי, דבאמת מצינו [סנהדרין דף פ"ט ע"א] שבנביאי אמת אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, ומזה הבין יהושפט בנביאי אחאב שאינם נביאי אמת - מפני שכולם נתנבאו בסגנון אחד. ולכאורה היה הדבר צריך להיות בהיפך, דנביאי אמת שקבלו ממקור אחד היה להם לומר בלשון אחד ונביאי שקר להיפך. ונ"ל דבאמת אחז"ל [ברכות דף נ"ח ע"א] שכשם שפרצופי האדם אינם דומין זה לזה כך אין דעותיהן שוות, וא"כ אם

1234567891011121314151617181920