טלית

טלית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4742 מקורות עבור טלית. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

נחל קדומים שמות פרשת יתרו

 וא"כ ק"ו עאכ"ו אשר ישא שם ה' ח"ו כי גדל מאד ענשו. ורבינו אפרים ז"ל כתב סמך שומרי מצותי ללא תשא רמז שאפילו לישבע בשם ת"ח אסור. ובלקוטי גאוני אשכנז קדמונים בספר רבינו אפרים ז"ל כתבו לא תשא לשוא אזהרה לעושי המצות שלא יעשה מצות לרמות בהם הבריות כמו המשים טלית ותפלין (בשאר היום) שלא לש"ש עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס:(כא) זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבוד וגו'. אפשר דפי' שש ימים תעבוד מ' לברר ני' הקדושה ולכן אתה ועשית כל מלאכתך. אך ויום השביעי שבת מ' לה' קב"ה יחוד ולכן אתה לא תעשה כל מלאכה:

172

נחל קדומים במדבר פרשת קרח

 לקשר רשעים. בלקוטי גאוני אשכנז קדמונים בפ' רבינו אפרים כ"י משם רבינו אושעיא הלוי זלה"ה. ואחר זמן ראיתי בס' דעת זקנים שנדפס מחדש שכ"כ במנחת יהודה משם ר"מ מקוצי:(ד) נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם. פירש"י הלבישם טלתות שכלן תכלת באו ועמדו לפני משה אמרו לו טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או פטורה א"ל חייבת התחילו לשחק אפשר טלית של מין אחר חוט תכלת פוטרה זו שכולה תכלת לא תפטור עצמה. וזה שנים רבות שראיתי בדרשות הרב עיר וקדיש מהר"ם פאפיראש כ"ץ ז"ל כ"י שפירש משם רבו הרב מהר"ר ישראל אשכנזי ז"ל דשאלה זו היה לבא אל הענין כי

173

עקידת יצחק ויקרא שער סז (פרשת אמור)

 לעשות עקר מעסק התורה אשר לקיומה ועשות מלאכתה שולח הנה לא לזולת. ויש ליזהר שלא יפול בסכלות השליח הסכל אשר כתבנו ענינו אצל עבודת י"ה שער ס"ג וכבר אמרו בסנהדרין (כ א) אשר יראת ה' היא תתהלל זה דורו של רבי יהודה בר' אלעאי שהיו ששה תלמידי חכמים ישנים תחת טלית אחד ועוסקים בתורה שכולם מאסו חמודות העולם הזה כמואסים ברע ובשעבוד עולם וחפצים בעבודת התורה כבוחרים בטוב ובחירות עולם. והנה הדרוש הזה עצמו לפי מה שאחשוב הוא מה שביארו דוד המלך בדבריו האחרונים אשר יסד אחר השירה אשר שר לה' (ש"ב כ"ב) ביום הציל ה' אותו וגו'. (שם כ"ג)

174

עקידת יצחק במדבר שער עז (פרשת שלח)

 להשען בכלן לא כמו שישפוט השכל האינושי לבד כמו שאמר כי לא כאשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב (שמואל א' ט"ז) כאשר נתבאר בשער כ"ה. ולזה השערת התורה האלהית והגבלתה בכל מצוותיה היא אשר עליה יחיה האדם ולא בזולתה והוא אשר הכחישה קרח באותו משל שאמר טלית שכלה תכלת וכו' (במדרש רבה פ' י"ח). בכלל פנות אחרות שרמזם במשלים אחרים כמו שיתבאר בשער אחרי זה ב"ה. והנה להיותה זה כלל גדול לכל המצוות המעשיות ולכל פעולות האדם הנתנות להשערתו אמרו ז"ל וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' מגיד הכתוב שכל המקיים מצות ציצית כאלו קיים

175

עקידת יצחק במדבר שער עח (פרשת קרח)

 רשע המציאום לתת פני הראו' להפוך את העם כלם לקרוא תגר על ה' ועל משיחו היה עוד בפנימיות' רמז רמוז להכחיש בכל אחד מהם אחד מהעקרים שכתבנו והנה מה שזכרו חז"ל במדרשיהם הידועים. וזה כי מה שאמרו שלקח ד' מאות ראשי סנהדראות והלבישן טליתות שכלם תכלת והלכו אצל משה ואמרו טלית שכלה תכלת מהו שתהא פטורה מן הציצית א"ל חייבת א"ל קרח טלית שכלה תכלת אינה פוטרת עצמה וחוט של תכלת פוטרת אותה דברי' אלו לא נצטוית עליהם (מ"ר פרשה י"ח) הנה בזה כוונו להכחשתם בנבואה דרך כלל כי יאמרו שאחר שנברא האדם על שיעור מהשלימו' שיספיק מעצמו להבחין ולהכיר

176

פנים יפות בראשית פרשת ויגש - ויחי פרק מז

 אחד כאשר עשה כן יעשה לו, נמצא אין זה דומה לגמול טובה שעשה עם החי:ובזה נראה לפרש הפסוק [תהילים סב, יג] ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, מפני שאחז"ל [ילק"ש איוב מא] על מאמר השי"ת מי הקדימני ואשלם נתתי לך בית צויתי לעשות בו מזוזה, נתתי לך טלית צויתי לעשות בו ציצית, הרי שחסד השי"ת הוא בתחלה ומה שאדם מקיים המצות בציצית ומזוזה וכיוצא בו, אין זה תשלום גמול על הטובה שעשה לו בתחלה, שהרי הקב"ה נותן לו שכר על המצות ואם היה תשלום גמול לא היה צריך ליתן לו שכר על זה, אע"כ שהחסד הראשון היה

177

פנים יפות שמות פרשת משפטים פרק כא

 עקיבא שם דיליף מזה שאין האב יכול למוכרה לשפחות אחר אירוסין, וצ"ע דפשוטו דקרא מיירי באדון, והנה התוס' כתבו בקידושין דף י"ח ע"ב ד"ה ר"א סבר וכו' וי"מ בהאי דכתיב אשר לא יעדה וקרינן לו בו"ו ר"ע סבר יש אם למקרא דהיינו לו בוי"ו והשתא מגלה על בבגדו שהוא פרישת טלית וכו':ונראה להבין דבריהם דס"ל כשיטת הירושלמי שהבאנו לעיל דמעות הראשונות לקידושין נתנו, אלא שמתנה עם האב דאפילו אחר הקידושין תשתעבד אצלו כל השש שנים, וע"ז אמר קרא דאם רעה בעיני אדוניה אשר לו יעדה, דאפילו אם הוא רוצה ליעדה לאחר זמן בסוף שש, דהיינו שתהא מקודשת למפרע, אלא

178

פנים יפות במדבר פרשת קרח פרק טז

 שנעשה בסיני, ואמר כשם שראיתם שא"א להפוך בוקר לערב כך א"א לכפור בכל תורה שבע"פ:ויש לפרש עוד מפני שאמרו [תנחומא קרח, ד] שלבשו בגדים שכולם תכלת ושאלו אם חייב בציצית, וכן בית מלא ספרים, צריך להבין בשלמא מזוזה משום שמירה אמרו בית מלא ספרים א"צ שמירה, אבל מה ענין טלית שכולה תכלת שיפטור מציצית, אלא טענתם היה כיון שאחז"ל [מנחות מג ב] וראיתם אותו וזכרתם ראו מצוה זו שתזכרו מצוה אחרת דהיינו זמן ק"ש משיכיר בין תכלת ללבן, לכך סברו לטלית שכולה תכלת אין צריך להטיל תכלת בציצית לידע זמן ק"ש, שהרי יכולין לידע בין גוף הטלית ללבן שבציצית,

179

פנים יפות דברים פרשת כי תצא פרק כה

 וכו', אלא עדים שהרשיעו את הצדיק ואתו עדים אחרים והצדיקו את הצדיק דמעיקרא שוינהו להני רשעים והיה אם בין הכות הרשע, פרש"י כגון בעידי בן גרושה, ולכאורה אינו מובן מה ענין בן גרושה לריב בין אנשים:ונראה דיש להסתפק בעדים שהעידו בדבר שאין בו הפסד ממון, כגון שהעידו באחד שמכר טלית לחבירו ועדיין לא קיבל דמים מחבירו, וקי"ל כה"ג דנשבעין עליו שבועה דאורייתא, כדאיתא בריש ב"מ [ב ב] אף דאין בזה כפירת ממון, ואם הביא עדים על דבר זה והוזמו אין שום סברא לומר שיתחייבו לשלם כיון שלא רצו להפסיד ממון, ואף דמן הלשון כי יקום עד חמס באיש ואחז"ל [

180

פנים יפות דברים פרשת כי תבוא פרק כו

 על לא אכלתי באוני והוא סכינא חריפא מפסקי קראי [ב"ב קיא ב] אלא הענין הוא שכל מאכל ומשתה יש בהם חיות המחיה את האדם כמו שתקנו בברכה אחרונה להחיות בהם נפש כל חי, דס"ל [ברכות מד א] אפילו אכל שלק והוא מזונו מברך עליו ג' ברכות, ולא אמרה תורה על טלית חלוק וכיוצא בהן כי אין בהן חיות, לכך לא נזכר במעשה בראשית אלא פרי המאכיל את האדם וכולם יונקים מעץ החיים אשר בגן ה', ולא הוצרך אדם הראשון למלבוש עד אשר חטא ונגזר עליו מיתה, ע"כ צותה תורה שלא להוציא פירות מעשר שני אלא במאכל ומשתה ולא להורידם מבחינת

1234567891011121314151617181920