טלית

טלית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4742 מקורות עבור טלית. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

רש"ר הירש במדבר פרשת שלח פרק טו

 ע"ב), גם מצות ציצית נוהגת מדאורייתא רק בבגדי צמר או פשתים, ואילו בגדים העשויים משאר חומרים חייבים בציצית רק מדרבנן, ושיטה זו נתקבלה להלכה על ידי הרמב"ם (הל' ציצית פ"ג ה"א). אך לשיטה אחרת (מנחות שם) כל הבגדים חייבים בציצית (ראה לקמן)."בגדיהם": גם בגדי השותפים חייבים בציצית; כנגד זה טלית שאולה פטורה, שהרי אין היא "כסותך" (דברים כב, יב; חולין קטו ע"א):ונתנו על - ציצת הכנף וגו'. כאן נאמר "הכנף" במוחלט, בלא הגבלה על ידי תוספת לואי "כנף הבגד", והשיטה האחרת (מנחות לט ע"ב) לומדת מכאן הרחבה של מצות ציצית: המצוה חורגת מן המושג המצומצם של "בגד צמר ופשתים"

192

רש"ר הירש דברים פרשת כי תצא פרק כד

 לאיש" - הרי היא נשואה גמורה. ואכן מורה ההלכה שמעמד האשה כאשת איש מתחיל כבר משעת הקידושין, אך אין היא נחשבת אשתו גמורה אלא אחרי שנכנסה לחופה (עי' קידושין ה ע"א - ע"ב). בחופה נכנסת האשה אל בית האיש דרך קבע, וכניסה זו מסומלת על ידי עמידתם המשותפת תחת סיכוך אחד (כגון טלית הפרושה מעליהם). רק אחרי החופה מותר מגע מיני ונכנסים לתוקפם היחסים ההדדיים של דיני ממונות וכן ההלכות על נדרים וטומאת מת בכהן (ויקרא כא, ב ופי' שם). ההלכות הנוגעות לדיני ממונות קיבלו משמעות של ממש רק משעת הכניסה לארץ, שהרי רק אז התחילו התנאים הרגילים של דרכי קניין ופרנסה:

193

שפתי כהן במדבר פרשת קרח

 ואמרו טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, טוב סחרה מסחר כסף, ועליהם אמר התנא לא תחמוד כבוד יותר מלימודך (אבות ו', ה'). ועל זה בחר בהם הקב"ה והבטיחם ואמר להם אני חלקך ונחלתך וגו':[טז, א] ויקח קרח. אמרו חז"ל (תנחומא פרשה זו ב') מה לקח לקח טלית שכולה תכלת ובא לו אצל משה אמר לו זו פטורה או חייבת בציצית אמר לו חייבת, התחיל לצחק עליו אמר לו טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה, זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה. וכן בית מלא ספרים מהו שיהיה פטור ממזוזה אמר לו חייב אמר לו התורה

194

שפתי כהן דברים פרשת כי תצא

 מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים, זהו שאמר ושלחתה לנפשה ומכור לא תמכרנה בכסף, שיכספו פניה ותתבייש ותבוא לידי בושה במקום שמכירין אותך לא תעשנה:[כא, יד] לא תתעמר בה. כתרגומו לא תתגר, לא תלבש טלית עד העינים ותפילין גדולים שתהא נראה שאתה חסיד וקדוש בפני בני אדם ותכרע במודים עד שיהיה ראשך בין ארכובותיך, כמו התגר שמראה לבני אדם שהוא עשיר כדי שישאו ויתנו עמו, כן אתה עושה מראה חסידות כדי שיאמינו לך ויתנו לך פקדונות וישאו ויתנו עמך, לא לשם שמים, ובינך לבין קונך אתה

195

תורה תמימה שמות פרשת משפטים פרק כב

 שתהא עושה מצוה ותהא נוטל את שלךרה) [מכילתא]:עד בא השמש - תנא רב שיזבי קמיה דרבא, עד בא השמש תשיבנו לו זו כסות יום, כבוא השמש תשיבנו לו (פ' תצא) זו כסות לילהרו) [ב"מ קי"ד ב']:(כו) כי היא כסותה - היא כסותה לבדה - זו טלית, היא שמלתו לעורו - זה חלוק, במה ישכב - לרבות עור המצערז) [מכילתא]:כי היא כסותה - תניא, ר' נתן אומר, הרי שיצא חייב לחבירו בבית דין ועליו כסות במאתים, לא יאמר לו מכור כסותך והתכסה במנה ותן לי מנה, לכך נאמר כי היא כסותה, אי אתה רשאי למנוע ממנו כסות שהיא נופלת לשארורח

196

תורה תמימה הערות שמות פרק כא

 אינו רשאי שוב האב למכור אותה עוד הפעם מפני שאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות. ומה שסמך הדרשה על לשון בבגדו בה הוא לרמז בעלמא שנפרש אשר לו יעדה בענין נשואין ולא אשר לא יעדה באל"ף, כלומר שלא רצה לייעדה וזהו רמז בלשון בבגדו בה מלשון בגד ופריסת טלית שהוא ענין נשואין. ועיין בתוס' אריכות דברים בזה, ופרשנו בדרך קצרה ופשוטה:עז) ומפרש בסוגיא דהו"א דגם לאחיו ייעדנה שכן קם תחת אחיו ליבום קמ"ל דדוקא בן שקם תחת אביו לירושה ולשדה אחוזה, ועיין בבבלי קדושין י"ז ב':עח) ר"ל הא עוד לא מצינו בתורה חיובי הבעל לאשה שתולה

197

תורה תמימה הערות במדבר פרק טו

 חוזר לברייתו, ויותר מזה נפלא הדבר שהוא עצמו בחו"מ סי' שנ"ג וסי' שס"א הביא דעת הרמב"ם כן, ולפי"ז ע"כ צ"ל דהרמב"ם איירי כאן קודם יאוש, ואיך שהוא מבואר דעת הרמב"ם דלקנין בשינוי השם צריך גם יאוש בעלים, והרבה יש להאריך בזה, ועיין לפנינו בפ' תצא בפסוק גדילים תעשה לך לענין טלית שאולה:קט) מ"ש אין ציצית אלא משהו נראה הכונה משום דשם ציץ מורה על הפרחה, מלשון ויצץ ציץ (במדבר י"ז) ומכיון שאך יצא משהו כבר נקרא פריחה וניצוץ, וא"כ גם ציצית נקראים ציצית גם במשהו, והבאור לדינא עיין בסמוך.ומה שאמרו אין לה שיעור, מפרש בגמ' דאין להם שיעור

198

תורה תמימה דברים פרשת כי תצא פרק כב

 שלשקכב) [שם מ"ג ב']:כנפות - תניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר, מניין שלא יתן הציצית על אמצע בגד אלא על שפתו, שנאמר על ארבע כנפותקכג) [ספרי]:כסותך - יכול כסותך דידך אין דשותפות לא, ת"ל (פ' שלח) על כנפי בגדיהםקכד) [חולין קל"ו א']:כסותך - למעט טלית שאולה שפטורה מן הציציתקכה) [שם שם]:כסותך - פרט לסדיןקכו) [ספרי]:אשר תכסה בה - לרבות כסות סומא שחייבת בציציתקכז) [מנחות מ"ג א']:אשר תכסה בה - פרט למעפורת שאינך מכסה בה ראשך ורובךקכח) [ספרי]:(יג) ושנאה - מה ת"ל, לומר, ראה מה שנאה גורמת, עבר על ואהבת לרעך כמוך סופו לעבור

199

תורה תמימה הערות דברים פרק כב

 דהא חזינן דגם לענין איסורים בעלמא אינו בכלל צמר, כמו לענין נגעים, אף דהתם לא שייך מלקות, וא"כ מה נשתנה ענין כלאים שבו יהיה בזה איסור דאורייתא, ומה דנקיט הלשון אין לוקין עליו לאו בדוקא הוא, וכונתו שהלאו אין בו:קיג) ר"ל דהכנף משמע עשה ציצית ממין הכנף, אם טלית של משי עשה ציצית של משי וכדומה, וכתיב צמר ופשתים גדילים תעשה לך, משמע עשה ציצית רק מצמר ופשתים, ועיין מש"כ בבאור קושיא זו בפ' שלח שם:קיד) ר"ל ציצית של צמר רחלים או פשתים פוטרים בכל מיני בגדים וציצית של שאר מינים אין פוטרין אלא במינם, כגון של משי

200

תורה תמימה הערות שיר השירים פרק ב

 מאז שנשברו, שם, משא"כ בשניים אני חבוקה עד היום כחביקת ימין:עד) דריש שמאלו בחסור האל"ף מלשון שמלה, שמלות, [כי באותיות אהו"י נוהג יתרון וכמו שדרשו בסוף קה"ר וינאץ השקד מלשון וינץ וכן להלן (ז' ו') ראשו עליך ככרמל דרשו רשך] ודריש שמלה שמתעטפין בה עד מתחת לראש, והיינו טלית של ציצית, וכן דריש זה לענין ק"ש, מפני שקבלת עול מלכות שמים הוא במחשבה בראש, וימינו תחבקני דריש לתפילין מפני כי בהם הימין מחבק את השמאל כי קושרין בימין, וכן דריש זה לענין תפלה מפני שבעת התפלה צריך להיות יד ימין על של שמאל כעבד לפני רבו:עה) כי הסוכה

1234567891011121314151617181920