יבום

יבום מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4803 מקורות עבור יבום. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


1

משנה מסכת בכורות פרק א

 יקבר ומותר בהנאתו של טלה וחכמים אומרים אינו צריך להקבר והטלה לכהן:משנה ז[*] לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחריו וקוברו מצות פדיה קודמת למצות עריפה שנאמר (שמות י"ג) ואם לא תפדה וערפתו מצות יעידה קודמת למצות פדיה שנאמר (שם /שמות/ כ"א) אשר לא יעדה והפדה מצות יבום קודמת למצות חליצה בראשונה שהיו מתכונין לשם מצוה ועכשיו שאין מתכונים לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות יבום מצות גאולה באדון הוא קודם לכל אדם שנאמר (ויקרא כ"ז) ואם לא יגאל ונמכר בערכך:

2

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק ז

 תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק ז הלכה אהעושה מאמר ביבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת ר' שמעון אומ' או חולצת או מתיבמת שאם מאמרו מאמר תתיבם שהיא אשתו של שיני אין מאמרו מאמר תתיבם שהיא אשתו של ראשון הלכה בכיצד מצות יבום עושין בה מאמר ואחר כך כונס כנסה עד שלא עשה בה מאמר קנה העושה מאמר ביבמתו קנאה לעצמו ופסלה על ידי אחים באו עליה אחין ועשו בה מאמר נתנו גט וחלצו פוסלין על ידו הלכה גהעושה מאמר ביבמתו נפטרה צרתה הנותן גט ליבמתו נפטרה צרתה והיא חלץ לה נפטרה צרתה וחכמים אומ' יש גט אחר גט

3

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק יג

 חרשות או שתי אחיות אחת פקחת ואחת חרשת וכן שתי אחיות חרשות נשואות לשני אחין פקחין או לשני אחין חרשין או לשני אחין אחד פקח ואחד חרש וכן שני אחין אחד פקח ואחד חרש נשואין שתי אחיות אחת חרשת ואחת פקחת חרשת לפקח ופקחת לחרש אין כאן לא חליצה ולא יבום אלא אשתו עמו לזו תצא משם אחות אשה אם היו נכריות יכניסו אם רצה להוציא יוציא אם רצה לקיים יקיים

4

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ד

 עליה שם רע מ"מ [שם יד] ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה פרט לייעודין לקחתי [דף כו עמוד א] פרט לשומרת יבם לקחתי פרט לארוסה לקחתי פרט ליעודין אמר רבי יונה אפילו כמאן דמר משעה ראשונה יתן כסף לייעודין לקחתי פרט לשומרת יבם לא סוף דבר כמשנה הראשונה שמצות יבום קודמת למצות חליצה אלא אפילו כמשנה אחרונה שמצות חליצה קודמת למצות ייבום לקחתי פרט לארוסה ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים וחש לומר שמא מצא ואיבד שהביא הבעל עדים שזינת עודה בבית אביה ואלה בתולי בתי וחש לומר שמא דם צפור הוא שהביא האב עדים להזים עידי הבעל אמר

5

בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פה

 ער, שהוער מן העולם, ותהר עוד וגו', אונן, שהביא אנינה לעצמו, ותהר עוד וגו', שלה, שנשתלשל מן העולם, ותוסף עוד וגו', כזיב, פסקת שם מקום, ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה', שהיה חורש בגנות ומערה לאשפות.ה [לח, ח] ויאמר יהודה לאונן וגו', יהודה התחיל במצות יבום תחלה, תני כל דבר שהיה בכלל היתר ונאסרה וחזר והותרה לא להתירה הראשון חזר אלא להתירה השני, יבמה לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להתירה הראשון ת"ל יבמה יבא עליה מצוה רבי יוסי בר חלפתא יבם אשת אחיו וחמש בעילות בעל ודרך סדין בעל, ונטע חמש נטיעות בישראל ומאן

6

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת תרומה פרק כה

 הכא פני, וכתיב התם מאת פני יצחק אביו (בראשית כז ל), ואין פני אדם פחות מטפח:סימן יחיח) ועשית שנים כרובים זהב. כשאמר משה רבינו לא תעשה לך פסל וכל תמונה (שמות כ ד), נאמר לו ועשית שנים כרובים זהב, וכן כיוצא באלו, כמו פרשת יבום, וערות אביך, לא תלבש שעטנז (דברים כב יא), גדילים תעשה לך (שם שם יב), מחלליה מות יומת (שמות לא יד), וביום השבת שני כבשים בני שנה (במדבר כח ט), אלה וכיוצא בהן ברצון אחד נאמרו:סימן יטיט) ועשה כרוב אחד מקצה מזה. שלא להרחיק את הכרובים מן הכפורת:סימן ככ) והיו

7

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת קדושים

 אותם כענין (ירמיה כב) כתבו את האיש הזה ערירי:[כ, כא] ואיש אשר יקח את אשת אחיו. בזמן שיש לו בן. נדה היא. למה יצאת בלשון נדה. לומר לך מה נדה יש לה היתר. אף אשת אחיו יש לה היתר. כגון שמת ובן אין לו שמקיים בה מצוה יבום. ערירים יהיו. שאינן זוכין לבנים:[כ, כב] ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי. ליתן שמירה ועשיה לחקים ושמירה ועשיה למשפטים. ולא תקיא אתכם הארץ. אני איני מביא אתכם על מנת לירש. ולא תלכו בחקות הגוים. אלו המצרים וכה"א (דברים ד) או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי וגו'. אשר אני

8

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בחוקתי

 לאיש אחר. ולא לבן. פירוש האח נקרא אחר אבל הבן לא נקרא אחר. ומה ראית לרבות את הבן. מרבה אני את הבן שהוא קם תחת אביו ליעידה ולעבד עברי והלכתא זו במסכת קדושין ובמסכת ערכין. וקשיא התם אדרבה מרבה אני את האח שכן הוא קם תחת אביו ליבום. כלום יש יבום אלא במקום שאין בן הא יש בן אין יבום מכלל דבן עדיף. ולא יגאל עוד. לכמות שהיה אינה נגאלת אבל לוקחה מיד הגזבר שתהא לפניו כשדה מקנה:[דף עט עמוד ב] [כז, כא] והיה השדה בצאתו ביובל. מלמד שהשדה קרוי לשון זכר. קדש לה' כשדה החרם. מלמד שהכהנים נכנסין

9

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תצא

 לכל האחים. העושה מאמר ביבמתו קנאה לעצמו ופסלה לכל האחים. רצה להניחנה צריכה הימנו גט למאמרו וחליצה לזיקתו. יבמה יבא עליה. מלמד שאינה נקנית אלא בביאה. ולקחה לו לאשה. מלמד שאם רצה לגרשה צריכה ממנו גט. ואינו נותן גט עד שיגדיל עד שיביא שתי שערות. ויבמה. על כרחה. נאמר כאן יבום ונאמר בתמר יבום מה להלן אשת אחיו אף כאן אשת אחיו:והיה הבכור אשר תלד. ואם אינה יולדת מהו אשר תלד. אלא הבכור זה היבם. מלמד שהיבום מצוה בגדול ליבם. לא רצה הולכים על כל האחים. הבכור אשר תלד. אם מת זה היבם הגדול שבאחים. יקום על שם אחיו

10

בראשית רבתי פרשת וישב

 ב' תורות, תורה שבכתב ותורה שבע"פ, ויעקב למד כל התורה לבניו וקיימוה. ומנין אתה למד שקיימוה, מיהודה שנאמר הוציאוה ותשרף (ל"ח כ"ד), על שהיתה תמר בתו של שם. וכה"א בא אל אשת אחיך ויבם אותה (שם ח'), ואם לא היו לומדין התורה מנין היה להם לידע דין בת כהן ומצות יבום. לכן כרת הב"ה ברית שבועה עם השבטים על שלמדו את התורה וקיימוה, שנאמר שבועות מטות אמר סלה (חבקוק ג' ט'), ולפי שהיתה התורה מסורה בידם מאברהם ללמוד ולקיים לכך כשעברו על מצות וגונב איש ומכרו נחשב להם לעון גדול. וכן את מוצא בכלם על שעברו על ד"ת נענשו. את

1234567891011121314151617181920