טלית

טלית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4742 מקורות עבור טלית. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

שמות רבה (וילנא) פרשת יתרו פרשה כז

 שכתוב בפרשת (במדבר י) ויאמר משה לחובב.ט ד"א וישמע יתרו הה"ד (ירמיה ב) שמעו דבר ה' בית יעקב זש"ה (משלי ו) בני אם ערבת לרעך, אמר רבי נחמיה נאמרה על החברים כל הימים שאדם חבר לא איכפת לו בצבור ואינו נענש עליו, נתמנה אדם בראש ונטל טלית לא יאמר לטובתי אני נזקק לא איכפת לי בצבור אלא כל טורח הצבור עליו, אם ראה אדם מעביר בייא על חבירו או עובר עבירה ולא ממחה בידו הוא נענש עליו, ורוח הקדש צווחת בני אם ערבת לרעך, אתה ערב עליו תקעת לזר כפיך, אמר לו הקב"ה אתה הכנסת עצמך לזירה, ומי שהוא

42

ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה כז

 עד שלא נתתי לו בן זכר מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו מקום מי עשה לי לולב עד שלא נתתי לו דמים מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית מי הפריש לפני פאה עד שלא נתתי לו שדה מי הפריש לי תרומה עד שלא נתתי לו גורן מי הפריש לפני חלה עד שלא נתתי לו עיסה מי הפריש לפני קרבן עד שלא נתתי לו בהמה הה"ד שור או כשב או עז.ג ר' יעקב בר זבדי פתח (יחזקאל

43

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה כז

 שלא נתתי לו בן זכר, מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג, מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית, מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו מקום, מי עשה לי לולב עד שלא נתתי לו דמים, מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלת /טלית/, מי הפריש לי פיאה /פאה/ עד שלא נתתי לו שדה, מי הפריש לי תרומה ומעשר עד שלא נתתי לו גורן, מי הפריש לי חלה עד שלא נתתי לו עיסה, מי הפריש לפני קרבן עד שלא נתתי לו בהמה, שור או כשב או עז.[ג] ר' יעקב בר זבדי בש'

44

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ח

 של גר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה אמר לו וכי קלה היא בעיניך דבר שנתחבט עליו אותו זקן (בראשית כח) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ובה זה והושיטה לו בקנה נכנס אצל ר' יהושע התחיל מנחמו בדברים לחם זו תורה שנאמר (משלי ט) לכו לחמו בלחמי שמלה זו טלית זכה אדם לתורה זכה למצות ולא עוד אלא שמשיאין בנותיהם לכהונה ויהיו בני בניהם מקריבים עולות ע"ג המזבח לחם זה לחם הפנים ושמלה אלו בגדי כהונה גדולה הרי במקדש בגבולים מנין לחם זו חלה ושמלה זו ראשית הגז לכך נאמר ואיש את קדשיו לו יהיו בפרשת הגר.

45

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד

 נאמר ביום השביעי נשיא לבני אפרים וגו'.ב ביום השביעי וגו' הה"ד (איוב מא) מי הקדימני ואשלם וגו' א"ר תנחום ב"ר אבא מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וגמילות חסדים מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרים ומשנים מי שאין לו בית ועושה מזוזה מי שאין לו טלית ועושה ציצית מי שאין לו בנים ומוהל ועושה ספרים ומשאילן לאחרים אמר הקב"ה זה הקדים וקיים מצותי עד שלא נתתי לו במה לקיימן צריך אני לשלם ליתן לו ממון ובנים שיהיו קוראים בספרים הוי מי הקדימני לעשות מצוה ואשלם לו שכרה למה שאינו חסר דבר שהעולם ומלואו שלי הוא לכך נאמר (שם /

46

במדבר רבה (וילנא) פרשת קרח פרשה יח

 הייתי ראוי להיות נשיא על משפחות והוא עשה בנו של עוזיאל קטן של אחי אבא יהי גדול עלי הריני חולק עליו ומבטל כל מה שנעשה על ידו לכך ויקח קרח.ג ויקח קרח מה כתיב למעלה מן הענין (במדבר טו) ועשו להם ציצית קפץ קרח ואמר למשה טלית שכולה תכלת מהו שתהא פטורה מן הציצית א"ל חייבת בציצית א"ל קרח טלית שכולה תכלת אין פוטרת עצמה ארבע חוטין פוטרות אותה, בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה אמר לו חייב במזוזה א"ל כל התורה כולה רע"ה פרשיות אינה פוטרת את הבית פרשה אחת שבמזוזה פוטרת את הבית אמר לו

47

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ה - החדש הזה

 מיכן, וקרא למיכאל וגבריאל, ועשה אותם כשלוחי החודש ואמ' להם, כאיזה צד ראיתם את הלבנה, לפני החמה לאחר החמה, לצפונה לדרומה, כמה הוא גבוה ולאין הוא נוטה, הידי רחב. א' להם, כסדר הזה שאתם רואים כך יהו בניי מעברים את השנה למטן, על ידי זקן ועל ידי עדים ועל ידי טלית מצוייצת.[טז] ר' נחמן ור' לעזר בר' יוסה ור' אחא. חד אמ', אמ' הקב"ה לישר' בניי חידוש גאולה יש לכם לעתיד לבוא. וחרנה אמ' חידוש שהוא לעתיד לבוא יש לכם כאן. מה לעתיד לבוא אז תפקחנה עיני עורים (ישעיה לה: ה), אף הכא וכל העם רואים את הקולות (שמות

48

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ט - שור או כשב

 ליעקב ולישראל מה פעל אל (במדבר כג: כג), כל מי שפעל עים אל יבוא ויטול שכרו. ורוח הקודש אומרת, מי הקדימני ואשלם (איוב שם /מ"א/), מי קילס לפני עד שלא נתתי בו נשמה, מי מל לפניי עד שלא נתתי לו בן זכר, מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית, מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית, מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג, מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו חצר, מי הפריש לפניי פיאה עד שלא נתתי לו שדה, מי הפרי' לפני תרומה ומעשרות עד שלא נתתי לו גורן, מי הפריש לפני

49

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא י - עשר תעשר

 מזהיר את ישר' עשר תעשר (דברים יד: כב).[ז] אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון (איוב לא: לח). אמרו לאיוב כלום יש לך עליה אלא שלש אמות בשעת מיתתך דאת אמר אם עלי אדמתי תזעק (שם /איוב ל"א/), היא דידך. ר' חייה רבא אמ' לאחד שהיה מוכר טלית באטליס, ועבר אחד וראה אותו, אמ' לו שלי היא. אמ' לו היתעטף בה, אם מחזקת היא לך הרי היא שלך ואם לאו אינה שלך. כך אמ' הק' /הקב"ה/ לאיוב, לא אני הוא שכת' בי הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וג' (ירמיה כג: כד), ואת או' אם עלי אדמתי תזעק

50

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא י - כי תשא

 ראשם של ישראל אלא הקב"ה שנאמר ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם (מיכה ב' י"ג), למה הדבר דומה למי שהיה יושב ועושה עטרה ומקביע בה אבנים טובות ומרגליות, עבר אחד וראה אותו, אמר לו כל מה שאתה יכול לקבוע בו קבע שהיא עתידה להינתן בראשו של מלך, משל לזקן שהיה לו טלית אחת והיה מנערה בכל שעה ומקפלה, אמר לו בזו אני זהיר שבשביל (שהלבישני) [שהלביש בי] לכשניתמניתי זקן (לבשתי באותו שעה), כך אמר הקב"ה למשה הוי זהיר באומה זו, מכל האומות שבראתי בעולמי היא ממליכה אותי תחלה שנאמר זה אלי ואנוהו (שמות ט"ו ב'), למלך שהיה לו פורפראות הרבה והיה

1234567891011121314151617181920