טלית

טלית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4742 מקורות עבור טלית. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך

 מהם וצריך תקון. והיוצא בשבת בטלית שאינה מצויינת כל צרכה הוא חייב חטאת (ועכשיו חייב מלקות). וטלית של תלמידי חכמים צריך שיראה בגדו מתחתיו טפח. וטלית שאינו צריך לה והיא בתוך הקופסה אינה צריכה ציצית. וטלית של שלש קרנות פטורה מן הציצית שנא' (דברים כב) על ארבע כנפות כסותך אבל טלית של חמש קרנות חייבת לפי שיש בכלל חמש ארבע ואין בכלל שלש ארבע וכן הלכה. תנו רבנן עשאה לציצית מן הסיסין או מן הקבורין שהם לבית לצורך תפירה ואריגה. מן הקוצין. אלו שחותכין מן הבגדים של צמר אחר גמר מלאכתן כדי לנאותן מן הנימין אלו חוטין שבראש היריעה של

72

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת קרח

 עצמו שנא' ויקח קרח בן יצהר בן קהת וכו' ולמה נסמכה פרשת פורענות דקרח לפרשת ציצית שכיון שאמר משה לישראל (במדבר טו) ועשו להם ציצית הלך ואמר לאשתו ראי שחידש לנו משה מצוה אחרת לעשות ציצית על כנפי בגדינו ולתת על ציצית הכנף פתיל תכלת. אמרה לו הריני עושה לך טלית כולה של תכלת. לקחה והוליכה אצל משה רבינו אמר לו זאת חייבת בתכלת או לא אמר לו בית מלא ספרים צריך מזוזה. מיד התחיל לגנות שנא' ויקח קרח. שלקח מקח רע לעצמו. ד"א שלקח לבו בגאותו כענין שנאמר (איוב שם) מה יקחך לבך וגו'. אמרה לו אשתו מפני מה

73

בראשית רבתי פרשת וישב

 הוא חייבה כיהודה, ועליו [נאמר] האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו (דברים ל"ג ט'), בדין תמר, ואת אחיו לא הכיר (שם) במעשה העגל, ואת בניו לא ידע (שם) במעשה זמרי. והיכן ישבו בדין, בבית מדרשו של שם.לח, כה למי החתמת. טבעת היתה שהיה חקוק עליה שם המפורש. והפתילים, טלית מצויצת, והמטה, זה מטה של משה. א"ר יהושע דסכנין אמר הקב"ה למשה אתה אמרת כי יבא אלי העם (שמות י"ח ט"ו), דצריך ליורה יפיח בה, אף אתה כשתהא צריך לדבר תהא בא אצלי הה"ד ובבא משה אל אהל מועד וגו' (במדבר ז' פ"ט). לח, כו צדקה ממני. הה"ד החקר אלוה תמצא

74

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק ל

 אשה מנאפת (משלי ל כ), שפיכות דמים דכתיב אל תלך בדרך אתם כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם (שם א טז), לשון הרע דכתיב וידרכו את לשונם קשתם שקר וגו' (ירמיה ט ב): ונתן לי לחם לאכול. זו תורה, דכתיב לכו לחמו בלחמי (משלי ט ה): ובגד ללבוש. זו טלית, וכשיזכו בני לתורה יזכו למינוי להשיא בנותיהם לכהונה, ובניהם זוכין ללחם הפנים במקדש, וכן לבגדי כהונה, ובגבולין חלה וראשית הגז: והיה ה' לי לאלהים. רבי יהושע דסכנין [בשם ר' לוי] אמר נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולת הבנים, א"ל אתה אמרת והיה ה' לי לאלהים, חייך הרבה

75

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לח

 וכן נמי כנגדו כשאמר ערבוני יקון קנה כנגדו לקבל על החוזר בו קללת מי שפרע אבל לא הסחורה כלום, והני מילי דאמר כנגדו הוא קונה לקללת מי שפרע במידי דמופלג, דגרסינן בירושלמי מודה ר' חייא בר' יוסף לר' יוחנן דאמר כנגד כולן הוא זוכה במקח שאין דרכן לקנות לחצאין, כגון טלית, אבל במקח שדרכן לקנות חצאין כגון פירות, סבר לה כרב וזה וזה למי שפרע. ר' יעקב בר אידי ור' אבהו בשם ר' יוסי טבעת אין בה משום ערבון אפי' לקבולי' עלי' מי שפרע ואינו אלא דברים בעלמא, והנושא והנותן אינו קונה אלא לקבולי' עליה החוזר בו קללת מי שפרע

76

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טו

 כל אומות העולם אומרים שבחו של מי שאמר והיה העולם אבל שלי נעים ביותר וערב ביותר, שנא' ואתה קדוש יושב תהילות ישראל (תהלים כב ד), ואומר כי קולך ערב (שה"ש ב יד): זה אלי ואנוהו. ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקוניהו, אלא אתנאה לפניו במצוותיו, אעשה לכבודו טלית נאה ומצוייצת כהלכה. תפילין נאות, ספר תורה נאה, לולב נאה וסוכה נאה. אבא שאול אומר אנאה מעשיו במעשי, הוא צדיק אף אני צדיק, הוא רחמן אף אני רחמן, וכה"א אחרי ה' [אלהיכם] תלכו (דברים יג ה), אחר דרכו ואחר מעשיו: אלי. לשון רחמים, שנא' אלי אלי למה עזבתני (תהלים

77

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז

 מתני' נתנו במגדל ונעל בפניו, ואבד המפתח עירובו עירוב, ר' אליעזר אומר אם אין ידוע שהמפתח במקומו אינו עירוב. ואמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא. אביי ורבא דאמרי תרווייהו הכא במנעל דקטיר במתנא ובעי סכינא למיפסקיה. דר' אליעזר סבר לה כר' נחמיה דאמר אפילו תרווד אפילו (סכין) [טלית] אין ניטלין אלא לצורך תשמישן. ורבנן סברי כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך:מתני' נתגלגל ויצא חוץ לתחום ונפל עליו גל או נשרף או תרומה ונטמאת מבעוד יום אינו עירוב, משחשיכה הרי זה עירוב, ואם ספק כשר, דאמר ר' יוסי העיד אבטולמוס משום חמשה זקנים שספק העירוב כשר. וצריכין למבדקי'

78

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויצא

 א"ל הרי כל שבחו של גר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה, א"ל וכי קלה היא בעיניך דבר שנתחבט עליה אותו זקן ונתן לי לחם לאכול [כ"ח, כ] בא זה והושיטה לו בקנה, בא לו אצל ר' יהושע התחיל מנחמו בדברים לחם זו תורה כד"א לכו לחמו בלחמי שמלה זו טלית זכה אדם לתורה זכה למצות ולא עוד אלא שהן משיאין לכהונה ובני בניהן מקריבים על גבי המזבח, לחם זה לחם הפנים, שמלה אלו בגדי כהונה גדולה, והיה ה' לי לאלהים א"ל הקב"ה אתה אמרת והיה ה' לי לאלהים [כ"ח, כ"א] חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן איני נותן

79

ילקוט שמעוני תורה פרשת בא

 יוחנן נתעטף הקב"ה בטלית מצוייצת והעמיד למשה מכאן ולאהרן מכאן וקרא למיכאל ולגבריאל ועשה אותם כשלוחי החדש וא"ל כיצד ראיתם את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה, כמה היה נוטה וכמה היה רחב, א"ל כסדר הזה יהו בני מקדשין את החדש למטה ע"י זקן וע"י עדים וע"י טלית מצוייצת. ד"א החדש הזה לכם אמר להן הקב"ה חדוש דברים אני עושה לכם לשעבר לא גאלתי אומה מתוך אומה אלא לכם אני מחדש דבר זה:מנין שאין מונין ימים לשנים שנא' לחדשי השנה [י"ב, ב]. חדשים אתה מונה לשנים ואין אתה מונה ימים לשנה. החדש הזה לכם [י"ב, ב]

80

ילקוט שמעוני תורה פרשת משפטים

 בא השמש [כ"ב, כ"ה] זה כסות יום שאתה מחזיר לו כל היום כסות לילה שאתה מחזיר לו כל הלילה (וכל היום) מנין ת"ל השב תשיב לו את העבוט וגו' מכאן אמרו ממשכנין כסות יום בלילה וכסות לילה ביום ומחזירין כסות יום ביום וכסות לילה בלילה. כי היא כסותה לבדה זו טלית. היא שמלתו לעורו זה חלוק. במה ישכב להביא עור מצע (והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני [כ"ב, כ"ו]) רבי נתן אומר הרי שיצא חייב לחברו מנה בבית דין ועליו כסות במאתים לא יאמר לו מכור כסותך והתכסה במנה ותן לי מנה לכך נאמר כי היא כסותה לבדה

1234567891011121314151617181920