טלית

טלית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4742 מקורות עבור טלית. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

פענח רזא שמות פרשת משפטים

 תלוה את עמי, פירש"י עמי ועכו"ם עמי קודם וקשה למה לי תיפוק לי' מדקדמה בנבילה נתינת הגר למכירה דעכו"ם כ"ש הלואה ולישראל, וי"ל דאצטריך דשמא נבילה דהוי דבר מועט שאני:כי הוא כסותה, קרינן כסותו בוי"ו וכתיב כסותה בה"י לומר אף אם לבוש ה' כסותים, דהיינו טלית, כתונת, חגור, חלוק, ומכנסים, אינו חייב למכור ולקנות גרועה ממנו:ל"א תשימו"ן עלי"ו נש"ך, בגימט' אח"ד הלו"ה והמלו"ה אח"ד העדי"ם והסופ"ר ואח"ד הער"ב עוברי"ם בהלא"ו:ודמעך, לפי' הר"ר משה מפונטיז"א לשון לח כמו ותשקמו בדמעות שליש:לא תבשל גדי בחלב וגו' סמכו לראשית ביכורי אדמתך לומר שגם בביכורים א"צ להניח הפרי בקרקע עד

182

פענח רזא במדבר פרשת קרח

 פענח רזא במדבר פרשת קרחובעזר צוה מטה אהרן והנה פרח, נתחיל סדר ויקח קרח:ויקח קרח, נסמכה לפ' ציצית שעיקר המחלוקת בא מהציצית כדאיתא במדרש טלית שכולה תכלת וכו' (וזה עצמו ויקח שלקח מה שנזכר לפניו בסמוך שהלבישן טליתות של תכלת), ומה ראה לחלוק, אמר שמי קר"ח בגימט' אלעז"ר ובאתי מיצהר שכולו זית לכן ראוי גם לי הכהונה כמוהו, וכן המלכות שהמלכים נמשחים בשמן, ולכך נאמר בן יצהר:ודתן ואבירם וגו', תימה דבשלמא קרח ערער על שהוא לוי אבל אלו למה ערערו עליה, וי"ל שאמרו אנחנו מראובן הבכור והעבודה בבכורות ושמא תאמר שחטאנו בעגל הלא גם אהרן חטא בו:

183

צרור המור במדבר פרשת קרח

 גדולים להודיענו חטא קרח. והודיעו לנו פירוש הפסוק באומרו ויקח קרח ולא פירש מה לקח. ואמרו שהוא כמו ויצא בן אשה ישראלית. שאמרו מפרשה של מעלה יצא ללגלג ואמר ביום השבת יערכנו וכו'. וכן ויקח קרח שכתב בכאן פירושו. שלקח טליתות של תכלת ולקח פרשת ציצית הסמוכה לה ללגלג. ואמר טלית שאינה תכלת חוט אחד פוטרתו טלית שכולה תכלת לא כל שכן. עד שכפר בה' אחד ובתורתו ואמר דברים אלו לא נצטוית עליהם בסיני. עד שבזה לקח חלקו מעולמו. אחר שביד רמה הפר מצות ה' ודבר ה' בזה. ועל זה אמר למעלה את ה' הוא מגדף הכרת תכרת בעוה"ז ובעוה"ב.

184

פירוש הרא"ש על התורה דברים פרשת כי תצא פרק כב

 לא יעשה אדם בית תבנית ההיכל אכסדרה תבנית אולם. ד"א לפי שהקריב קין זרע פשתן והבל הביא מבכורות צאנו שהוא מין צמר ולא רצה הקב"ה שיתחברו יחד לפי שאז נחלקו:(יג) כי יקח איש אשה. מה כתיב למעלה גדילים תעשה לך מכאן סמך למנהג העולם שלוקחין טלית לחתן כשישא אשה:(כב) ומתו גם שניהם. פירש"י לרבות הבאים מאחריהם פי' לפי' שאם בא עליה איש לאחר שנגמר דינה שחייב מיתה דסד"א דכמתה דמייא ולא ליחייב עלה קמ"ל. גם יש תועין ומפיק לרבות הבאים מאחריהם שלא כדרכן והבל הביא גם הוא דאין צריך גם לרבות שלא כדרכה הכא שהרי מקרא מלא כתיב

185

רד"צ הופמן דברים פרק כב

 שבראו הבורא ית"ש, בנוגע לכל הבריות (הפסוקים ט - יב).כלי גבר. אונקלוס תרגם "תקון זין", וכדברי רבי אליעזר בן יעקב בספרי ובנזיר נט, א, וכן הלכה (השוה יוסף בן מתתיהו, קדמוניות ד, ח, מג, שלדבריו אסור להחליף את הבגדים במלחמה. - תמוה!). יונתן מתרגם: "גליין דציצית ותפלין דהנון תקני גברא" (טלית של ציצית ותפלין שהנם קשוטי גבר). לא מצינו בתלמודים מי שיסבור כך (השוה מנחות מג, א; ירושלמי עירובין פרק י, הלכה א). לדברי רבנן דרבי אליעזר בן יעקב "כלי גבר" הוא הבגד הנהוג למלבוש אנשים, ולא אסרה תורה אלא מלבוש המביא לידי תועבה, כלומר כאשר הכוונה לעשות תועבה. במכילתא (מדרש

186

פירוש הריב"א על התורה דברים פרשת שופטים פרק כ

 פירוש הריב"א על התורה דברים פרשת שופטים פרק כ(ה) מי האיש אשר בנה וגו'. תימ' למה הקפיד הכתוב על אלו יותר ממי שנולד בכור ולא פדאו או קנה לו טלית ולא תלה בו ציצית וכן הרבה. וי"ל ראה משה רבי' שהיה עתיד להוכיח ישראל בתוכחות בג' דברים הללו כדכת' אשה תארש ואיש אחר ישגלה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו. לפי' היה מזהיר ישרא' ואומר מי שיש לו אחת משלש' דברים הללו אל ילך במלחמה שאם ח"ו ינגף יאמרו ישראל כבר התחיל בנו קללת משה ומעתה אין לנו תקומה לפניהם. כ"פ ר"מ מקוצי:(יא) והיה כל

187

רינה של תורה (לנצי"ב) - מטיב שיר שיר השירים פרק ה

 מפני שמתקנאים עליו בני אדם ויחלקו עליו, הוא מפסיד אמונתו, פי' תמימותו וחסידותו כי יבקש תחבולות לנגדם בהיתר ושלא בהיתר, ואיתא ברבה ס' שמות פכ"ז בני אם ערבת לרעך וגו' א"ר נחמיה נאמר על החברים, כל הימים שהאדם חבר לא איכפת לו בצבור, ואינו נענש עליו, נתמנה אדם בראש ונטל טלית לא יאמר לטובתי אני נזקק לא איכפת לי בצבור, אבל כל טורח הצבור עליו, אם ראה אדם מעביר בייא על חבירו או עובר עבירה ולא מיחה הוא נענש עליו, ורוח הקדש צווחת בני אם ערבת לרעך וגו' א"ל הקב"ה אני ואתה בזירא אני ניצוח או נוצח כו':כל אלו

188

רמב"ן בראשית פרשת מקץ פרק מג

 צעקת העשוקים בעולם הצועקים בייא:ועוד לפנינו בפרשת ויגש אליו (ב"ר צג ו) אמר לו יהודה בייא אתה מעביר עלינו, שכך אמרת לנו ואשימה עיני עליו, זו היא השמת עין. ובפרשת ויהי בשלח (כ י) שמא אני מעביר בייא על בריה. ובפרשת וישמע יתרו (כז ט) נתמנה אדם ונטל טלית כל טורח ציבור עליו, אם ראה אדם מעביר בייא על חברו או עובר עבירה ולא מיחה בו הוא נענש עליו. ובפרשת אשה כי תזריע (עיין ערוך ערך ביאה) צווח אנא בייא עליכון, וכן במקומות הרבה. ואונקלוס שתרגם בי אדני בבעו רבוני, לא שהוציא מלת בי מן בעו, אבל רדף הענין

189

רשב"ם ויקרא פרשת שמיני פרק יא

 במסכת זבחים, ואפילו מת מוטל על המטה ותחתיו נייר המפסיק בין המת לכלים שתחתיו, טהורים הם, שמת אינו מטמא אלא במשא שהוא היסט. וכן שנינו שם. ובתרגום ירושלמי מתורגם נושא מסיט:(לב) מכל כלי עץ וגו' - ולא כלי אבנים ולא כלי אדמה:שק - טלית של נוצת עיזים:אשר יעשה מלאכה בהם - ולא תשמיש כיסוי שאין עושים בתוכם כלום:(לד) אשר יבא עליו מים יטמא - מי שרוצה לתת טעם במצות לפי דרך ארץ ולתשובת המינין לא הזקיק הק' טומאה למיני אוכלים ומשקין עד שתיקנם לצורך מאכל, ונתינת מים היא תחילת תיקונם ועיקר חשיבותם לצורך אכילה:(לו) אך מעיין ובור - לפי הפשט

190

רש"ר הירש ויקרא פרשת אמור פרק כג

 ומרורות; או יציג אותו בחוסר כל - בלא מחסה ובלא מולדת; או גורל תפארת עושר יוטל בחיק תפקידיו; אז יתגלה כוחן של המצוות, המביאות לידי התבוננות, התחזקות ויישוב הדעת. אולי כך אירע לאותו תלמיד, שמסופר עליו בברייתא (מנחות מד ע"א); אולי לא שת ליבו למשמעות המצוה, כאשר קשר ציצית לבגדו ולבש טלית מצוייצת. אך בשעת החום של ניסיון חושני פגעה בו משמעות האזהרה של ציציותיו; והן שהצילו את מוסריותו.האחד לחודש השביעי קרוי ראש השנה; וראה על כך פי' שמות עמ' צא - צב. יום זה הוא ראש השנה לחיינו הארציים; ובמסגרת מחזור החגים הרי הוא יום מיבחן: ביום זה נתבונן בכל

1234567891011121314151617181920